גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הערכות אופטימיות: "בינואר 2010 יתחילו העלאות שכר בישראל"

יו"ר מנפאואר ישראל: "עובד שמרגיש מקופח בשכרו הנוכחי צריך להיות קשוב למצב החברה, ובמקביל לבדוק את ערכו בשוק; אפשר להגיד לממונה 'מגיע לי יותר'"

"גם היום, חרף הסטגנציה, קיימות העלאות שכר"

דליה נרקיס, יו"ר קבוצת מנפאואר ישראל ומנהלת אזור המזרח-התיכון

"אם יש אקסיומה אחת בכלכלה שתמיד עובדת, הרי שהיא מונחת בעיקרון ההיצע והביקוש, שלא פוסח גם על שוק משאבי-האנוש. רמות השכר בשוק העבודה מושפעות חזק מאוד מן היחס בין ביקוש להיצע, והמשכורות הגבוהות כל-כך בענף ההיי-טק באופן יחסי לענפים אחרים הן תולדה ישירה של המחסור החמור בעובדים שחווינו לפני שנים ספורות. אגב, גם היום, חרף הסטגנציה היחסית בשוק העבודה, קיימות העלאות שכר. אם מעסיק חרד מעזיבת עובד אסטרטגי שנחוץ לו, הוא יזום בעצמו העלאת שכר. רק באחרונה פורסם שבנקים בארה"ב העלו את שכר הבנקאים המומחים שלהם מ-200 אלף ל-350 אלף דולר (כמעט הכפלה), מחשש שיעזבו למעסיקים אחרים".

*חרדה זו של מעסיקים תתעצם עם היציאה מהמשבר. האם נחווה תיקון בשכר כלפי מעלה עם ניצני התאוששות?

"התיקון ברמות השכר כלפי מעלה לא יתרחש מיד. אל נשכח שהשוק עדיין יהיה רווי בהיצע לא מבוטל של מפוטרים. מסתובבים היום בשוק אנשים נהדרים, עם כישורים וניסיון יוצאי דופן, שמחפשים עבודה בנרות. תופעה זו כשלעצמה משמרת את השכר לחוץ כלפי מטה. רק לאחר שהמובטלים הנוכחיים ייקלטו, יחל השלב הבא של מחסור ותחרות עזה על טאלנטים. שלב שני זה יתבטא בהעלאות שכר".

*כמה זמן ייקח לנו להגיע לשם?

"אם נתבונן על משבר הבועה הקודם, הרי שהקיצוצים הרוחביים בשכר העובדים היו שם הרבה פחות שכיחים. כשאלו התרחשו הם עמדו על סדר גודל של 5%-10%, ולקח כשנה-שנתיים מתחילת ההתאוששות עד שהשכר תוקן. במילים אחרות, אם המשבר הקודם הסתיים באמצע 2003, הרי שרק ב-2005 חווינו שיא של ביקושים לעובדים והשכר טס קדימה, לפעמים עד כדי הכפלה. אגב, התופעה הזו לא הייתה מוגבלת רק להיי-טק, אלא גם לזירות אחרות של שוק העבודה כמו בענפים הפיננסיים. כמובן, ששינויים כאלה בשכר סחבו איתם למעלה את רמות השכר בכל המגזר העסקי".

*מה את אומרת היום לעובדים? מתי הם יכולים לבקש העלאה?

"קשה מאוד לנבא מתי המשבר הנוכחי יסתיים ומתי נתחיל לראות את שוק העבודה מתאושש בעקבותיו. האופטימיים מדברים על 2010. אני מתקשה לראות את זה מתרחש בינואר הקרוב. לפנטז על תוספת שכר? אני בעד. אבל נכון לעכשיו מוקדם עדיין לדעתי לבוא בדרישות למעסיקים, כיוון שהם עדיין מגששים את דרכם בחשכה. ההצעה שלי לעובד שחש מקופח בשכרו הנוכחי, היא להיות לפני הכול קשוב למצב הפירמה שבה הוא מועסק, ובמקביל לבדוק את הסביבה העסקית בחוץ ואת ערכו בשוק.

"אני גם מאמינה גדולה בפתיחות, שבמסגרתה עובד יכול לומר לממונה שלו בפשטות: 'אני לא מרוצה'. אם אתה מרגיש מקופח, אפשר ללכת למעסיק ולדבר איתו ('אני חושב שמגיע לי יותר'). צריך להבין, שגם מנקודת מבטו של המעסיק חשוב לו לדעת שהעובד שלו לא מרוצה או שהוא מצפה ליותר.

"בתנאים של קיפוח שכר משמעותי והיעדר אופקי קידום, יש גם מקום לשקול שליחת קורות חיים החוצה. השוק אמנם איטי מאוד ומאופיין בתהליכים ממושכים יותר ובהיעדר יחסי של משרות, אבל הסטגנציה אינה טוטאלית.

"האפשרות השלישית שעומדת בפני עובדים, בהנחה שיש להם עתודות כלכליות, היא ללכת וללמוד. התקופה הנוכחית היא הזדמנות אידיאלית ליטול עבודה זמנית, ובמקביל לשפר השכלה באמצעות תואר שני או קורסי ערב מקצועיים. הרעיון המרכזי הוא להשביח את ערכך בשוק, ולהבטיח שכאשר הוא יתעורר אתה תהיה מוכן וערוך מספיק כדי להציב תביעות שכר למעסיק הבא".

"לומר שמעסיקים יהיו חשופים ביום שאחרי לעלייה דרמטית בהוצאות השכר - קצת דרמטי מדי לטעמי"

*אודי וינטראוב, מנכ"ל אומניטק ולשעבר מנכל קבוצת וואן

"שני משברים כלכליים רצופים בעשור אחד לימדו גם את המעסיקים וגם את העובדים לקח חשוב: את המעסיקים הם לימדו - לשמר את עובדיהם, ואת העובדים הם לימדו - לשמור על מקום עבודתם. מה שייגזר מהבגרות הזו של שוק העבודה הוא ירידה משמעותית בנדידת עובדים ובנכונות שלהם לנטוש את אזור הנוחות למען תוספות שכר. בנוסף, גם האינפלציה החד-ספרתית לא גורמת לשחיקה משמעותית של השכר, ולכן - באופן טבעי - אני צופה התמתנות בתביעות להעלאות שכר. לבוא ולומר שמעסיקים יהיו חשופים ביום שאחרי לעלייה דרמטית בהוצאות הקבועות שלהם - קצת דרמטי מדי לטעמי".

*מה לדעתך יקרה לפעילות הרוחשת של ציידי מוחות כשנתאושש מהמשבר?

"בגלל הבשלות של המעסיקים והעובדים, פעילות ההד-הנטינג תצטמצם גם היא. חד משמעית".

"במחצית הראשונה של 2010 השכר צפוי לעלות ב-10%"

עו"ד אורנה דרימן, סמנכ"ל השמה בחברת פיקארו

"אני מאמינה, שבמחצית הראשונה של 2010 המעסיקים יחוו שינוי מגמה ויעמדו בפני דרישות של העלאות שכר מצד עובדיהן. זה יקרה, בין השאר, בגלל פעילות מוגברת של ציידי מוחות שיתורו אחר אנשים מוכשרים המוצבים בפוזיציות נמוכות ומתפשרים היום על שכר מופחת משמעותית. אני יכולה לספר, שבאחרונה יצא לנו לערוך הרבה מאוד השמות של בכירים שעשו Downgrade לקורות החיים שלהם, טשטשו את רמות השכר הקודמות שלהם ומצאו משרות עם רמות בכירות נמוכות (למשל, דירקטור שהציג עצמו כראש צוות או סמנכ"ל תפעול שהציג עצמו כאיש לוגיסטיקה). מיד עם תום המשבר טאלנטים כאלה יהיו מחוזרים במרץ על-ידי הד-האנטרים, שיפתו אותם למשרות אטרקטיביות בשכר גבוה יותר משמעותית. כל התהליך הזה יצור כמובן זעזוע אצל המעסיקים, ישאיר בארגונים הרבה משבצות ריקות, והשוק באופן טבעי ינדוד לרמות שכר גבוהות יותר".

*באילו שיעורים השכר יקפוץ לדעתך?

"יש כאן Catch, בגלל האנומליה של רמות השכר בהיי-טק יחסית לשוק. כיון שטרם המשבר אנשי המקצוע בהיי-טק השתכרו עשרות מונים יותר מאשר בתעשיות אחרות, מעסיקים רבים תפסו את המשבר כהזדמנות אולטימטיבית לתקן את הפערים הללו וקיצצו בשכר העובדים, ולפיכך רמות השכר לא יחזרו למה שהיו קודם לכן. אם שכר העובדים ירד ב-15% בממוצע, הרי שעם תום המשבר הוא צפוי לעלות בכ-10% מן השכר המקוצץ. אם להודות על האמת, אני מוצאת בסוג כזה של תהליך הרבה היגיון. אגב, תופעה זו ממש אירעה גם במשבר הבועה האחרון. ב-2003, עם היציאה מהמיתון, השכר עלה, אבל לא לאותן רמות שכר שהיו נהוגות טרום התפוצצות הבועה".

*אילו עובדים יכולים להרשות לעצמם עוד השנה לבקש תוספת שכר?

"אף אחד. נכון אמנם שארגונים לא רוצים עובדים מתוסכלים, אבל הם כן מצפים שהעובד בימים הללו ירכין ראש ויהיה מוכן לסבול במישור האישי, מתוך הזדהות עם הארגון ועם מצוקותיו. יחד-עם-זאת, מי שמרגיש עצמו נחוץ מספיק למעסיק, יכול לנוכח הקיצוץ בשכר לבקש ולהציע סעיף בחוזה שיבהיר כי הקיצוץ הוא זמני עד 2010. גם כאן, אני מציעה להיות חכמים מאוד, זהירים ולהפעיל אינטואיציה והמון אינטליגנציה רגשית. הרבה יותר נכון יהיה בהקשר זה לשרבב סעיף גנרי יותר שמציין, כי ב-2010 השכר ייפתח שוב לדיון תוך הקפדה על עמימות ומבלי לציין ספציפית את המלה 'העלאת שכר'. זאת, כיוון שבכללי המשחק היום מונח מרכיב משמעותי מאוד של חוסר ודאות מה יילד יום. עדיין, בתנאים הנוכחיים, האופציה הזו של תביעה להעלאת שכר עלולה להרגיז את המעסיקים, והיא שמורה לדעתי רק לאותם עובדים שיודעים כי הם מהווים נכס חיוני לארגון שאי-אפשר בלעדיו".

"פעילות רוחשת של הד-האנטינג תגרום למעסיקים ליזום העלאות שכר"

דליה קריאף-זק, מנכ"ל באונטי המתמחה בהד-האנטינג ולשעבר היזמית והמנכ"ל של ג'וב אינפו

"בטווח של שנתיים מהיום אני רואה פעילות רוחשת של הד-האנטינג, כאשר מעסיקים יחושו מאוימים מתחלופת עובדים גבוהה, וכתוצאה מכך יחלו בעצמם ליזום העלאות שכר. מהלך זה כשלעצמו עלול לייצר זעזוע בפירמות בימים הראשונים של תום המשבר: פירמות ימצאו עצמן נדרשות להעלאות חדות בשכר, וההוצאות הקבועות הכי משמעותיות שלהן (כוח אדם) יזנקו כלפי מעלה. לפיכך, הן יהיו חייבות לאתר פתרונות יצירתיים חלופיים שישנו את מבנה השכר שהורגלנו לו עד היום".

*למה הכוונה?

"מבנה השכר צפוי להשתנות והמעסיקים יעברו יותר ויותר לבניית חבילות תגמול המבוססות על בונוסים, תגמולים שמשקפים את ביצועי העובד ואת העמידה שלו ביעדים. במילים אחרות, במקום להעניק העלאות שכר קבועות לאורך שנים ולטלטל את מערכת השכר בארגון, המעסיק יגיע אל העובדים עם חבילות של שכר בסיס פלוס בונוסים או עמלות (גם כאשר נושאי המשרה אינם בתחום המכירות). שיטה זו תמנע עלייה דרמטית חדה בהוצאות הארגון ותהפוך אותה להדרגתית יותר.

"חלופה אחרת שאני צופה היא העלאות שכר מינוריות: המעסיקים יחזירו את שכר העובדים למה שהיה טרם הקיצוצים, אבל לא יותר. צריך להבין, שלאחר התעוררות ממשבר כל-כך טראומטי, שבמסגרתו ה'מזומן היה המלך', הגישה של כולנו כלפי הוצאות כספיות תהיינה הרבה יותר שמרניות וזהירות. אגב, השמרנות הזו לא תצטמצם להנהלות בלבד. גם עובדים לא ימהרו להחליף משרות ומקומות עבודה. רק אחרי שנה, כשהדי המשבר האחרונים ישככו ועובדים יעזו יותר לפזול החוצה ולגלות עניין בהחלפת מקום עבודה, מעסיקים ייזמו העלאות שכר דרמטיות יותר, להערכתי בשיעור של כ-10% מעל השכר הקיים היום".

*מה יכולות הנהלות הפירמות לעשות כדי להיערך כבר עכשיו לימים של העלייה בהוצאות הקבועות שלהן? האם תהיינה חברות שצפויות לקשיים לנוכח עליות שכר חדות ומהירות מדי בטווח של שנה-שנתיים מהיום?

"ארגונים שערכו את קיצוצי השכר לעובדיהם בצורה יפה ובאופן הוגן, הווה אומר, כינסו את העובדים, שיתפו אותם, שטחו בפניהם את החלופות, גילו מידה רבה של שקיפות ולא הנחיתו את המכה כגזירה שרירותית מלמעלה - תהיינה פחות לחיצות לתביעות שכר דרמטיות. לעומתן, אותן פירמות שגזרו גזירות תוך הפניית כתף קרה לעובדים, יחוו צורך חד ומהיר יותר להעלאות שכר כדי לשמר את עובדיהן ביום שאחרי.

"אני מכירה הרבה מאוד חברות שקיצצו במספר שלבים, קודם בשכר, אחר כך באוכל, בתנאים וכו', והכול ברוח של הנחתה בבחינת 'לא מתאים לך? אתה יכול ללכת'. חברות כאלה יהיו צפויות ביום שאחרי לתחלופת עובדים גבוהה ולתביעות שכר תלולות".

*האם הן יכולות עכשיו לעשות משהו שישכך את המהלומה?

"נדמה לי שעכשיו זה מאוחר מדי. בסל המניעים לעזיבת עובדים, המרכיב האמוציונלי תופס משקל לא מבוטל. לעתים יותר מן הרכיב הכלכלי".

עוד כתבות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"