גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מוטיבציה לקרטל

בפרשת "קרטל הגז הקטן" הוצב רף חדש לאכיפה פלילית של דיני ההגבלים העסקיים

"לדעתי, חומר הראיות עשוי להוביל למסקנה שונה מזו שהנאשמים אשמים בדינם... חילופי דברים בין הקבוצות היו... ואף הוצעו הצעות בדבר הסדר, אולם לא שוכנעתי די הצורך כי אלה יצאו מן הכוח אל הפועל... חרף החתירה המשותפת להסדר, לא הגיעו נציגי הקבוצות לנקודת שווי-המשקל שבה תהא כדאיות כלכלית-עסקית לגיבוש הסדר". כך סיכם השופט נועם סולברג את הכרעת הדין שנתן לאחרונה בעניין החברות פזגז, גז יגל, ושכביץ פטרולגז, וכך, בשולי הדברים, כמעט בלי משים, כונן חידוש גדול בהיבט הפלילי של דיני ההגבלים העסקיים בישראל.

הפרשה הזו, שנודעה כ"קרטל הגז הקטן", לא זכתה לסיקור תקשורתי רחב . זאת, בשונה מאחותה הגדולה, פרשת "קרטל הגז", שבה הורשעו חברות הגז הגדולות בקיום הסדרים כובלים (עניינם של נאשמים נוספים בפרשה, תלוי ועומד).

נקדים את המאוחר ונאמר כי מבחינתן של דוקטרינות משפטיות זרות, לא מדובר בחידוש יש-מאין, אך בהתחשב בפסיקת חבריו של סולברג לכס השיפוט בבית המשפט המחוזי בירושלים בשנים האחרונות, בהחלטותיהם של הממונים על ההגבלים העסקיים לדורותיהם, ובהחלטותיו של בית המשפט העליון, נראה כי סולברג טבע אמירה ערכית בכל הקשור לאכיפה פלילית של דיני ההגבלים העסקיים - דרישת קיומה של מוטיבציה להקמת קרטל.

שם קוד המבצע: פלשת

תחילתה של הפרשה במחצית השנייה של שנת 2002, עת התקיימה תחרות עזה בין חברות מקבוצת פזגז לבין החברה העצמאית גז יגל, לשיווק גפ"מ, חברה חדשה יחסית, שהוקמה בעקבות הרפורמה בענף הגז, שאפשרה לספקי גז חדשים להיכנס לענף, נוסף לארבע החברות הגדולות שפעלו בו. יצוין, כי הרפורמה בשוק הגז נולדה, בין היתר, על רקע כתבי האישום שהוגשו בפרשת "קרטל הגז".

כפי שעולה מפסק הדין, גז יגל פעלה בשווקים שונים כ"מחוללת תחרות" ("Maverick"), דהיינו, גוף עצמאי הפועל להגדלת נתח השוק שלו באמצעות קביעת תנאים אופטימליים לעסקאות. התחרות בין גז יגל לבין פזגז היתה כה עזה, עד שבשיאה, שווק הגפ"מ בשווקים שונים במחירי הפסד. התחרות התנהלה בעיקר בקריית-גת, בבאר-שבע ובירושלים, שבה כמויות הגז הנצרכות ענקיות, כי הגפ"מ משמש בה גם לצורכי הסקה. הסכסוך העסקי בין הצדדים היה כה מושרש, עד כי ניסיונות גז יגל להתקשר בהסכמים לאספקת גז עם לקוחות פזגז, קיבלו תגובת-נגד חריפה, שתוכננה כמבצע צבאי, ואף כונתה בשם הקוד "פלשת".

המאבקים הקשים על כיסי לקוחות הגפ"מ בירושלים, בקריית-גת ובבאר-שבע הסתיימו באופן סימולטני, והוכח כי בין הצדדים התקיימו מספר פגישות קודם לסיום מאבקים אלה. הרשות להגבלים טענה, כי במסגרת הפגישות הגיעו הצדדים להסכמות שמטרתן הפסקת המאבקים והניסיונות ההדדיים להשתלט זו על לקוחות המתחרה, וכי הסדרים אלה הם "כובלים", שכן, היה בהם כדי לפגוע בתחרות בין הניצים באמצעות תיאום מחירים וחלוקת השוק ביניהם.

מנגד, טענה פזגז שאף כי התקיימו פגישות בין הצדדים, ההחלטה לסיים את הסכסוך היתה החלטה עצמאית, שאותה קיבל כל צד במנותק מהצד השני. פזגז אף הודתה כי בפגישות עלו הצעות לסיום הסכסוכים העסקיים שהתגלעו בין הצדדים, אולם הסדרים אלה לא יצאו אל הפועל בסופו של דבר. לכן, מדובר רק בהרהורי עבירה שלא הגיעו למעשה עבירה.

ההרשעה: ניסיון לעבור עבירה

בבית המשפט הוצגו ראיות למכביר, המצביעות על מספר פגישות שהתקיימו בין הצדדים, ועל אפשרויות לסיום הסכסוך שהועלו במהלכן, לרבות בדרך של שיתוף פעולה בין הנאשמים. עם זאת, קבע השופט סולברג, כי לאור העובדה שבמועדים שבהם נטען כי השתכלל הסדר בין הנאשמים, לא היה להם אינטרס להתקשר בהסדר המוצע, ובהיעדר היגיון כלכלי-עסקי בבסיסו, וכן העובדה שההסדרים הנטענים לא יצאו מן הכוח אל הפועל, לאו דווקא מחשש מאימת הדין, הרי שהנאשמים עוררו ספק סביר ביחס לעצם התגבשותו, דבר המחייב את זיכוים.

ה"רף" החדש שהציב סולברג בנוגע לראיות בנוגע לכדאיות הכלכלית הטמונה בהסדר, היא נטע זר ממש בנוף ההחלטות שניתנו בערכאות השונות בתחום האכיפה הפלילית של דיני ההגבלים העסקיים. זאת, כיוון שהעבירה האוסרת על היות אדם צד להסדר כובל היא עבירה המוגדרת כ"התנהגותית". כלומר, היא אינה תלוית-תוצאה, ועצם היותו של אדם "צד", כלשון החוק, להסדר כובל, מגבשת את יסודותיו של האיסור הפלילי. אין כל דרישה, בחוק או בפסיקה הענפה המפרשת אותו, כי ההסדר יצא אל הפועל.

כך למשל, בפסק הדין בעניין "קרטל חטיפי האנרגיה", הוכח כי המתחרים נפגשו ביניהם והעלו הצעות לתיאום. אולם לא הוכח כי ההסדר המוצע אכן יצא אל הפועל, כמו בעניין הגז. בית המשפט הסתפק בעובדה כי הצדדים תכננו להוציא הסדר זה אל הפועל, והתעלם משאלת הכדאיות הכלכליות העומדת בבסיסו, או בסיבות שלבסוף הובילו את הצדדים שלא לקיימו, והרשיע את הנאשמים שם בניסיון לעבור עבירה.

אין הגנה דומה בישראל

פסק הדין בעניין "קרטל הגז הקטן" הוא חידוש מרענן ביחס למגמה הנוהגת בפסיקה, וספק אם סולברג היה מגיע למסקנה דומה, לו הוא היה מיישם בדווקנות את המבחנים שנקבעו בפסיקה אשר קדמה להחלטתו. נטיית בתי המשפט היא למתוח את יריעתו של המונח "הסדר", וברוב המקרים להסתפק בראיות נסיבתיות לתיאום בין מתחרים. טענות בדבר כדאיותו הכלכלית של ההסדר, או המניע לקיימו - נדחו בזו אחר זו. כך למשל, בקרטל חברות הביטוח, קבע בית המשפט העליון, "כי די גם בהסכמה שבשתיקה ליצירת ההסדר"; בקרטל המרצפות נקבע כי די ב"הבנה"; בהתאמה, הממונה על ההגבלים קבע בעבר כי "על מנת שיתגבש הסדר כובל יש צורך בהיענות הצד השני להסדר, בין בכתב, בין בהתנהגות, ובין בדרך אחרת. אם הסכים - קם הסדר".

עם זאת, לא מדובר בחידוש יש מאין. אדני המתווה שבו בחר השופט סולברג, מבוססים היטב בפסיקת בתי המשפט בארה"ב. כך שבפועל, כיוון סולברג לדעת "גדולים". בארה"ב גובשו מבחני עזר לשם קביעת קיומו של הסדר כובל, שעה שהחשד מבוסס על ראיות נסיבתיות בלבד. על--פי המבחן העיקרי, יש לשאול אם לחברה הנאשמת היה מניע כלכלי הגיוני (rational motive) להיות צד להסדר כובל. בהעדר מניע כלכלי, ובהנחה שלהתנהגותה הסבר סביר אחר - אין לחשוד בה שהיתה צד לקשר אסור, ויש לזכותה (פסק דין Matsushita).

יתרה מכך, בארה"ב נקבע מפורשות כי גם אם יוכח שהתגבש בין הצדדים הסדר כובל, הרי מקום בו יש ראיות לכך שהיה "למראית-עין" בלבד, ולא היה בכוונת הצדדים לכבדו ולפעול על-פיו, לא ניתן להרשיע אותם בעבירה פלילית (פסק דין Bestway). הגנה דומה לא קיימת בדין הישראלי.

מנקודת מבט ישראלית, הדין האמריקני "מרחיק לכת", ודרישת המוטיבציה ל*ק*ר*ט*ל של השופט סולברג קירבה אותנו אליו צעד קטן. אם נשווה את נימוקיו עם מבחני העזר שגובשו בארה"ב, נמצא אמירה מרעננת הקובעת "רף" הוכחה ושכנוע מחמירים יותר מהרשות. ייתכן, שאף בלי שבית המשפט התכוון לכך.

* עו"ד דב גלעד-כהן הוא שותף במשרד עורכי הדין שומרוני כהן-סטרשנוב, המתמחה בליטיגציה פלילית ובעבירות צווארון לבן; עו"ד אסף שובינסקי הוא ממשרד עורכי הדין וינשטוק-זקלר, המתמחה בדיני הגבלים עסקיים ובמשפט מסחרי.

עוד כתבות

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב