הרשות לאיסור הלבנת הון מקיימת בדיקה לגבי עסקת "מדבקת הלב". הרשות בודקת אם העסקה, שנכון לעכשיו מסתמנת כמפוברקת וכפיקטיבית, נועדה בפועל לצורך הלבנת הון.
הסברה הנבדקת היא שייתכן והעסקה הנוכחית, במסגרתה צפויה החברה לקבל כביכול 370 מיליון דולר מחברה טיוואנית, המכחישה כל קשר, נועדה ליצור סיפור כיסוי לכסף ממקורות בעייתיים, שאותו היו מעוניינים השותפים ד"ר עמוס בוחניק ואריק קליין, להפקיד בבנקים בישראל לצורכי הלבנה.
לפני כשבוע הגיעו שני אנשי עסקים לסניף מסחרי של בנק לאומי בתל אביב, ביקשו לפתוח חשבון על-שם חברה שנרשמה לא מכבר. הם גם הצהירו, כי לחשבון זה יועברו כ-40 מיליון דולר מגורם ממשלתי בכיר בקונגו.
באותו הזמן, הגיעו שני אנשי עסקים, אפשר שמדובר בזוג זהה, לסניף בנק פאג"י מקבוצת הבינלאומי , שלפו מצגת נרחבת ומרשימה של חברת אחזקות ופריסה מגוונת של חברות-בנות ושל תאגידים ברחבי העולם. גם אנשי העסקים הללו הודיעו כי בתוך כמה ימים ייכנסו לחשבון 40 מיליון דולר, שמקורם בממשלה אפריקנית.
בעוד שבפאג"י הכירו אחד מהם, את בוחניק, שמחזיק שם גם חשבון פרטי וחשבון עסקי למרפאת השיניים שלו, הרי שאנשי בנק לאומי תמהו על עסקת הענק הצפויה ממדינה אפריקנית בעייתית. או אז, העלו השניים את שמו של חגי הדס כמנהל ודירקטור בחברה, שותף לפעילות העסקית, התגאו בו כאיש מוסד בכיר ביותר ובעל קשרים ביטחוניים במדינות שונות, והממונה החדש למשא ומתן לשחרור גלעד שליט. ככל הידוע, בנק לאומי סירב לפתוח להם חשבון.
שני אירועים אלה דווחו באופן מיידי, כנראה בו ביום, לרשות למניעת הלבנת הון. בתוך כמה ימים, משהתפוצצה הפרשה, זוהו השניים כבוחניק וכקליין.
במקרים כגון אלה, מקיימת הרשות לאיסור הלבנת הון בדיקה מקיפה, במסגרתה מוצלבים נתונים שונים, במטרה לגבש מידע היכול לשמש בסיס לחקירה פלילית.
הרשות, בראשותו של עו"ד יהודה שפר, פונה במקרים אלה לבנקים ומבקשת מהם מידע על חשבונות, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות קשרי משפחה של הגורמים הרלבנטיים.
במקביל, פונה הרשות לרשויות מקבילות בחו"ל, כדי לבדוק אם ברשויות אלה התקבל מידע מבנקים כלשהם, בעקבות ניסיון מצד אותם גורמים להפקיד את הכסף אצלם. לאחר שהרשות מקבלת מידע ממספר גורמים, שיש בו כדי לעורר לכאורה חשד בדבר ניסיון לביצוע פעולה של הלבנת הון, היא מעבירה את המידע להמשך טיפולה של המשטרה.
לדברי גורמים מעורים בנושא, "הגיוני לבצע הלבנת הון בצורה כזו, מאחר שבאופן הזה יוצרים לכאורה סיפור כיסוי חוקי למקורו של הכסף, כזה שהושג בדרכים לא כשרות". במשרד המשפטים, האחראי על הרשות לאיסור הלבנת הון, וגם בבנקים הישראלים, סירבו להתייחס לנושא בטענה כי הם מנועים מלעשות כן.
גורמים שהיה להם קשר לעניין אומרים היום ל"גלובס" כי קליין קיים בתקופה האחרונה קיים שיחות עם גורמים עסקיים בישראל וטען שברשותו כסף גדול בחו"ל, שהוא מתקשה להעביר לארץ. כמו-כן נמסר כי במגעים שקיימו קליין ובוחניק עם גורמים עסקיים בישראל, הם סיפרו כי ניסו להפקיד בבנקים בישראל כסף שעשו באפריקה ואולם לאחר שהבנקים ביקשו הסברים שונים, ולא באו על סיפוקם גם לאחר שהגישו להם מסמכים, הם פנו להפקיד את הכסף בבנקים בחו"ל.