גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

5 שנים בלי נציג ציבור

בהיעדר נציג ציבור מקצועי בוועדה המחוזית דרום, מתעוררת השאלה מהי משמעות המצב על תוקפן של החלטות הוועדה, העוסקת בנושאים כבדים כמו עיר הבה"דים או יישובי הבדואים

גילוי נאות ברוח הזמן: הח"מ ערך את ספרו של אדריכל ישראל גודוביץ' "40X40" בהוצאת עם עובד, על המגדלים של ת"א, ומחשיב אותו כידיד.

יש בסיפור הזה שני עניינים: אחד, העניין הציבורי של אופן קבלת החלטות קריטיות על דרום הארץ, מקרית גת ועד אילת, יותר מ-60% משטח המדינה; השני - העניין האישי של אדריכל ישראל גודוביץ' והאופן שבו ממנים שליח ציבור בגופי התכנון.

הוועדה המחוזית דרום פועלת כבר שלוש שנים באופן העומד בסתירה לחוק התכנון והבנייה ובניגוד לפסיקת בג"ץ. על-פי החוק והפסיקה, חייב להיות בוועדה נציג ציבור מקצועי, הנבחר ע"י ארגוני האדריכלים והמהנדסים. אותו דין חל גם על ועדות התכנון ברמה הארצית, על ועדות הערר ועל ועדות מקומיות האזוריות.

חשיבות המינוי הציבורי-מקצועי גבוהה במיוחד בוועדות המחוזיות. חברי הוועדות המחוזיות הם ברובם המכריע ראשי היישובים באזור, או נציגי משרדי הממשלה. ראשי היישובים מצביעים פעמים רבות מתוך אינטרס, ונציגי הממשלה מצביעים לעתים קרובות מדי על יסוד הנחיה שקיבלו מהממונים עליהם במשרדי הממשלה (הנחיה כזו פסולה, ונציגי משרדי הממשלה אמורים להצביע על-פי שיקול דעת ובאופן מקצועי - אבל זהו עניין שצריך לטפל בו בנפרד במסגרת שיפור עבודת הוועדות המחוזיות).

נושאים כבדים

הוועדה המחוזית דרום יושבת יום בשבוע, והיא דנה בעניינים שהם מהכבדים ביותר שאפשר להעלות על הדעת, כמו למשל:

עיר הבה"דים - פרויקט העברת בסיסי צה"ל לדרום. בוועדה המחוזית דרום התקבלו החלטות בלי שנשמעה עמדת נציג ציבור מקצועי בלתי תלוי; ים המלח - הבעיות רק מחריפות והעתיד מסובך עוד יותר, כי מלבד ירדן, השותפה מהצד שלה בניצול הים, הישות הפלשתינית המפורזת תרצה זכויות משלה; רכבת לאילת; הקצאת שטחי ענק למיזמים. כמו למשל, פרשת הקצאת שטח למיזם התיירותי אקווריה, שאושרה בוועדה המחוזית דרום בלחץ משרד ראש הממשלה אהוד אולמרט, ומבקר המדינה פסל אותה תוך ביקורת חריפה על עבודת הוועדה; רמת חובב - אתר הפסולת מהווה מטרד והוא מתנהל במידה רבה באופן אקס-טריטוריאלי; שדות התעופה באילת, דימונה, שדה תימן, עובדה ונבטים; ערכי טבע נדירים, כמו מכתשי הנגב; הבדואים - פצצת הזמן הקרויה "היישובים הבדואים", המוכרים והבלתי מוכרים, מתקתקת על שולחן הוועדה המחוזית דרום; התיישבות בודדים בנגב.

הבעיה בוועדה המחוזית דרום היא, שכבר שלוש שנים לא מתפקד בה נציג הציבור המקצועי. זהו ביזיון למערכת התכנון במשרד הפנים, וזה עומד לחובתם של שר הפנים הקודם מאיר שטרית ומנכ"לו אריה בר.

לפני למעלה משנה הכינה עמותת האדריכלים רשימת 11 מועמדים כנציגי ציבור מקצועיים בוועדות התכנון השונות. בראש העמותה עומדת דינה רצ'בסקי, מי שעמדה בראש מינהל התכנון במשרד הפנים שנים רבות.

11 המועמדים הגישו את המסמכים, הציגו את ההמלצות, מלאו את הטפסים העוסקים בקשריהם המקצועיים, ובסופו של דבר אושרה הרשימה ונשלחה לחתימת שר הפנים הקודם, מאיר שטרית. חתימת שר הפנים על המינויים היא עניין פרוצדוראלי.

שטרית חתם על כל המינויים שעליהם המליצה רצ'בסקי, למעט אחד: המלצה למנות את גודוביץ' לנציג הציבור המקצועי בוועדה המחוזית דרום. הממליצים של גודוביץ' היו נשיא המדינה שמעון פרס, וראשי העיריות רון חולדאי מת"א וצבי בר מר"ג.

הפן האישי: בעתירה לבג"ץ שהגיש גודוביץ' הוא דרש הסבר להימנעות השר מלחתום על מינויו. בתגובה קיבל פרקליטו עו"ד אריאל פופר מכתב של יועץ שר הפנים, עו"ד שלי מלכה. היועץ הסביר, שהשר הקודם שטרית קיבל ההחלטה על יסוד המלצה שלילית של המנכ"ל הקודם, אריה בר. "על בסיס היכרות אישית" של בר עם גודוביץ', כך נאמר, הודיע בר לשטרית שיש לגודוביץ' בעיה של יחסי אנוש וסביבת עבודה. פרקליטו של גודוביץ' הודיע, שאין ללקוחו היכרות עם בר, כך שבסיס ההחלטה של השר רכילותי ואינו תקין. העובדה שגודוביץ' אומר דעותיו במילים חריפות ובאופן תקיף ידועה. מי שהמליץ עליו היה צריך לקחת את זה בחשבון.

אולי בשנת 2011

הפן הציבורי: ההתעסקות עם התאמתו של גודוביץ' גוזלת זמן יקר, שבו בוועדה המחוזית אין נציג ציבור מקצועי.

אם גודוביץ' איננו מתאים, צריך היה בתחילת הדרך לבחור מישהו אחר. זהו אינטרס נפרד מזכותו של גודוביץ' לקבל הסבר לפסילתו. לא ייתכן שבוועדה המחוזית דרום לא יתפקד נציג ציבור מקצועי מזה שלוש שנים.

נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, יצאה בקמפיין לשיפור תדמית ביהמ"ש העליון, תוך הדגשת הטיפול הנאות באינטרסים הציבוריים החיוניים. אותו בימ"ש עליון הודיע לאחרונה, שהדיון בפרשת נציג הציבור בוועדה המחוזית דרום יתנהל החל מתאריך 3.5.2010.

המשמעות היא, שעד אז לא יהיה נציג ציבור בוועדה המחוזית דרום. סביר שאחרי הדיון בעליון נחכה זמן לא קצר להחלטה של הרכב השופטים, וזה אירוע שיגלוש במקרה הטוב רק ל-2011.

כלומר, יש סכנה שבמשך 5 שנים לפחות לא יתפקד בוועדה המחוזית דרום נציג ציבור מקצועי. מהי המשמעות של מצב זה, שאינו מתקבל על הדעת, על תוקף החלטות ועדה מחוזית דרום, בעיקר כשמדובר לא פעם בהחלטות על חודו של קול? *

lichtman@globes.co.il

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

יציבות בבורסה בתל אביב; אלביט קופצת בכ-2%, דוראל יורדת

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2% ● וול סטריט התאוששה אתמול, לאחר שפתחה את חודש דצמבר באדום ● הדולר נחלש מול השקל; ב–UBS צופים כי ימשיך להיחלש בעולם ושומרים את הדירוג האטרקטיבי למטבעות אחרים ● וגם: ביוליוס בר צופים שהכסף יכפיל את מחירו השנה

פלורנטין פינת מטלון, תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

עיריית ת"א שלחה צווים, והעליון יכריע: האם מותר לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות הבתים

תושבים עולים לבית המשפט העליון כדי לעצור את דרישת העירייה לאחידות בחזיתות הבניינים ● לטענתם, העלות גבוהה ומדובר בהרחבה שגויה של חוק העזר העירוני: "מה עם הקשישים והחד־הוריות?" ● עיריית ת"א: עומדים על הזכות לשמור על מראה אחיד, נספק סיוע כלכלי

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

גיוס הון מגופים זרים והעלאת דמי ניהול: כך מנצל מיטב את הזינוק המטאורי במניה

זינוק של 1,000% במניית בית ההשקעות בשלוש שנים, תורגם לגיוס הון של חצי מיליארד שקל, בעיקר ממוסדיים זרים ● הדוחות של בית ההשקעות מלמדים כי הוא מעלה את דמי הניהול לכספים חדשים שנכנסים אליו בגמל, בניגוד למגמה בענף, אך עדיין הוא "זול" בממוצע

ראש המל''ל לשעבר, צחי הנגבי / צילום: חיים צח / לשכת העיתונות הממשלתית

מבקר המדינה: למרות האיומים, המל"ל לא השלים את בחינת המיגון במתקנים חיוניים

מדוח מבקר המדינה עולה כי המל"ל טרם השלים את בחינת הצורך במיגון מתקנים חיוניים ותשתיות אסטרטגיות - אף שבמהלך מלחמת "חרבות ברזל" ניכר עד כמה אלה הפכו ליעדי תקיפה מרכזיים ● עוד ב-2020 פרסם המבקר דוח ביקורת בנושא ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, אך אף ליקוי לא תוקן

נשיא אוקראינה זלנסקי (מימין) וראש ממשלת יוון מיצוטאקיס / צילום: ap, Yorgos Karahalis

דרך יוון: כך עוקפת אירופה את הצורך בגז רוסי

אוקראינה ויוון משיקות ציר אנרגיה דרומי־צפוני שמוביל לראשונה גז טבעי מונזל אמריקאי היישר לקייב, ומעניק למזרח היבשת חלופה ממשית לתלות בגז הרוסי ● המהלך מחזק את מעמד יוון כצומת מרכזי אזורי בתחום ומעמיק את המעורבות האמריקאית במפת האנרגיה האירופית

שלט אזהרת מצלמה לנהגים בנתיבי איילון / צילום: שלומי יוסף

מירי רגב מקדמת קנס של 10 אלף שקל על שימוש בטלפון בנהיגה. מה הסיכוי שזה יתממש?

בזמן שבעולם נהוג קנס של 100-300 דולר, שרת התחבורה בוחרת בקנס גבוה של 10 אלף שקל, "במקום להציג תוכנית רב־שנתית", כפי שאומרים בעמותת אור ירוק ● רשת פאפא ג'ונס פותחת עוד ארבעה סניפים ומשיקה תת־רשת חדשה, והמיזוג החדש של משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ● אירועים ומינויים

הקרנות הכספיות גייסו הכי הרבה כסף גם השנה / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק של 100% בשלוש שנים: תעשיית קרנות הנאמנות בשיא כל הזמנים

ב-11 החודשים הראשונים של השנה גייסו הקרנות המסורתיות, המנוהלות על ידי בתי השקעות סכום של 23 מיליארד שקל ● זוהי הפעם הראשונה מאז 2021 שהן יעקפו את הקרנות המחקות וקרנות הסל, שגייסו באותה תקופת זמן כ-18.6 מיליארד שקל

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה

הארנונה תתייקר שוב? / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrey_Popov

הארנונה תתייקר שוב? הממשלה משנה כיוון - ומאשרת לעיריות להגיש בקשות להעלאת תעריפים

שר הפנים הקודם, משה ארבל, הצהיר באמצע השנה כי לא יאשר בקשות לחריגה מתעריף הארנונה הקיים ● אך מאז ארבל עזב – וכעת הממשלה מאפשרת הגשת בקשות חריגות ● איגוד לשכות המסחר: עד כה הוגשו כ-95 בקשות להעלאות חריגות, המסתכמות בכ־250 מיליון שקל

עו''ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

עורכי הדין גזרו קופון מהמלצות על יועצים חיצוניים. עכשיו הלשכה שמה ברקס

ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מרחיבה את האיסור להמליץ ללקוחות על יועצים חיצוניים תמורת תשלום, מעורכי דין בתחום ההתחדשות העירונית - לכלל התחומים ● איך בכל זאת אפשר להמליץ?

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

"הכפר הישראלי" שהוקם ליד ברלין והבקשה של הקנצלר: חץ 3 יושק היום בגרמניה

מהנדסים, חיילים ודיפלומטים פעלו בשנתיים האחרונות כדי להעביר את מערכת החץ 3 לאדמת גרמניה - והיום היא מוכרזת כמבצעית בטקס חגיגי ובנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות ● מאחורי הקלעים עומד שיתוף פעולה חסר תקדים, שהועמק דווקא בתקופה מתוחה ביחסים ● וגם: כיצד סייעה העסקה ההיסטורית בעת המבצע באיראן ביוני?

לוחמי חיזבאללה בהלוויית רמטכ''ל חיזבאללה עלי טבטבאי / צילום: ap, Hussein Malla

ההתחמשות המחודשת של חיזבאללה והמסר לשליחה האמריקאית ללבנון

משרד הבריאות: הממצאים שהועברו מחמאס הגיעו למכון לרפואה משפטית לצורך זיהוי ● למרות ההסכם: ממשלת לבנון מאפשרת - וחיזבאללה ממשיך להתעצם ● שני חיילים נפצעו קל הבוקר בפיגוע דקירה ביישוב עטרת בבנימין; המחבל חוסל ● הלילה חוסל המחבל שדרס אמש לוחמת בפיגוע בחברון, אחרי שניסה לדרוס שוב את הלוחמים ● קטאר: נמשכים מאמצי התיווך כדי להגיע לשלב ב' בהסכם הפסקת האש בעזה ● עדכונים שוטפים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; מניית סופטבנק קפצה במעל 6%

הדאקס עולה בכ-0.5% ● הניקיי טיפס בכ-1.1% ● וול סטריט התאוששה אתמול, לאחר שפתחה את חודש דצמבר באדום ● מניית חברת השבבים מארוול זינקה בכ-10% במסחר המאוחר, לאחר פרסום הדוחות ● הביטקוין קופץ בכ-7% ונסחר סביב 93 אלף דולר ● בהמשך היום, יפורסם מדד התעסוקה של ADP, שישפוך אור על מצבו של שוק העבודה האמריקאי

פערים במחירי הדירות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אותו בניין בתל אביב, שתי דירות שונות. למה יש פער משמעותי במחיר?

רובעים 3 ו־4, שעברו גל של התחדשות עירונית ומזוהים עם "תל אביב של פעם", נחשבים למבוקשים במיוחד בשוק הנדל"ן ● אך בעוד שמחירי דירות מסוימות נשארים גבוהים, דירות בקומות נמוכות ועורפיות רושמות ירידות משמעותיות ויוצרות פערים גדולים בין דירות סמוכות

אפליקציית יד2 / צילום: Shutterstock, shutterstock

העסקה הגדולה בתולדות אתרי האינטרנט בארץ: האם יד2 שווה מיליארדים?

קרן אייפקס העולמית רוכשת את אתר היד שנייה תמורת 3.1 מיליארד שקל - פי ארבעה מהשווי שבו נמכר לפני עשור ● בשוק מביעים ספק לגבי היכולת של הקרן להשביח את האתר באופן דרמטי כמו רוכשיו הקודמים ● וגם: איך הכל התחיל ומתי הייתה הפריצה הגדולה?

רינת אשכנזי כלכלנית ראשית הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

הכלכלנית שמסתכלת על השוק הישראלי ב־2026 ורואה "פיל בחדר"

רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של הפניקס בית השקעות, ממליצה לקראת השנה החדשה להגדיל החזקות מעבר לים, ולחפש שני נתונים מרכזיים בכל השקעה חדשה: מאזן חזק ורווחיות גבוהה ● וגם: מהו ה"פיל שבחדר" שמאיים על התשואות בישראל בעתיד?

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

התקדמות משמעותית במגעים על עסקת היצוא בין משרד האנרגיה לחברות הגז

לגלובס נודע על התקדמות משמעותית במגעים לגבי עסקת הגז הענקית עם מצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר ● לפי המתווה, חברות הגז יתחייבו לספק גז למשק המקומי במחיר נמוך יותר, שיוצמדו למה שנקבע במתווה

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

ה־OECD בצפי אופטימי: הצמיחה החזקה בישראל לאחר המלחמה לא תסתכם בריבאונד חד־פעמי

תחזית הארגון לצמיחה בשנה הקרובה נמצאת באמצע בין צפי בנק ישראל למשרד האוצר ועומדת על 4.9% ● בניגוד להערכת האוצר כי צפויה שנת ריבאונד חד־פעמי, ב-OECD צופים כי קצב הצמיחה החזק יימשך גם ב־2027 לצד ירידה באינפלציה, הורדות ריבית ופריחה ביצוא ● עוד צוין כי "הפסקת האש אמורה להסיר מקור של היסוס לעשות עסקים עם ישראל"

שר הכלכלה ניר ברקת פגוש את העיתונות, קשת 12, 22.11.25 / צילום: איל יצהר

ברקת אכן מממן לעצמו את כרטיסי הטיסה, אבל זה לא הכול

שר הכלכלה חוזר ואומר שהוא משלם על שלל טיסותיו לחו"ל • אבל העלויות לא מתמצות במושב במטוס • המשרוקית של גלובס 

בנייה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בדקנו דוחות של 9 חברות: בכמה נמכרה דירה ממוצעת בשדה דב?

ירידה של 24% במספר הדירות שנמכרו ושל 9% במחיר הממוצע: דוחות תשע חברות נדל"ן בולטות חושפים מה באמת קורה בשוק הדיור בישראל ● וגם: מדוע סיום המלחמה לא הביא לזינוק במכירות, ומי מכרה מאות דירות במחיר ממוצע של 6.6 מיליון שקל?