מי ישער פלאי הפוליטיקה הישראלית? דווקא בימי שלוט הליכוד יועברו כנראה חוקים - שעוגנו בהסכמים הקואליציוניים - שיתנו להסתדרות הכללית סמכויות משטרתיות, שאין להן דומה ומקביל במקומות אחרים. הסיפור הוא זה: להסתדרות יש - כבר היום - סמכות יוצאת דופן להיכנס לכל מקום עבודה לשם ארגון העובדים. זאת, ללא צורך בתיאום זמנים עם בעל העסק.
חוק זה התקבל בפזיזות האופיינית לטיפול הכנסת בנושאים אלה, בלי שנבדקה אפילו השאלה אם הוראה זו תואמת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואת חוק יסוד: חופש העיסוק. עתה, הולכת הקואליציה צעד אחד נוסף: מוצע שלא להסתפק בהוראה מקיפה זו.
לבית-הדין לעבודה, כך מוצע, תינתן סמכות להעניק פיצויים ("שאינם תלויים בנזק") על מניעת כניסתו של נציג ההסתדרות לעסק שיש בו עובדים, בסכומים הנעים בין 50 אלף שקל ל-200 אלף שקל. למי ישולמו פיצויים אלה? להסתדרות? הצעת החוק אינה מפרטת זאת. הכוונה כנראה היא להטלת קנס. כך מכניסה הצעת החוק אלמנטים של משפט פלילי לתחום יחסי העבודה - ונותנת סמכות לבית-הדין לעבודה.
יתר על כן, בתיקוני חקיקה דורשים בדרך-כלל שיוכיחו מה היתה התקלה שהולידה את הצורך בתיקון. ישנו ביטוי אנגלי מוצלח לעניין זה: "אם זה לא מקולקל, אל תתקן זאת". מה היתה התקלה שהצריכה תיקון החוק בדרך כה קיצונית? האם באמת היו מעסיקים רבים שסילקו את נציגי ההסתדרות ממקום העבודה? דברי ההסבר להצעת החוק אינם טורחים להסביר זאת.
אך הבעיה היא יסודית יותר: דיני העבודה חייבים להגן על זכות העובדים להתארגן ולנהל משא-ומתן קיבוצי. משמעותם של דיני העבודה היא לקבוע שהעבודה אינה מצרך הכפוף לחוקי השוק, לגורמי הביקוש וההיצע. העובד זכאי להגנה מפני ניצול ואפליה, וההתארגנות נועדה להיות מגן לציבור העובדים. על כך, נדמה לי, אין חולק, אם כי קיימים חילוקי דעות על מידת ההגנה ועל הנזק שהגנת-יתר עלולה לגרום לעובד.
אך מתן סמכויות משטרתיות להסתדרות וסמכויות פליליות לבית-הדין לעבודה, אינו קשור בזכויות אלה. זהו צעד קיצוני ומרחיק לכת העומד בסתירה לעקרונות משפטיים מקובלים. כדי לארגן עובדים, אין צורך שההסתדרות תקבל סמכויות שלא ניתנו אפילו למשטרת ישראל. המשטרה אינה יכולה להיכנס לרכוש פרטי אלא מכוח צו בית-משפט או כאשר קיים חשש לפגיעה בביטחון האישי או ברכוש.
אין גם שום צורך בהענקת סמכות כה מרחיקת לכת להסתדרות - אלא אם כן הכוונה היא לתת לה סטטוס מיוחד העומד מעל לנורמות המשפטיות הקיימות במשפט ארצנו. גרוע מזה: נתינת סמכות כה קיצונית, כה חסרת תקדים להסתדרות, עלולה להרתיע משקיעים מייזום עסקים בישראל ולהעדיף השקעות במדינות אחרות שבהן שומרים על ההפרדה בין משפט העבודה ובין דיני העונשין.
כמו כן, החוקים החדשים עלולים להביא מעסיקים להעדפת השקעות שאינן מצריכות העסקת עובדים ולבחור בתהליכי ייצור מעוטות הון אנושי. במילים אחרות: הענקת סמכויות משטרתיות להסתדרות, בלי שהוכח הצורך בה, עלולה לבוא על חשבון התעסוקה והאינטרסים האמיתיים של ציבור העובדים.
הכותב הוא מרצה למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, שר החינוך וח"כ לשעבר, חתן פרס ישראל לחקר המשפט (2006)