גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אדם שוב: "החברות הישראליות מפחדות מהפתיחות של המדיה החברתית"

שוב, מראשוני הפעילים במדיה החברתית בישראל, סבור כי בכל הקשור לפעילות המפרסמים במדיה החברתית - אנחנו עדיין בעולם השלישי ■ כולם יודעים להגיד "פייסבוק" ו"טוויטר", אבל מי יודע להשתמש בהם נכון?

בסוף שנות ה-90, באנרים באינטרנט נחשבו לכלי פרסומי זר לפרסום הישראלי, ומשרדי האינטראקטיב שצצו נחשבו לחיה חדשה שלא ברור איך צריך להתייחס אליה, ואם צריך אותה בכלל. עשר שנים מאוחר יותר, כל משרד פרסום מחזיק יחידת אינטראקטיב או פועל בשיתוף-פעולה עם משרדי אינטראקטיב עצמאיים אחרים, ומרבית המותגים מתחזקים גם נוכחות מקוונת.

בפער שבין משרדי הפרסום המסורתיים לבין משרדי האינטראקטיב החדשים יותר, קמה לה בשנתיים האחרונות תעשייה שלישית - סוכנויות של מדיה חברתית שמתמחות בהחדרת מותגים וארגונים לכל אותם אתרים חברתיים, כדוגמת פייסבוק, טוויטר או יו-טיוב, כמו גם לעולם הבלוגוספירה. "כמעט כל משרד פרסום יגיד שהוא יודע לעשות את זה, אבל בפועל אפשר לספור קמפיינים רציניים בודדים שנעשו במדיה החברתית בישראל", טוען אדם שוב, מנכ"ל חברת ריפרש, שמלווה מותגים וארגונים בכניסה לעולמות של מדיה חברתית באינטרנט, בראיון ל"גלובס".

* מה ההבדל בין פעילות במדיה חברתית לבין פרסום רגיל באינטרנט?

"פרסום רגיל באינטרנט, לדוגמה באנרים, זה כלי שדוחף את המוצר ללקוח, בעוד שפעילות במדיה החברתית נותנת משהו בעל ערך אמיתי ללקוח", מסביר שוב. "הצרכנים של היום מחפשים איך לברוח מהפרסומת, ועודף המסרים הפרסומיים גורם למיאוס ואדישות. לכן, חברות מבינות שעל מנת למשוך את תשומת הלב של הצרכנים הן חייבות לתת להם ערך, בין אם מדובר בשירות לקוחות אינטרנטי באמצעות טוויטר, או עמוד מותג בפייסבוק".

* עד כמה עושים את זה פה בישראל, בהשוואה לנעשה בעולם?

שוב: "חדירה של מותגים ישראליים לאתרים חברתיים ופעילות בעולמות של מדיה חברתית נמצאים עדיין בתחילת דרכם, והמצב רחוק שנות אור מהנעשה בארה"ב ואירופה. למרות שתעשיית האינטראקטיב הישראלית נמצאת בטופ ליג, בכל פרמטר בינלאומי כגון קריאייטיב או ביצועים, בכל הנוגע להבנה שארגונים וחברות חייבים לייצר נוכחות גם במדיה החברתית, הענף המקומי עדיין בפיגור של עולם שלישי".

פייסבוק זה לא פיקניק

שוב מסמל אולי יותר מכל את המעבר מהמדיה המסורתית למדיה הדיגיטלית. הזיקה שלו לעולם העיתונות החלה עוד בנעוריו, אז גדל בביתו של ישראל סגל, העיתונאי שאסף אותו לביתו לאחר ששוב חזר בשאלה. בשירותו הצבאי שירת ככתב ועורך בגלי צה"ל, ולאחר מכן עבר למדיום הטלוויזיוני, ככתב בחדשות ערוץ 2 וכעורך בחדשות 10.

תפקידו הראשון במדיה הדיגיטלית היה עורך דה-מרקר קפה, וב-2007 הקים את ריפרש, שבין הלקוחות שלה ניתן למנות את שטראוס, מגדל שוקי הון, בנק לאומי, מי עדן ועיריית תל אביב. "מאז שאני זוכר את עצמי הייתי פריק של אינטרנט, ואני שוחה בעולמות הללו מהתחלת האינטרנט בישראל", הוא אומר על עצמו.

לדברי שוב, "הרגשתי על בשרי איך הצונאמי של האינטרנט עומד לבוא על העיתונות המודפסת, בעוד שהיא נותרת שאננה, אבל היום זה כבר לא המצב. עברו הימים בהם הכוח היה בידי העיתונאים בלבד, היום הכוח מבוזר - לכל אחד יש מקלדת, עכבר ומדיה. ההבנה הזו היא זו שמשכה אותי לעולמות של האינטרנט".

שוב הוא גם בין הראשונים שהצטרפו בישראל לטוויטר או לפייסבוק. "כשהרשת החברתית פייסבוק חדרה בסערה לשוק הישראלי, כל המפרסמים הרבו לציין כי הם פתחו פרופיל אישי למותג, בדומה לבאזז הנוכחי סביב טוויטר, שגורם לחברות רבות להצטרף לשירות המיקרו-בלוגינג. בפועל, פעילות טובה בזירות הללו, כזו שלא תעצבן את הגולש ולא תהיה שיווקית מדי, היא דבר קשה לפיצוח, ולכן אין פלא שלא הרבה מותגים בישראל עושים זאת בצורה הנכונה", אומר שוב.

לדבריו, "פעילות ברשת חברתית כמו פייסבוק זה אחד האתגרים הכי גדולים שעומדים היום בפני מותגים. בניגוד למה שהם התרגלו בעבר, אז היה ניתן לשפוך הרבה מאוד כסף על מדיה ועל קריאייטיב ולייצר תוצאות, יצירת קמפיין ברשתות חברתיות היא דבר מורכב. פעם, מותגים היו מנהלים פלירט עם הלקוח, אבל היום הם חייבים לנהל מערכת יחסים של ממש. זה מצריך לא רק לשפוך כסף על מדיה אלא גם לנהל דיאלוג עם הלקוח. לא לנאום לו או לדחוף לו פרסום, אלא להביא לו ערך".

משרדי הפרסום חוששים

שוב מביא דוגמה דווקא לקמפיין לא מוצלח שנעשה במדיה החברתית, עבור המותג סקיטלס. החברה יצרה אתר אינטרנט שהציף באופן אוטומטי את מה שהגולשים אמרו על המותג באתרים חברתיים, ובפרט בטוויטר, ובמהרה הוצף האתר ושרתי טוויטר אף הושבתו לזמן מה. אולם, הצפתו של ערוץ הטוויטר כעמוד הבית הפך את הגולשים לשיכורי כוח, והפרצה קראה לספאמרים ומתעבי מותגים שהציפו את האתר בתכנים שהיו רחוקים מלהיות סימפטיים עבור המותג. "הקמפיין הזה הוא דוגמה לצעד אמיץ, אך פזיז, שנבע מהיעדר הבנה עמוקה של עולמות המדיה החברתית", סבור שוב.

* אם כך, אולי החברות הישראליות פשוט מפחדות מפעילות במדיה החברתית?

"החברות הישראליות מבינות כבר שהן חייבות להיות שם, אבל הן עדיין חוששות מהפתיחות שהמדיה החברתית תגזור עליהן, ומההשלכות של פעילות כזו. ככל שארגון שמרן, החששות גדולים יותר. ניקח לדוגמה חברה שפותחת ערוץ שיווק לקוחות בטוויטר - מי שיגיב יהיו לרוב הלקוחות הלא מרוצים. זה יכול להסתכם ב-3% בלבד מהלקוחות, אבל אותו קומץ גולשים יכול לעשות הרבה מאוד רעש, וזה מפחיד את החברות".

אבל לדברי שוב, הפחד הזה הוא מוטעה. "התלונות נמצאות כבר ברשת, או בבלוגים או באתרי צרכנות שונים, ולכן התעלמות מטיפול בתלונות הללו היא שגויה. המפרסם צריך להחליט האם הוא מרכז את כל התלונות הללו במקום אחד, עליו הוא יכול לשלוט, ולתת שירות אמיתי וטוב, או לטמון את הראש בחול".

* לאיזה סוג של ארגונים מתאימה פעילות במדיה החברתית ולאלו פחות?

"זה מהלך שכולל סיכונים, ולא לכל ארגון מתאים אותו דבר. לארגונים שהם מוטי שירות, לדוגמה חברת כבלים או סלולר, אין את הפריבילגיה של לא להיות נוכחים במדיומים הללו", מסביר שוב. "אבל בשביל לעשות מהלך חכם, חברות חייבות לזהות את עובדי החברה שהכי מתאימים לקחת חלק במהלך הזה, כי התנאי הבסיסי הוא שחלקים מהארגון יהיו רתומים להצלחה שלו".

* הלקוחות מגיעים אלייך ישירות או בתיווך של משרדי פרסום?

"עיקר הפניות מגיע מכיוונם של משרדי יחסי הציבור, אם כי יש משרדי פרסום שמפנים גם אלינו, אבל ניתן להבין את זה. יחצ"נים לא עובדים על עמלות מדיה וזה לא דורש מהם שינוי ב-DNA. המודל שעל-פיו חברות כמו שלי עובדות הוא הרבה יותר שקוף, וניתן לתמחר כל דבר. בנוסף, יותר ויותר לקוחות מגיעים אלינו ישירות".

* אז איך משרדי הפרסום מקבלים את התעשייה החדשה?

"הם מפחדים שבשל העובדה שחלק מתקציב הפרסום של הלקוח יופנה כעת לפרסום במדיה החברתית, ההכנסות שלהם מעמלות מדיה יקטנו, בעוד שההכנסות מהמדיה החברתית לא יצליחו לפצות על כך. אני חושב שזו טעות - בטווח הארוך, לקוחות יישארו עם אותם משרדים שיביאו להם ערך אמיתי וכבר היום ברור שאין חברה שיכולה לפעול בספירה האינטרנטית רק על-ידי פיזור באנרים".

* אבל אפשר להבין את הפחד שלהם. בסוף לקוחות יוותרו על השירותים שלהם ויגיעו ישירות לסוכנויות המדיה הללו.

"הלקוחות ילכו לשם בכל מקרה, איתם או בלעדיהם. אנחנו לא תחליף לאינטראקטיב: כאשר לקוחות מבקשים ממני פיתרונות פרסום אני שולח אותם למשרדים. אני לא פרסומאי, אני מגיע מעולמות של תוכן וזה היתרון היחסי שלי".

לפי שוב, הפחד של היום יתחלף בקרוב בשיתוף הפעולה של מחר. "יתפתח פה מודל של שיתוף פעולה בין משרדי יחסי ציבור למשרדי הפרסום, או בין משרדי הפרסום וסוכנויות המדיה החברתית, או שחלק ממשרדי הפרסום ירכשו חברות בעלות פעילות משמעותית במדיה החברתית וימזגו אותן לתוך המשרד. בעוד שנה או שנתיים התעשייה תהיה כבר במקום אחר לגמרי, היום עוד מחפשים את השביל הנכון".

* קיבלת הצעות רכישה?

"היו דיבורים, אבל עד עכשיו הם לא הבשילו למשהו עסקי שניתן לדבר עליו".

על-פי מקורות בשוק, ריפרש ניהלה מגעים מתמשכים עם 2 משרדי פרסום גדולים, ומשרד יחסי ציבור מוכר. "לפעילות שלנו יש סינרגיה עם משרדי פרסום ומשרדי יחסי ציבור ואני בהחלט לא שולל את האפשרות לחבור לגוף גדול בתחום", אומר שוב.

6 הדיברות לפעילות מותגים במדיה החברתית לפי אדם שוב

1. תקשיבו - אל תתווכחו עם הגולשים אלא דברו איתם והיו חברים שלהם. אל תשתיקו ביקורת, תתמודדו איתה ביושר, שקיפות והגינות.

2. תהיו נחמדים - האינטרנט הוא מפלצת טכנולוגית אבל במרכזה נמצאים בני אדם. היו סבלניים בדיאלוג מול הגולשים.

3. היו שקופים ואמיתיים - אל תתחבאו, ותתחמקו, גם כאשר השאלות של הלקוח לא נעימות. שקרים מתגלים בקלות, והאמת והכנות יביאו לכם תועלת רבה יותר.

4. נהלו יחסים עם הציבור ולא יחסי ציבור: העידן שבו הייתם מספקים דין וחשבון רק לקומץ עיתונאים שמסקרים את התחום נמצא מאחורינו. בעידן הנוכחי, כל גולש הוא סמי-עיתונאי.

5. תבואו מוכנים: אל תיכנסו לעולמות המדיה החברתית ללא הבנה עמוקה או ליווי מקצועי. הרשת מלאה במוקשים ומתנות, ולכן צריך שחקן מיומן שיאסוף את המתנות וידלג על המוקשים.

6. ספקו ערך ותוכן אמיתי ובעל משמעות לגולש: מטרת הזירה החברתית באינטרנט היא לא רק לייצר הכנסות ורווחים לחברה. התנהגות נכונה תסייע למכירות אבל את ההארד-סייל תשאירו לפרסומות, ולפני שאתם מעלים משהו לזירה שלכם תחשבו היטב האם התוכן הזה תורם לגולשים.

441

עוד כתבות

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

מה הפיל את מטבע הביטקוין? / צילום: Shutterstock

צניחה של 22% מהשיא: מה הפיל את מטבע הביטקוין באפריל?

מספר אירועים טלטלו את מטבע הקריפטו הגדול בעולם בחודש אפריל ● התחממות האינפלציה בארה"ב, גזר הדין של מנכ"ל בייננס לשעבר ואירוע החצייה הן רק חלק מהם ● מה הוביל לנפילת מטבע הקריפטו הגדול, ומי עוד מושפע מכך?

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

אמזון הכתה את צפי הרווח וההכנסות אבל מורידה תחזית; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות אמזוןעמדו על 143 מיליארד דולר, מעל הצפי ● הרווח למניה זינק ב-216% לעומת הרבעון המקביל ● החברה מצפה לצמיחה של 7%-11% ברבעון הבא, לעומת צפי של 12% ● המניה מזנקת בכ-4% במסחר המאוחר

מותג משקאות האנרגיה BLU / צילום: Shutterstock

זה משקה האנרגיה ששווה לבעלת יקבי כרמל עד 450 מיליון שקל

חברת המשקאות הבורסאית כרמל קורפ התקשרה במזכר הבנות לרכישת מותג משקה האנרגיה BLU בסכום הגבוה משמעותית אף משווי השוק שלה עצמה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: Shutterstock

מעלים מחירים: מפת ההתייקרויות המלאה

מהחלב המפוקח ועד הדלק: חג הפסח הסתיים, ושורת עליות מחירים צפויה להיכנס לתוקף החל מהיום ● אלה מצטרפות למספר גלי התייקרויות שפקדו את המשק בחודשים האחרונים ● גלובס מציג את המוצרים והשירותים שהתייקרו עד כה ב־2024, כשהסוף עוד לא נראה באופק

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

צ'אט AI מסתורי מטריף את הרשת, והעקבות מובילות לסם אלטמן

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

"חוק מסוכן שאין לאשרו": ארגוני סביבה ומחקר נגד חוק חבל התקומה

שורה של ארגונים הגישו הסתייגויות לחוק, וכולם מתנגדים לוועדת התכנון האזורית שאמורה לקום עבור החבל: "מגרש משחקים לממשלה" ● חדשות הנדל"ן

הפגנה פרו פלסטינית באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, השבוע / צילום: ap, Cliff Owen

איסור על שיח אנטישמי: בארה"ב מנסים לעצור את הכאוס באוניברסיטאות העילית

הצעת חוק חדשה נגד אנטישמיות תובא להצבעה השבוע בבית הנבחרים האמריקאי ● היא עשויה להפוך את הקריאות בהפגנות הפרו-פלסטיניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב לעבירות פליליות ● איך יגנו על הסטודנטים היהודים, והאם ביקורת על ישראל תיחשב אנטישמית?

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

סקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

שלושה מימושים גדולים: אלטשולר שחם בדרך לצמצם בחצי חשיפה למניות בישראל

באפריל הפסיק בית ההשקעות להיות בעל עניין בלאומי ובהפועלים, ומכר את מניות פוקס בכ–100 מיליון שקל ● כיום מתחלקות החזקותיו במניות ל–80% בחו"ל ו–20% בישראל, ובכוונתו להמשיך לממש, בעיקר נוכח האיום הגיאופוליטי ● גורמים בשוק: המכירה - גם בשל עזיבת הלקוחות

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

שוק ההנפקות חוזר? הקבלן יוסי אברהמי רוצה להנפיק ולגייס 200 מיליון שקל

אברהמי מבקש להנפיק את חברת הבנייה למגורים שהקים לפי שווי של מיליארד שקל לפני הכסף ● לחברה צבר של אלפי דירות לבנייה עתידית והון עצמי של כ-600 מיליון שקל ● במידה ותצליח, זו תהיה הנפקת הנדל"ן השלישית השנה

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

גורם בענף הבנייה: 8,000 פועלים פלסטינים כבר נמצאים בישראל; במנהל האזרחי מכחישים

הגורם טוען כי מדובר בפועלים שכבר עבדו בעבר בארץ, וקיבלו לאחרונה אשרות חדשות מהשב"כ ● במנהל האזרחי מתעקשים: "אין כרגע אישור להכנסת פועלי בניין לישראל"

כך מתכננים באיראן "לחגוג" את מתקפת הטילים על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן הכריזו שיום התקיפה על ישראל וה-7 באוקטובר יהיו ימי חג, בית הדין הבינלאומי דחה בקשה לעצור סיוע גרמני לישראל ומה יקרה אם אוניברסיטאות אמריקאיות יפסיקו להשקיע בחברות עם קשר ישראלי ● כותרות העיתונים בעולם 

אייל רביד / צילום: עומר וידר

שימוע לפני הגשת כתב אישום למנכ"ל ובעלי ויקטורי אייל רביד בפרשת תיאום המחירים

רשות התחרות זימנה את אייל רביד, מנכ"ל ובעלי רשת ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום, וזאת בגין התבטאויות פומביות שבאמצעותן ניסה להגיע להסדרים להעלאת מחירים

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Achmad Ibrahim

ההמלצה שהזניקה את השווי של אפל ב־70 מיליארד דולר ביום אחד

בית ההשקעות ברנשטיין פרסם בסוף השבוע האחרון המלצת קנייה אופטימית על אפל, שהזניקה את המניה המדשדשת וביקשה לנפץ את התחזיות הקודרות לגביה ● האם זה סימן להתאוששות?

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

לוח הטיסות בנתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברת תעופה נוספת החליטה לעכב את החזרה לישראל

רוב חברות התעופה החזירו את פעילותן לישראל מאז מתקפת הכטב"מים האיראנית, אך עדיין יש כמה חברות שבוחרות להשהות את חזרתן ● איזי ג'ט השהתה את פעילותה עד סוף העונה, אייר קנדה ואייר אינדיה האריכו את תוקף השהיית הטיסות לישראל. כעת יונייטד איירליינס מצטרפת אליהן

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה מעורבת בוול סטריט; תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב צללו

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● AMD וסופר מיקרו צללו בעקבות הדוחות ● מחירי הנפט ירדו במעל ל-3% ● הפד הותיר את הריבית ללא שינוי ופאוול שלל העלאות ריבית נוספות ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס