"לא צריך לזנוח את הקניונים בשביל לחזור לרחובות. עובדה שגם היום הרבה רחובות במרכזי הערים משגשגים, והקונים חוזרים אליהם. אנשים קונים מספיק ומבלים מספיק, כך שיש מספיק אנשים ומספיק זמן לבלות גם בקניונים וגם בערים ומקומות יפים וטובים מצליחים גם להתחרות בקניונים. יש הרבה מאוד אנשים שמעדיפים להגיע למרכז העיר ולטייל ברחובות העיר, מאשר להגיע אל הקניון הפרברי הקרוב. יש הרבה כסף ובעתיד יהיה אולי יותר - כאשר נצא מהמשבר, ואני מאמין שהמרכזים ירימו את ראשיהם כמו שמרכזים יפים וטובים בארץ כבר מצליחים להרים את הראש". כך השיב ראש מינהל התכנון במשרד הפנים, אדריכל שמאי אסיף, כששאלנו אותו השבוע, במסגרת ראיון בלעדי ל"גלובס", האם יהיה זה ריאלי לצפות שהקונים יחזרו לרחובות הערים ויזנחו את הקניונים.
6.25 מיליון שקל לעיר
מרכזי הערים חזרו בשנים האחרונות לכותרות בהקשר לניסיונות להחיות בהם את הפונקציה שהם מילאו פעם, ושבעשורים האחרונים נלקחה מהם על-ידי הקניונים. בתחילת השנה אימצה הוולנת"ע (הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את חוות הדעת של מינהל התכנון נגד פיתוח מרכזי מסחר מחוץ לערים. זאת, במטרה למנוע פגיעה במרחב העירוני, בעסקים קיימים ובשטחים פתוחים, ולמנוע הגדלת הגודש בכבישים.
ועדת היגוי מיוחדת של משרד הפנים בחרה החודש בהצעות חיפה, באר שבע, כרמיאל וירוחם לחידוש מתחמי המסחר במרכזי הערים. הארבע היו בין 18 ערים מרחבי הארץ שנענו לקול הקורא שפרסם משרד הפנים בנובמבר האחרון, במסגרתו הוא הזמין רשויות מקומיות להגיש הצעות לתוכנית פעולה לחידוש מרכזי הערים. בארבע הרשויות הזוכות ינוהל הפרויקט כפיילוט, והן יזכו לסיוע כולל של 25 מיליון שקל ליישום התוכנית.
"הדרך לחידוש ערים קיימות עוברת במידה רבה במסחר שבהן", מציין אסיף, "המסחר שבתוך הערים הוא למעשה הלב הפועם שלהן, ואחרי שנים שבהן הערים הפסידו שכונות שלמות ומרכזים שלמים, הפסידו את האוכלוסיה לפרברים והפסידו את המסחר לטובת קניונים ומרכזי מסחר חוץ-עירוניים, הערים מתדלדלות והולכות. אחת הדרכים לחידושן היא בעצם להחזיר להן את המסחר הפורח והתוסס, מסחר רחוב. אלה הדברים שיחזירו לערים את החיים ואת האנשים הצעירים שרוצים לחיות בערים, אבל לא תמיד מוצאים את הסיבות הטובות.
"מדובר בתופעה כלל עולמית, וכמובן גם בתופעה ישראלית. אנשים מעוניינים להישאר בערים, אם הן רק יתנו להם את התנאים הטובים ואת התחושה העירונית שמאפשרת קיום חיים תוססים. ישנן אלפי ערים בעולם שיצרו את ארגוני ה-BID (Business Improvement District), אזורי שיפור עירוניים, שכל מטרתם לקחת מתחם עירוני, בדרך כלל מצומצם, של כמה רחובות או רחוב אחד וכיכר, ולהפוך אותם למקום שמשתפר במהירות ונעשה מקום אטרקטיבי למסחר ואטרקטיבי לתושבים שיעשו בו את עסקיהם. זהו הרעיון מאחורי היוזמה שלנו. הרעיון הוא לעודד את הערים ללכת בכיוון הזה, ולבחור להן מוקדי מסחר אותם הן ינסו לפתח בעזרתנו. הרעיון הוא פשוט להאיץ את התהליך הזה".
גלובס: איך יעבדו אזורי השיפור העירוניים לפי שיטת מינהל התכנון?
אסיף: "במשך שנים, כשדיברו בארץ על התחדשות עירונית, דיברו על פרויקטים גדולים: לעשות פינוי-בינוי, להרוס חלקים ולבנות, לחכות עד שיבנו במגרשים הריקים, לבנות שם מגדלים או בניינים יותר גבוהים. אבל השיטה של אותם אזורי שיפור עירוניים או אזורי שיפור עסקיים היא שיטה אחרת.
"המשמעות שלה היא לא לחכות עד שיבנו או עד שיפנו, אלא לקחת קודם כל את המסחר הקיים, לראות מה האינטרס של הסוחרים במקום ושל בעלי הנכסים. לשבת ולדבר איתם, לאגד אותם יחד ובשלב הראשון לשפר את רמת הבטיחות במקום. לשמור במקום כל חנות, בית קפה או משרד בנפרד, ולשמור על כל המתחם יחד. בהמשך המשמעות היא להתארגן ולסייע לעירייה לנקות לעיתים יותר קרובות. אז יוכלו כל הגופים להחליט ביניהם מהם השימושים העדיפים - האם להכניס יותר בתי קפה, פחות חנויות סיטונאיות וכדומה, ולחשוב כיצד להביא לאזור אנשים. כל חנות תתמוך בחנות שקרובה לה. אחר כך מתחילים לדבר על שילוט מסודר ואחיד, ובהמשך על שיווק - כיצד משווקים את המקום הזה. לא כל חנות וחנות משווקת את עצמה, אלא כל המתחם כולו משווק את עצמו כאזור בעל אופי מיוחד, ואז אנשים לא באים לחנות הבודדת. יש סיכוי מצוין לערים בכל העולם להתמודד עם הקניונים ועם הפאואר סנטרים שמתפתחים מסביב לערים ושתלויים כולם ברכב הפרטי".
ליצור שותפות
תוכנית הפעולה איתה זכתה חיפה מתייחסת לחידוש אזור לב הדר הכרמל, תוך דגש על פיתוח מאפייניו הרב-תרבותיים של האזור ושימור המורשת הבנויה. באר שבע זכתה בקול הקורא עם תוכנית הפעולה לחידוש מתחם העיר העתיקה, שפרטיה נחשפו ב"גלובס" לפני כחודשיים. כרמיאל הגישה תוכנית הכוללת תפיסה מגובשת ואינטגרטיבית לחידוש המרכז האזרחי הישן ופיתוחו בשילוב קניון כיכר העיר הסמוך, וירוחם הציעה חידוש ופיתוח המרכז המסחרי ורחוב בורנשטיין, תוך שיתוף פעולה של העירייה, בעלי העסקים, בעלי הנכסים וארגוני חברה אזרחיים שפועלים בעיר.
הודעתם בשבוע שעבר שגם רמת גן ונתניה, שלא זכו, הגישו הצעות ברמה גבוהה. לאילו מתחמים הן התייחסו?
"ההצעה של נתניה התייחסה למרכז העיר המסורתי וההצעה של רמת גן התייחסה לאזור בורסת היהלומים. 18 ערים ורשויות מקומיות ניגשו ועשו עבודה באמת ראויה. אנחנו כרגע עושים מאמץ גדול להגדיל את התקציב כדי לאפשר לעוד ערים, מלבד אלה שזכו, להיכנס למעגל החידוש העירוני כך שנוכל גם שם לסייע ולעודד את הפיתוח של מרכז העיר".
איך מייצרים לרשות המקומית את הכלים שיעזרו לה לנהל את הרחוב, כמו שעזריאלי למשל מנהל את הקניון שלו?
"קודם כל, צריך ליצור שותפות מלאה בין העירייה, הסוחרים ובעלי הנכסים, וזהו אחד הדברים שעמדנו עליהם בקול הקורא ובשיפוט. התרשמנו ברוב המקומות שהייתה נכונות מובהקת להתאגד ולעבוד ביחד. זאת עבודה משותפת של העירייה ושל בעלי הנכסים ובעלי העסקים, שלא רק שיושבים ביחד אלא גם אמורים להשקיע כסף. זו שותפות של הממשלה, הרשות מקומית, בעלי הנכסים ובעלי העסקים. על-ידי השותפות הזאת אפשר יהיה להגיע למצב שבו אפשר יהיה לנהל את המרכז במידה דומה יותר לדרך שבה מנהלים קניון. זה כמובן אף פעם לא יהיה דומה, בגלל ההבדלים שתמיד יהיו".
איך תוכלו להשפיע על שיקום כל מרכזי הערים באמצעות שיקום ארבעה? כיצד תבטיחו ששאר הערים יישמו אף הן את האסטרטגיה?
"ראשית, כל השיפורים האלה לא התחילו עם היוזמה הזו של משרד הפנים. יש הרבה יישובים עירוניים שעשו הרבה מאוד והצליחו גם לשקם את הרחובות שלהם. זה כמובן נכון לגבי ירושלים, שעשתה בעניין הזה עבודה מצוינת והיא שיקמה מספר אזורים עירוניים בצורה יפהפייה, זה נכון לגבי תל אביב, זה נכון גם לגבי חלקים מחיפה וזה נכון גם ליישובים יותר קטנים, אם ניקח את זכרון יעקב למשל.
"דבר נוסף, אין לי ספק שיוזמה מהסוג הזה של שותפות בין העירייה לבין הסוחרים היא דבר חיובי ותואם לכל עיר ועיר. המטרה שלנו הייתה בשלב ראשון להעלות את הנושא לכותרות, להבהיר עד כמה הכיוון הזה הוא באמת נכון, והראיה היא ההיענות של 18 רשויות מקומיות. זו בהחלט הצלחה גדולה, ואני מאמין שכמעט בכל יישוב עירוני אפשר לעשות את המאמץ הזה, אפשר להגיע להישגים גדולים גם בלי התמיכה הממשלתית, שהיא בסופו של דבר אחוז קטן. רוב התקציב מגיע מהעירייה ומהסוחרים, ולכן עיריות יכולות לעשות את זה גם בכוחות עצמן. אנחנו בהחלט מצפים מעיריות לעשות זאת בכוחות עצמן, כי בסופו של דבר הן ירוויחו מארנונה ומפיתוח עירוני, שיאפשר תוספות של זכויות בעתיד. גם מחירי הנכסים מסביב עולים".
תכנון בזמן מיתון
האם, נוכח המיתון, רואים יותר בקשות לאישורים? מינהל התכנון מאפשר להריץ תוכניות, הכנה ליום שאחרי?
"אנחנו נמצאים היום עם מלאים גדולים גם של מגורים וגם של תעסוקה, אבל אנחנו מודעים לכך שהשנים הבאות, שיגיעו אחרי המיתון, ידרשו עוד ועוד תוכניות, ועל כן אנחנו עוסקים באופן מאוד הדוק בקיצור וייעול ההליכים, שיאפשר גם להגדיל את המלאי ובעיקר לעדכן אותו כך שהוא יתאים לצרכים שיצוצו בעוד כמה שנים. את זה אנחנו עושים באמצעות תוכניות מתאר ארציות, מחוזיות ותוכניות מתאר מקומיות שאנחנו ביוזמתנו מקדמים ובתהליכים שמקצרים את זמני האישור בוועדות המחוזיות, ובהמשך גם בוועדות המקומיות וכמובן במועצה הארצית.
"לגבי המועצה הארצית והוועדות המחוזיות, לאחר שגדל הפיגור בשנים האחרונות והצטברו תוכניות, אנו נמצאים היום במצב שבו הצלחנו לחסל את כל הפיגורים. אנחנו היום מטפלים בתוכניות מיד כשהן מגיעות, ולכן אנחנו צופים עוד ועוד קיצורי הליכים בקרוב. כמובן שזה מותנה בכך שהתוכניות שיוגשו יהיו לפי מדיניות התכנון ובסטנדרטים הגבוהים הדרושים לפי נוהל מבא"ת (מבנה אחיד לתוכנית). אחת הסיבות לעיכוב תוכניות היא שהן לא מוגשות לפי סטנדרטים ולפי מדיניות התכנון, ואז זמן התגובה הרבה יותר ארוך". *
michal-m@globes.co.il