שלב נוסף בהפרטת הפרקליטות: משרד המשפטים השלים את הקמתו של מאגר עורכי דין שיתנו למדינה שירותים משפטיים וייצגו אותה בתחומי משפט מוגדרים, בחלק מההליכים המשפטיים האזרחיים המטופלים כיום על-ידי פרקליטות המדינה בבתי המשפט.
המשרדים הזוכים הם (לפי סדר א'-ב'): אבני, הרצוג, שועלי, אלגז את גורביץ'; אברהם וקסלר; איבצן, נצר, וולצקי ושות'; איילת רייך; ארדן-הקר; בועז רווה; בן-אברהם, בוגוד; גבריאל ראובינוף; גורי את שפרבר; גלרשטיין, וינס ושות'; דביר-לוין; דובר, קורינאלדי; דורון לנגה; וולף, קפשוק ושות'; וקסלר, ברגמן ושות'; יהודה טוניק ושות'; י. ז. נחשון ושות'; יחיא את יוספי; כהן אלישע; לאמעי, סידר, רהט, צידון, פינק; לוסטיגמן, מינטוס, לפלר; מילמן משרד עורכי דין; מלמן, מנדלבאום ושות'; מ. ריבק ושות'; מרקמן את טומשין; נוביק, גדות; סברדלוב-ארמון, מלאך, הרטל ושות'; עמיאל, פפרני, מנחם ושות'; עמראן ח'טיב; פאוזי חזאן; צבי רפפורט; צמח-שאשא; רווה, וובר-קסטלמן את עצמון לוי; רון, פסטינגר; שנהב, אלרום, קונפורטי, שביט; שפאר, סיטון, הניג, פילו.
המאגר סווג למספר תחומי משפט (משפט אזרחי כללי, מקרקעין, פלת"ד, נזיקין וביטוח, וייצוג קצין התגמולים באגף השיקום) ול-5 מחוזות שיפוט.
מנהלת היחידה לתביעות ומיקור-חוץ בפרקליטות, עו"ד אורית קוטב, אומרת כי הפרקליטות תמשיך לטפל בתביעות בעלות השלכות רוחב או בעלות היבטים שלטוניים. עורכי הדין הפרטיים יטפלו ביתר התיקים וכן בתביעות אזרחיות שהמדינה תיזום מעתה ביתר שאת.
דירוג איכותי
המכרז איפשר בחירה של עורכי דין באופן שיוויוני ובדרך שקידמה גם את אזורי הפריפריה. ההליך לא כלל תחרות על רכיב המחיר אלא דירוג איכותי בלבד, שנעשה לפי אמות-מידה ומשקולות שפורטו מראש: ניסיון מקצועי, מומחיות, השכלה וכישורים בתחום - 40%; יכולת ניסוח בכתב ובעל-פה - 20%; מידת שביעות-רצון לקוחותיו - 10%; יכולתו הארגונית - 10%; והתרשמות כללית - 20%.
התמורה שתשולם לזוכים נקבעה מראש על-ידי המדינה והיוותה חלק ממסמכי ההליך. בתביעה לסעד כספי (בין בערכאה ראשונה ובין בערעור), המשרד יוכל לבחור במסלול בו שכרו יהא הגבוה ביותר - שעות עבודה או אחוזים. בתביעה לסעד שאינו כספי, השכר ישולם לפי שעות עבודה ובתנאים מסוימים יתווסף לו תשלום לפי אחוזים. הפרקליטות תקבע לבדה את תקרת שעות העבודה בכל תיק.
330 שקל לשעה
התעריף לשעת עבודה שנקבע הוא 400 שקל (ללא מע"מ) לעורך דין במשרד שאושר על-ידי הפרקליטות; 300 שקל לעורך דין במשרד שלא אושר; ו-100 שקל למתמחה. בממוצע משוקלל מדובר ב-330 שקל לשעה, והמשרד לא יקבל סכום העולה על תקרת השכר שנקבעה במכפלת ממוצע זה.
שכר-הטרחה לפי אחוזים נגזר מהסכום שתקבל המדינה לפי פסק הדין או הסכם הפשרה. בתביעה כספית שבה סכום פסק הדין לטובת המדינה או "סכום החיסכון" (ההפרש בין הערכת הסיכון המוקדמת לבין הסכום שנפסק בפועל) למדינה הנתבעת יהיה עד 100 אלף שקל - שכר-הטרחה יהיה 15% מהסכום. עבור סכום כאמור שבין 100 ל-500 אלף שקל, יקבל המשרד 10% נוספים. בכל מקרה בו המדינה נתבעת, השכר לא יעלה על 250 אלף שקל.
המציעים יכלו לצרף להצעתם תיקים שניהלו, כתבי טענות מסוגים שונים ובמיוחד סיכומים, וכן פסקי דין שהשיגו בכל הערכאות. לאחר בדיקת הצעתם הכתובה, רואיינו כל עורכי הדין שהמשרד ביקש לאשר (בין 3 ל-5).
מנהלת היחידה לתביעות ומיקור-חוץ בפרקליטות המדינה, עו"ד אורית קוטב, אמרה כי "המהלך הוא תולדה של חשיבה אסטרטגית, שבעקבותיה הוחלט כי הפרקליטות האזרחית תמקד את מאמציה בנושאים בעלי היבטים שלטוניים ובחיזוק שלטון החוק, התקינות השלטונית וההגנה על נכסי המדינה. בכלל זה תפעל הפרקליטות לקדם את כלי האכיפה האזרחית ואת הגשת התביעות האזרחיות בשם המדינה".