למי להאמין?בבלומברג פרסמו לא מזמן סקר ממנו עלה שתחזיות האנליסטים המובילים הן שבסוף 2009 ייסחר הדולר בטווח של 1.16-1.55 דולר לאירו. טווח גדול כל כך אשר יכול לבלוע לתוכו, כמעט ללא כל קושי, כל תנועה בשוק המטבעות: התחזקות, היחלשות, נפילה וזינוק.
מבולבלים? בצדק. האם זה הזמן לקנות או למכור דולרים? האם להיכנס עכשיו לפוזיציית לונג על הדולר - כי אחד משחקני המט"ח הגדולים בעולם (דויטשה בנק) נותן תחזית שורית כל כך על המטבע האמריקני - או שדווקא כדאי לברוח ממנו לפי הסקירה של UBS?
לא ברור, ובתי ההשקעות שהזכרנו אינם היחידים ששותפים בחודש האחרון למבול של תחזיות מט"ח שוריות, דוביות, סותרות ומבלבלות לגבי שוק המט"ח המקומי והעולמי. העיתונות, השוק והמשקיעים מוצפים בסקירות מנומקות וארוכות המצדיקות פוזיציות כאלו והפוכות לגבי הדולר.
למי להאמין? מהי התחזית המנומקת ביותר? זו של השבוע הקרוב או זו שצופה כבר מעתה שנה אחת קדימה? ומדוע אנליסטים מלומדים ומנוסים משנים את תחזיותיהם חדשות לבקרים?
מה שווה היום תחזית לשלוש שנים?
קשה לתת מענה חד משמעי לשאלות הללו. כשם שאין אמת אחת ויחידה כך אין תחזית אחת קוהרנטית ועקבית, בייחוד כאשר מדובר על תחזיות מט"ח ארוכות טווח. מבחינה זו נדונו כולנו, פרשנים כמשקיעים, להמשיך ולהתנהל בתנאים של אי ודאות.
במחלקות המחקר של בתי ההשקעות הגדולים בעולם יושבים צוותים של אנליסטים שסיגלו לעצמם מזה מספר רב של שנים שיטת עבודה שגרתית ותבניתית של איסוף, תיוג וחישוב ציפיות שוק. על סמך המיומנות הזו הם יתנו לשוק תחזית לא רק לשלושת החודשים הקרובים, אלא גם לשלוש השנים הבאות.
אך האם בתנאי השוק הקיימים כיום, המאופיינים בחוסר יציבות, בתוכניות חילוץ אדירות מימדים מבחינה כספית, ובאינסוף החלטות מהירות והתבטאויות הרות גורל, באמת אפשר לצפות מה יהיה שער הדולר בעוד שנה? ומה הערך של תחזית כזו אם השוק מתנהג בדיוק להיפך?
תארו לעצמכם שהחלטתם להשקיע בשקל כי להערכתם הוא יתחזק מול הדולר בשל פער הריביות בין המטבעות, אך בנק ישראל מפרסם הודעה מפתיעה על הגדלת רכישות המט"ח. פער הריביות כבר לא ישחק תפקיד משמעותי והדולר צפוי לעלות.
גם אם ניתן לאנליסטים הנחה גדולה בשל חוסר הוודאות הרב בשוק היום, אין להקל באחריותם, כי במיוחד בתקופות של חוסר ודאות ומשבר המשקיעים מחפשים עוגן בסקירות שלהם.
אז מה צריכים לעשות המשקיעים? להתעלם מהתחזיות? נראה שאי אפשר להתעלם מהסקירות והתחזיות, ומהמשקיעים נדרשת עבודת מעקב וניתוח בטווח המיידי, אפילו מדי שבוע, כדי להתאים את הנחות העבודה וההשקעות שלהם לשינויים במציאות.
אסור למשקיעים לשכוח שנותני התחזית הם גם עושי שוק. זה לא אומר שבהכרח מאחורי הסקירה יש אסטרטגיה קונספירטיבית שמטרתה לרושש את המשקיע הקטן. אחרי הכול, המוניטין והאמינות חשובים לבתי ההשקעות. אולם צריך לקחת בעירבון מוגבלת את תחזיותיהם, במיוחד אם הן סותרות.
