יש הנוטים לדחות מטלות עד לרגע האחרון האפשרי וכתוצאה מכך, תמיד מרגישים שיכלו לעשות יותר ושאינם ממצים את מלוא הפוטנציאל שלהם. לאותם אנשים בדיוק, דדליין בהול גורם להתרכז ולהפוך ליצרניים יותר.
התשובה למתח בשני המצבים היא שעליהם להבטיח שתמיד ירחף מעל ראשם דדליין - כי כך הם כנראה יצרניים יותר. ההערכה הזו מגובה במחקר.
הכלכלנים ההתנהגותיים דן אריאלי וקלאוס ורטנברוך ערכו מחקר מקיף על הנטייה לדחות דברים, בעזרת שלוש קבוצות סטודנטים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). כל קבוצה התבקשה להשלים שלוש מטלות במהלך 12 שבועות. לקבוצה הראשונה ניתן דדליין נפרד לכל מטרה - אחרי ארבעה, שמונה ו-12 שבועות. בקבוצה השנייה, הסטודנטים הללו נדרשו להגיש את כל שלוש המטלות בסוף הקורס. הסטודנטים בקבוצה השלישית התבקשו לקבוע את הדדליין בעצמם.
הסטודנטים שקיבלו תאריכי יעד מרווחים - אלה שבקבוצה הראשונה וכמה מחברי הקבוצה השלישית, שקבעו אותם לעצמם - נטו לקבל את הציונים הטובים ביותר. הסטודנטים שלא קבעו לעצמם תאריכי יעד מדורגים (ואלה שלא קבעו לעצמם כל תאריך) קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר.
עליך ללמוד את הלקח. דאג לכך שהדדליין יהיה תמיד מעבר לפינה. חתוך מטלות מורכבות לסדרת מטלות קטנות יותר, וקבע תאריך יעד לכל אחת מהן. אם אין לך מורה שמוכן לקבוע למענך תאריך יעד משמעותי, עשה זאת בעצמך. התחייב בפני עמיתיך לעבודה ובפני לקוחותיך. לחלופין, תוכל גם לקבוע לעצמך לוח זמנים ופשוט להמר מול חבריך שתעמוד בתאריכים שקבעת. כש"הרגע האחרון האפשרי" יהיה תמיד "הרגע הנוכחי", תהפוך לאיש היצרני ביותר בעולם.