גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

תחקיר G: הצ'יינגים בישראל - מכבסת הכספים הגדולה במדינה לשירות משפחות הפשע וארגוני הטרור

היקף הכספים המתגלגלים בכ-2,000 הצ'יינג'ים הפועלים עבר, לפי הערכות, את זה של הבנקים ■ למעשה, איש לא יודע מה באמת קורה כי הצ'יינג'ים חדלו לדווח לרשויות ■ הם מגלגלים מיליארדים וכולם מגלגלים עיניים ■ כתבת השער של מגזין G

זה קורה בכל שנה בתחילת הקיץ, עם פתיחת עונת הנסיעות לחו"ל. התקשורת הישראלית נזכרת בקיומם של הצ'יינג'ים, שבהם ניתן לקבל דולרים או אירו במחירים מוזלים. העיתונים משווים עלויות של כרטיסי אשראי, בנקים, כספומטים ויתר ירקות, וללא יוצא מן הכלל מוצאים כי הצ'יינג'ים זולים משמעותית מכל אופציה אחרת. שירות תמים וידידותי לאזרח? לא בטוח.

מאז אמצע שנות ה-90 הפכו הסניפים הקטנים בפינות הרחובות, שבשמם תופיע כמעט תמיד המילה צ'יינג', לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני. מבלי שאיש שם לב, צמח כאן ענף משגשג שמעניק מגוון שירותים פיננסים ומגלגל סכומי עתק שנאמדים בעשרות מיליארדי שקלים לשנה.

לצד תרומתם הברוכה של הצ'יינג'ים לכלכלה, יש להם גם צד אפל. הצ'יינג'ים, או נותני שירותי המטבע, כפי שהם מכונים בחוק, הפכו לצינור המרכזי להלבנת כספים ולכביש עוקף חוק. הלקוחות העיקריים, מטבע הדברים, הן משפחות הפשע, שמגלגלות סכומים ניכרים במזומן ושעבורן היכולת להפקיד את הכסף בבנק - דרך גוף לגיטימי לכאורה, שמחזורו מיליונים רבים בחודש ושנתח משמעותי מהם במזומנים - הוא מתנה משמיים. גם כספים המיועדים לטרור זורמים כך לישראל ולשטחים, ולהבדיל, אזרחים שחשבונם בבנק מעוקל בהוראת הרשויות יכולים לנהל דרך הצ'יינג' פעילות בנקאית ללא הפרעה. רשויות החוק ערות למצב, מודות בקיומו, ועושות מעט כדי להתמודד עם הבעיה.

"95% ממלביני ההון המקצועיים הם נותני שירותי מטבע או חלפני כספים בלשון העם", אומר ל-G פקיד בכיר באחת מרשויות האכיפה המלווה את המאבק בהלבנת ההון מראשיתו. בעוד שבבנקים, בחברות הביטוח וברשות לניירות ערך יש נוהלי דיווח קפדניים ופיקוח צמוד, ממשיך הכסף המולבן לזרום דרך הצ'יינג'ים ללא הפרעה. "זהו אחד התחומים הכי פחות מפוקחים בישראל", הוסיף הפקיד.

עד כמה לא מפוקח? בדיקה שערך G העלתה שבלמעלה מ-80% מהצ'יינג'ים לא התבצעה מעולם ביקורת של רשויות האכיפה. הצ'יינג'ים כמעט שאינם מדווחים על עסקות חשודות לרשות לאיסור הלבנת הון, כפי שדורש מהם החוק. את מספר חלפני הכספים שהועמדו לדין בעבירות "מהותיות" של הלבנת הון אפשר לספור על אצבעות יד אחת, בעוד שבמרבית המקרים הועמדו חלפנים לדין בעבירות "טכניות" של אי-דיווח.

אמנם בחוק, קבועים עונשים דרקוניים של עד עשר שנים וקנס של עד 2 מיליון שקלים על כל עבירה של אי-דיווח או של דיווח כוזב, אבל בפועל מסתיימים מרבית המשפטים בהסדרי טיעון, כשבמקרים החמורים ביותר מקבלים נאשמים עונשי מאסר של חודשים ספורים.

היסטוריה ומספרים

עד לאמצע שנות ה-90 חלו בישראל חוקי מטבע נוקשים, שכללו הקצבה בכמות הדולרים שניתן להחזיק או להוציא מהמדינה. על רקע זה פרחו חלפני הכספים של רחוב לילינבלום בתל אביב, ששימשו עד סוף שנות ה-80 השראה לבדיחות ומערכונים. קהילה לא פחות אקזוטית של חלפני כספים התרכזה בשכונות החרדיות בירושלים ופעלה בשיטת הצעטלאך - פתקיות בסגנון "הנ"ל מאנ"ש" (רק ביידיש), שאפשרו למחזיק בהן לקבל דולרים במדינות שאליהן נסעו. קבוצה שלישית של חלפנים פעלה במזרח ירושלים בחסות החוק הירדני שהתיר חלפנות.

הצ'יינג'ים הראשונים הופיעו בישראל בשנות ה-90, כשהחלה הליברליזציה במט"ח. בשנים הראשונות נזקקו הצ'יינג'ים להיתר מבנק ישראל, אבל ב-1998 הוסרו המגבלות, וחובת ההיתר הוחלפה בחובה לדווח לבנק ישראל על היקף העסקות בהמרת מט"ח.

דיווחי בנק ישראל מהשנים האחרונות מעידים על גידול עקבי ומרשים בהיקף פעילותם של עסקי המרת המט"ח: משנת 2000 ועד 2007 זינק ההיקף של המרות המט"ח בצ'יינג'ים מ-1.8 מיליארד דולרים לכמעט 6 מיליארד דולרים, קצב גידול של 40% בשנה. במקביל חל גידול מסחרר במספר הצ'יינגי'ם שעוסקים בהמרות מט"ח: מ-91 בשנת 2000 ל-444 ב-2007.

בשנה שעברה הפסיקו הצ'יינג'ים לדווח לבנק ישראל על היקף פעילותם, וכיום כבר אין דרך לקבל מידע אמין על היקפי הפעילות הכלכלית של המגזר. מה שברור הוא שעסקי המרת המט"ח כבר אינם תחום פעילותם העיקרי של הצ'יינג'ים, אלא רק אחד השירותים הפיננסיים שהם מציעים לציבור.

החוק העניק ב-2002 לצ'יינג'ים שם עברי חדש - נותני שירותי מטבע - והגדיר להם חמישה תחומי עיסוק: המרת מט"ח, פדיון המחאות נוסעים, קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדת נכסים פיננסיים במדינה אחרת, החלפת שטרות וניכיון המחאות ושטרות חוב.

עיסוק נוסף - מתן הלוואות - לא נכלל בחוק, ונשאר כביכול במסגרת השוק האפור. אלא שבפועל אפשר לקבל ברבים מהצ'יינג'ים הלוואות באופן לא רשמי. המרכזי מבין השירותים החוקיים שמציעים נותני שירותי המטבע הוא ניכיון המחאות, כלומר פדיון של המחאות שניתנו על-ידי צד ג' לפקודת המפקיד.

בשירות הזה משתמשים רבים: בבעלי עסקים ויזמים שנקלעו למצוקת מזומנים זמנית ואינם יכולים או רוצים לקבל אשראי מהבנק, כמו גם גברים החייבים בדמי מזונות שחשבונות הבנק שלהם עוקלו. מטבע הדברים, חלק משמעותי מהעסקות האלה נעשה במזומן, מצב שקורץ למלביני ההון.

במשרד האוצר מעריכים שבמדינה פועלים כמעט אלפיים צ'יינג'ים, שמהם רק כ-1,400 מחזיקים ברישיון מהיחידה לפיקוח על נותני שירותי מטבע באוצר. כ-40% מהצ'יינג'ים הם חברות, והיתר אנשים פרטיים. הגופים הגדולים בתעשייה זו מחזיקים רשתות של סניפים בפרישה ארצית, ומגלגלים סכומים שעולים על חצי מיליארד שקלים בחודש.

רו"ח צפניה ברזילי, מי שעמד עד לאחרונה בראש אגף הערכה ברשות לאיסור הלבנת הון וכיום הוא יועץ פרטי, מעריך שסכומי הכסף המזומן שעוברים מדי יום במערכת הצ'יינג'ים אינם נופלים, ואולי אף עולים, על אלה שעוברים במערכת הבנקאות הרשמית. לדבריו, "מדובר בענף שמספק חמצן חיוני למשק ומרבית העוסקים בו הם אנשים ישרים וקשי יום. גם אם יש מיעוט בעייתי, אסור להכתים את כל הענף. בסך-הכול זה כבוד גדול להיות חלפן".

הלבנה? לא כולל חלפנים

ב-2001, בעקבות לחץ בינלאומי, חוקקה ישראל את החוק לאיסור הלבנת הון. במסגרת החוק הוקמה הרשות להלבנת הון במשרד המשפטים, וצווים מפורטים הסדירו את נוהלי הפיקוח בסקטורים הפיננסיים השונים - הבנקאות, הביטוח, קופות הגמל, חברי הבורסה ומנהלי תיקי ההשקעות הפרטיים.

סמכויות האכיפה חולקו בין הרשות לאיסור הלבנת הון לרגולטורים השונים, כמו המפקח על הבנקים או המפקח על חברות הביטוח. בהסדרים האלה נשכחו אבות הטיפוס של הלבנת ההון, חלפני הכספים.

עו"ד ליאור חורב, שליווה את הליכי חקיקת החוק והיה ממקימי הרשות לאיסור הלבנת הון, סבור שמדובר בהתנהלות טיפוסית של הביורוקרטיה הישראלית: "כולם ידעו טוב מאוד על בעיית הלבנת ההון אצל החלפנים, אבל לא עשו עם זה כלום. אצל הבנקים וחברות הביטוח הייתה התנהלות מסודרת. היו ויכוחים ואיומים, אבל היה ברור שמה שיוחלט בסוף גם יבוצע. אצל החלפנים הכול הלך בחאפ-לאפ כי לא הייתה מערכת קיימת, והיה צריך לברוא להם מפקח יש מאין. הממשלה לא ידעה וכנראה לא יודעת עד היום איך להתמודד עם מצב כזה".

ב-2002, כמעט שנתיים לאחר שנחקק החוק לאיסור הלבנת הון, הוסדר סוף-סוף נושא החלפנים ונחקקו ההוראות החלות על נותני שירותי מטבע. החידוש העיקרי היה הקמת גוף מפקח במשרד האוצר, בשם היחידה לפיקוח על נותני שירותי מטבע. בשנים האחרונות רשמה היחידה הישגים בתחום רישום נותני שירותי המטבע וההכשרה המקצועית (ראו מסגרת), אך למי שציפה לבשורות מהגוף החדש בתחום המאבק בהלבנת ההון נכונה אכזבה.

ליחידת הפיקוח של האוצר יש סמכויות אכיפה מנהליות בלבד, ואין לה יכולת אכיפה פלילית בתחום המאבק בהלבנת הון. במילים אחרות, כשפקחי היחידה יוצאים לביקורות בצ'יינג'ים הם מוסמכים לבדוק עמידה בנהלים, אבל אינם מוסמכים לחקור הלבנת הון.

עם זאת, בתור הגוף הממשלתי היחיד שעורך ביקורות קבועות בצ'יינג'ים, יש לפקחי האוצר חשיבות רבה. הם אף הוכיחו את עצמם, כשביקורות שערכו הובילו לפתיחת חקירות משטרה ולחשיפת פרשיות של הלבנת הון.

מצד שני, יכולות הפיקוח של היחידה מוגבלות מאוד. מספר הביקורות נאמד בכמה עשרות בשנה, ועד כה נבדקו על-ידי פקחי היחידה פחות מ-20% מבין כאלפיים נותני שירותי מטבע. סמכות הענישה העיקרית של היחידה היא הטלת סנקציה כספית, בדומה לסמכות הטלת הכופר של רשות המסים.

כמו במקרה של רשות המסים, גם היחידה הזו אינה מפרסמת את הפרוטוקולים או מידע בסיסי אחר לגבי החלטותיה. משרד האוצר הסכים למסור ל-G רק את הסכום הכולל של העיצומים שהוטלו השנה, כ-600 אלף שקלים.

רשימה חלקית של החלטות הוועדה, שהודלפה למדור "עט ופלילים" של ביטאון לשכת עורכי הדין בתל אביב, יכולה להעיד על שרירותיות החלטות הוועדה. הנה, בעל צ'יינג' שלא דיווח כדין על פעולות בהיקף 12 מיליון שקלים, מינואר 2004 ועד אפריל 2005, נדרש לשלם קנס בסך 300 אלף שקלים. וזה עוד היה עונש חמור בהשוואה לבעל צ'יינג' שלא דיווח על פעולות בהיקף של 232 מיליון בין מאי 2002 למארס 2003, שנגדו הסתפקה ועדת העיצומים בהתראה.

הרובד הבא במאבק בהלבנה הוא חובת הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון. החוק קובע עונשים חמורים ביותר - עד עשר שנים מאסר בפועל וקנס של עד 2 מיליון שקלים - לנותן שירותי מטבע שלא ידווח לרשות כדין.

חובת הדיווח מתחלקת לשני סוגי דיווחים: דיווחים רגילים, שבהם מחויבת כל עסקה במזומן שהיקפה 50 אלף שקלים ומעלה, וכל עסקה אחרת שהיקפה חצי מיליון שקלים ומעלה; הסוג השני - דיווחים חריגים - חל על כל עסקה שאינה דורשת דיווח רשמי, אך מעוררת חשד שנעשתה בכוונה לחמוק מחובת הדיווח. הדוגמה המובהקת מכונה בסלנג המקצועי "דירדוס" (מלשון דרדסים): פיצול סכום כסף גבוה, למשל מיליון שקלים, לעשרים עסקות של 49,999 שקלים, כדי לחמוק מחובת הדיווח.

ברור שמבחינת הרשות לאיסור הלבנת הון, סוג הדיווחים המשמעותי יותר הוא הדיווחים החריגים. ואולם, ממידע שהגיע ל-G עולה כי הרשות לאיסור הלבנת הון מקבלת מהצ'יינג'ים לא יותר מכמה עשרות דיווחים כאלה מדי שנה. לשם השוואה, הבנקים מעבירים לרשות אלפי דיווחים חריגים בשנה. במילים אחרות, הרשות לאיסור הלבנת הון לא יודעת אם מתרחשת פעילות חשודה ברובם המכריע של הצ'יינג'ים.

זה לא אומר שהרשות אינה מודעת לבעיות האכיפה שלה. בספטמבר אשתקד פרסם Moneyval, כוח המשימה של האיחוד האירופי למאבק בהלבנת ההון, דוח מיוחד על הלבנת ההון בישראל. לצד שבחים על הנעשה בבנקים, בחברות הביטוח, בבורסה ואצל מנהלי התיקים, הצביע המסמך במפורש על בעיית מיעוט הדיווחים מהסקטור החוץ-בנקאי. "הפיקוח של משרד האוצר בנושא הלבנת ההון חלש ביותר, בשל מחסור בכוח אדם והיעדר הכשרה מספקת", נכתב שם.

במשרד האוצר אומרים על כך, כי "הטענה אינה מובנת, היות שכל עובדי היחידה והמפקחים הנם רואי חשבון וכלכלנים מוסמכים". דובר משרד המשפטים מסר בשם הרשות לאיסור הלבנת הון, כי "קיימת טיוטה לתיקון הצו בדבר נותני שירותי מטבע, המיועדת להתאים את ההוראות החלות עליהם להוראות הצו החל על הבנקים. מטבע הדברים, לא נתייחס למקורות המודיעיניים לאיתור ולחקירת עבירות הלבנת הון, הכוללים, בין היתר, דיווחים רגילים ובלתי רגילים. הרשות סבורה כי יש להגביר את ההיקף ואת איכות הדיווחים הבלתי רגילים מסקטור נותני שירותי מטבע, ולשם כך היא פועלת בהשתלמויות ובימי עיון המיועדים לעוסקים במגזר זה, ואף בטיוטת התיקון לצו נכללו דוגמאות נוספות לדיווחים בלתי רגילים.

"בדוח הביקורת של ארגון ה-Moneyval הייתה התייחסות גם לתחום הרגולציה על נותני שירותי המטבע. הדוח קבע, בין היתר, כי יש לבצע שיפורים בתחום הכרת הלקוח וזיהויו, בקרות פנימיות, התייחסות למדינות בסיכון ועוד. כפי שציינו, קיימת טיוטת צו לתיקון הטעון תיקון".

ענישה? החלפנים צוחקים

עיון בשורת פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות נגד נותני שירותי מטבע מגלה, כי גם במקרה זה בחרו רשויות האכיפה בדרך הקלה: כמעט כל נותני שירותי המטבע הואשמו בעבירות "טכניות" של אי-מילוי חובות הדיווח.

את מספר בעלי הצ'יינג' שהואשמו בעבירות של הלבנת הון אפשר לספור על אצבעות כף יד אחת, והסיבה לכך ברורה. כדי להרשיע בעבירת הלבנת הון נדרשות רשויות האכיפה להוכיח שבעל הצ'יינג' ידע שהכספים שהועברו לידיו הם כספים שהושגו בפעילות עבריינית. כדי להוכיח זאת, יש צורך בחקירות ובאיסוף ראיות ולא ניתן להסתפק בביקורת שגרתית.

הפרק הבא בשרשרת כשלי האכיפה נוגע לעונשים המוטלים על בעלי צ'יינג' שהורשעו. העונש הקבוע בחוק יכול להגיע לעשר שנות מאסר ולקנס של עד 4 מיליון שקלים, רק שמרבית המשפטים מסתיימים בהסדרי טיעון ובעונשים קלים עד מגוחכים.

והנה כמה דוגמאות: מאיר כהן, בעלי סניף Change Point בירושלים, הורשע כי לא נרשם כנותן שירותי מטבע ולא דיווח על לפחות 84 פעולות של הוצאת מזומן בסכומים העולים על 50 אלף שקלים ובהיקף כולל של 7.8 מיליון שקלים. ב-2006 גזר עליו בית משפט המחוזי בירושלים חודשיים מאסר בפועל, ארבעה חודשי עבודות שירות, וחילוט של 100 אלף שקלים.

במארס 2008 גזר בית משפט המחוזי בירושלים קנס כספי של 100 אלף שקלים וחילוט כספים בגובה 400 אלף שקלים על בעלי צ'יינג' בשם ENS קרדיט, שלא דיווח על העברות כספים בהיקף של 30 מיליון שקלים. שמואל דייטש, איש עסקים חרדי שהורשע כי השתמש בצ'יינג' כמסווה לניהול בנק פרטי בלתי חוקי בהיקף של 20 מיליון שקלים, נידון ב-2008, במסגרת הסדר טיעון, לארבעה חודשי מאסר בפועל.

במשטרה סירבו להתייחס למדיניות הענישה של בתי המשפט, אך בשיחות פרטיות טענו קציני משטרה כי העונשים הקלים מרפים את ידיהם במאבק בפשיעה. גורמי אכיפה אומרים כי הענישה היא בעלת חשיבות קריטית במאבק בהלבנות ההון בקרב חלפני הכספים. "מדובר בנושא שיש לו השפעה מהותית על קביעת סדרי העדיפויות. כשהעונשים הם בסדרי גודל של כמה חודשי מאסר, ברור שתינתן עדיפות לטיפול בפשיעה החמורה ובראשי ארגוני הפשע".

מה אומרים בעלי הצ'יינגים עצמם? כל בעלי הצ'יינג'ים שאליהם פנינו, סירבו בתוקף להתראיין. "בוא נגיד שלא אוהבים אותנו", הסביר אחד מהם. "אנחנו לא אוהבים חשיפה כי מדובר בעסקים שמחייבים אינטימיות", הסביר ש' נ', בעליה של אחת החברות הותיקות והמוכרות בשוק לניכיון צ'קים בדרום תל אביב. לדבריו, את השם הרע לתחום הוציאו "כמה אנשים שנקרא להם לא-הגיוניים, שפועלים בשוליים".

לדברי ש', ניסיונות ההסדרה של הענף במשרד האוצר מתחילים לשאת תוצאות. "אצלי בעסק יש היום קצין ציות כמו שיש בכל עסק אחר שמכבד את עצמו. הרשיונות של האוצר זה דבר חשוב אבל יש אנשים שמנצלים את זה לרעה, כדי להטעות", הוא אומר. בעל צ'יינג' אחר מוסיף, כי היחס של הבנקים לנותני שירותי המטבע נעשה גרוע יותר עם הזמן. "מסתכלים עלינו כעל מצורעים. תבוא עם הרשיון של משרד האוצר ותנסה לפתוח חשבון בנק - לא תצליח".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות בהובלת מניות הפיננסים והטכנולוגיה

נאסד"ק השיל 1% ● הירידות העמיקו בתחילה בעקבות דיווח על השבתת רשת תקשורת מסווגת המשמשת את הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב ● אחרי התפטרות מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, היום הוא שבר שתיקה: "עשיתי טעויות גדולות" ● ישראליות: אלביט וסימילרווב זינקו בעקבות הדוחות ● תשואת האג"ח לעשר שנים מעל ל-5%

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א

ארבעת הבנקים הגדולים / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית והמס הכבידו: רווחי הבנקים ירדו ב-6% ברבעון השלישי

הבנקים מסכמים רבעון עם רווח נקי מצרפי של 8 מיליארד שקל ● הסיבה: סביבת ריבית נמוכה יותר, מס גבוה על רווחי היתר ואינפלציה ● בתשעת החודשים הראשונים נרשמה ירידה מתונה יותר של 4% מסיבות דומות ● בנק לאומי הציג את התשואה על ההון הגבוהה ביותר ברבעון - 16.9%, דיסקונט בתחתית

הבורסה בפרנקפורט ביום ו' / צילום: Reuters, Staff

בזמן שוול סטריט רועדת: המדד ששבר 3 שיאים ברצף

החשש מהוצאות ה־AI ומתמחור גבוה של המניות, מביא את המשקיעים להביט לבורסות אירופה - שפחות מוטות טכנולוגיה ● מדד STOXX 600 האירופי רשם שלושה שיאים ברציפות, ו־70% מכספי הקרנות המנייתיות שגויסו בשבוע האחרון בשוק הגלובלי הגיעו ליבשת

חיסכון / צילום: Shutterstock

חברות הביטוח שבראש טבלת המגייסות; אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לאבד מיליארדים

כלל ביטוח מובילה את גיוסי אוקטובר עם 1.84 מיליארד שקל, ואחריה מיטב ומור ● מנגד, אלטשולר שחם איבד 2.7 מיליארד שקל, וילין לפידות איבד 2.15 מיליארד ● מתחילת השנה מוביל מיטב את הגיוסים בפער, בעוד שאלטשולר שחם איבד כבר מעל ל-28 מיליארד שקל

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

ביתו של ג'נסן הואנג, מדיסון / צילום: Reuters, Maxim Shemetov

צברה עוצמה יוצאת דופן בחברה: בתו של ג'נסן הואנג היא אתגר לכל מנכ"ל עתידי

תחקירים של הניו יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל חושפים מעורבות חריגה של בתו של ג'נסן הואנג, מדיסון, בניהול הלשכה של אביה ותקריות עם מנהלים בכירים ● עפ"י ההערכה, יותר מעשרה מנהלים בכירים עזבו את החברה בשל חיכוכים הקשורים עמה

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

הרווח הנקי של סלקום זינק ב-36% - לשיא של 12 שנה

ברבעון השלישי, סלקום צומחת ברווח ומפחיתה חוב ● המנכ"ל אלי אדדי: "התוצאות משקפות את השינוי המשמעותי שסלקום עברה בשנתיים האחרונות"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; מגה אור ומגדל מזנקות בחדות, מניות הבנייה נופלות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.4% ● מגה אור מזנקת בחדות לאחר שדיווחה על שני הסכם נוספים מול לקוח אסטרטגי בתחום חוות השרתים - לגלובס נודע כי הלקוס הוא חברת הענן נביוס ● עונת הדוחות: מניות טאואר מזנקת, דיסקונט יורדת ● אנבידיה ניפצה את ציפיות השוק ואף העלתה תחזית, דירקטוריון החברה שולל את חזרתו של הואנג

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

המספר החשוב בדוחות אנבידיה ומה אמרה המנכ"לית החדשה?

בשיחת המשקיעים הראשונה שלה כמנכ"לית הזמנית, קולט קרס העלתה את תחזית צמיחת ההכנסות לשנת הכספים הבאה לכ־75% וטענה כי מבחינה עסקית, "העסקים כרגיל" • ומה נאמר על המנכ"ל היוצא?

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

שוק הכרמל. ''פרנסה של משפחה'' / צילום: Shutterstock

תל אביב נערכת לעבודות המטרו: שוק הכרמל עלול להיפגע משמעותית

שוק בצלאל ייסגר, שוק הכרמל יהיה "כלוא" ובאזור הבימה מתוכננים הסדרי תנועה דינמיים ● עבודות המטרו צפויות לשנות את פניה של תל אביב, לפגוע בנגישות לעסקים ולהציב אתגר משמעותי בפני העירייה והסוחרים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

דיווח: איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע

דיווח ב"ניו יורק טיימס": איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע - תוצאות שבטהרן רואים כהבעת אי-אמון במלחמה שמנהל טראמפ ● צה"ל השמיד תוואי תת-קרקעי ששימש את חיזבאללה בהר דב ● צבא כווית הודיע כי מערכות ההגנה האווירית פועלות ליירוט כטב"מים עוינים ● עדכונים שוטפים

אוניית ZIM DIAMOND בנמל המפרץ / צילום: אריאל ורהפטיג

בזמן שעסקת המכירה מתעכבת: הרווח של צים זינק ב-575% ברבעון השלישי

חברת התובלה הימית רשמה הכנסות של 2.7 מיליארד דולר, לעומת 1.78 מיליארד דולר ברבעון המקביל, והרווח הנקי קפץ מ-123 מיליון דולר ● מעלה תחזיות ותחלק דיבידנד של 240 מיליון שקל

בניין אנבידיה ביוקנעם / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה בדוח ראשון אחרי ג'נסן: ניפצה את התחזיות, המניה עולה ב-2% במסחר המאוחר

כשבוע לאחר ההתפטרות של ג'נסן הואנג, אנבידיה דיווחה הלילה על תוצאות הרבעון השלישי ● ההכנסות, 115 מיליארד דולר הרבה מעל הצפי, גם הרווח עקף את הצפי ● הצפי לרבעון 4: הכנסות של 130 מיליארד, גם הן מעל הצפי ● החברה מרחיבה את תוכנית הרכישה העצמית של מניותיה ● מוקדם יותר היום שבר ג'נסן שתיקה: "עשיתי טעויות גדולות"

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

רק שתיים מתוך "7 המופלאות" מצליחות להכות את S&P 500

מתחילת 2025, אלפאבית ואפל הן היחידות מבין ענקיות הטכנולוגיה שהניבו תשואה גבוהה מזו של מדד S&P 500 ● בעוד אלפאבית נהנית מההתחזקות במעמדה במרוץ ה-AI, אפל דווקא מתבלטת בזכות החשיפה המצומצמת שלה להשקעות הענק בתחום

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock

פליי דובאי תחזור לישראל? התאריך המסתמן ונקודות המחלוקת

חודש וחצי אחרי השבתת הקו בין ישראל לדובאי, מתקיימים מגעים אינטנסיבים בין הצדדים ● עם זאת, דרישת הביטחון הישראלית נמצאת בלב המחלוקת

עו''ד יעקב וינרוט ז''ל / צילום: יוסי זמיר

העליון הכריע: עיזבון וינרוט ישלם מאות מיליונים, והיורשים לא ישלמו דבר

לאחר סכסוך ארוך-שנים, ביהמ"ש העליון אישר את פסק הדין של המחוזי בירושלים, שאישר את פסק הבוררות ממאי 2025 וחייב את העיזבון של יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ז"ל לשלם לאחים משה ומנדי גרטנר מאות מיליוני שקלים ● עם זאת, נקבע כי יורשי וינרוט לא יחויבו חיוב אישי במסגרת הליך בוררות משלים

נתב''ג. האוצר יחייב ישראלים שיוצאים מהארץ לשלם מס / צילום: טלי בוגדנובסקי

שוקלים לעזוב את הארץ? תתכוננו לשלם על זה. היוזמה החדשה של רשות המסים

מהלך חדש של האוצר ורשות המסים יחייב ישראלים העוזבים את הארץ לשלם מס על רווחים שטרם מומשו ● במקביל, ניתוק תושבות ייקבע אך ורק לפי מספר ימי השהייה בישראל