בגיל 38, נמנה דן אטינגר עם שורה לא ארוכה של מנצחים ישראלים שעושים את דרכם בביטחה אל הפיסגה העולמית. עד לפני שנתיים הוא כיהן כמנצח בית באופרה הממלכתית המפוארת של ברלין, והחל מהשנה יכהן במקביל כמנהל מוזיקלי של בית האופרה של מנהיים ושל התזמורת הפילהרמונית של טוקיו.
בנוסף לתפקידיו כמנהל מוזיקלי, אטינגר הופיע כמנצח אורח בבתי האופרה של וינה, מינכן, ושינגטון ועוד. בעונה הקרובה יקיים את הופעת הבכורה שלו כמנצח ב"מטרופולין אופרה" בניו-יורק, שנה אחר כך ב"קובנט גארדן" בלונדון, ושנה אחר כך ב"בסטי" בפריז. לצד כל המחויבויות הנכבדות הללו הוא ממשיך לכהן, זו העונה החמישית, כמנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית ראשל"צ.
לאור רשימת המקומות שבהם הוא מופיע, אשר מציעים הרבה יוקרה והרבה כסף, נראית התעקשותו של אטינגר להמשיך לכהן בראש תזמורת ראשל"צ מעט תמוהה. "אמנותית אני באמת לא צריך את זה", הוא אומר בראיון בת"א, שבה הוא שוהה בימים אלה כדי לנצח על קונצרט סיום העונה של התזמורת.
"יש לי מספיק ריגושים, מספיק עבודה ומספיק אתגרים בחו"ל. ההתעקשות שלי על תזמורת ראשל"צ נובעת מכך שגדלתי עם התזמורת הזו, ואני לא רוצה להפסיק לעשות פה מוזיקה. מעבר לזה, המשפחה והחברים שלי נמצאים בארץ.
"מהבחינה הזו התפקיד בתזמורת הוא מזל, כי הוא מחייב אותי לבוא לארץ כמה פעמים בשנה. אני מפחד מהרגע שבו איאלץ לעזוב את התזמורת, ואז לא אהיה חייב לבוא הנה".
*וזו גם התכנית לעתיד?
"בינתיים אני לא מוותר על המינוי הזה. אוותר רק כשארגיש שאני כבר לא יכול לספק מה שמנהל מוזיקלי צריך לספק לתזמורת שלו מבחינת זמן, אחריות ומסירות".
המנטור: דניאל ברנבוים
אטינגר מתגורר בברלין ומבלה חלק ניכר מהשנה גם בטוקיו, שם התמנה לאחרונה למנהל המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית המקומית. תוכניותיו לעתיד מתפרסות גם לארה"ב. "בקיץ שעבר ניצחתי באופרה של וושינגטון, שמנהלה הכללי הוא פלסידו דומינגו", הוא מספר. "בחזרה הגנרלית בא אלי דומינגו, ושאל בצורה הכי ישירה אם אני רוצה לבוא להיות המנהל המוזיקלי של בית האופרה שלו. בדיוק אז חתמתי על חוזה עם מנהיים, והייתי לפני חתימת החוזה עם טוקיו.
"כך שאמרתי לו שהייתי מאד שמח להיענות, אבל כרגע זה בלתי אפשרי מבחינת מחויבויות קודמות. בעתיד אני כן מקווה שזה ייצא לפועל. זה יכול להיות עבורי מעולה - לנהל במקביל בית אופרה בגרמניה (מנהיים), בית אופרה בארה"ב (וושינגטון) ותזמורת סימפונית (טוקיו). אם יסתדר מבחינת זמן, הלוואי שאוכל לשלב זאת גם עם המשך ניהול תזמורת ראשל"צ כאן".
*אתה עוד בקשר עם דניאל ברנבוים, שהיה המנטור שלך בתחילת הדרך?
"בין ברנבוים לביני יש קשר מיוחד, כמעט מיסטי. הוא התייחס אליי מההתחלה כקולגה, לא כתלמיד. זה יצר מצב מורכב, כי במידה מסוימת הוא היה מתוסכל מזה שלא הייתי מספיק תלמיד שלו. מצד שני הוא העמיס עלי כמויות עבודה עצומות, ומי שכל כך עסוק בעבודה לא יכול להיות תלמיד. למדתי ממנו בעיקר דרך הסתכלות ועשייה, לא דרך שאלות ותשובות. גם כיום אנחנו נמצאים בקשר, אבל זה קשר מסוג שונה. אני עדיין מעדכן אותו לגבי התפתחויות והצעות ומתייעץ איתו. ברנבוים היה ותמיד יהיה המנטור שלי".
"נגנים בתזמורת מתייחסים אחרת למנהל מוזיקלי שגם מנגן". אטינגר. (צילום: דן פורגס)
*הבית שלך בשנים האחרונות הוא בברלין. נראה שהעיר הזאת הפכה בשנים האחרונות למקום מקלט למוזיקאים ישראלים.
"בהחלט. יש בברלין אינפלציה של מוזיקאים מישראל, במיוחד בשנים האחרונות. אם פעם המרכז היה בניו-יורק, כיום הוא עבר לברלין. היא יותר קרובה, יותר זולה, מאד נוחה, ויש בה מורים טובים. עבור המוזיקאים, הנקודה החשובה ביותר היא שיש בה הרבה יותר פרנסה. היצע העבודה יותר גדול, השכר יותר גבוה, ויש יותר אופציות מכל סוג".
*מה מצב הנגנים בארץ, לעומת זאת?
"משכורות הנגנים בארץ הן לא משכורות רעב, ונעשות יותר סבירות ככל שהוותק גדל והמישרה נעשית בכירה יותר. עם זאת, ברור שמדובר במשכורות נמוכות יחסית למשק. יש פה גם עניין פיזי: הנגנים נאלצים לעשות עבודות אחרות כדי להשלים הכנסה, ומגיעים לחזרה לפני או אחרי עבודת לילה. ברור שהם לא יכולים להיות בריכוז מלא במצב כזה. זה שונה לגמרי מאשר המצב בגרמניה, שם נגן חי ברמה סבירה ומעלה רק מעבודתו בתזמורת".
*אתם לא מנסים לדאוג לתוספת הכנסה לתזמורת דרך אגודות ידידים וכדומה?
"זה הצד החלש שלנו. לא קל להשיג תרומות כיום, עם המצב הכלכלי הנוכחי. אבל אנחנו בהחלט מנסים להגדיל את מעגל התורמים והידידים, ועושים ערבים מיוחדים במטרה לגייס כאלו".
*בתוכנית של התזמורת לעונה הבאה כמעט אין מנצחים וסולנים בעלי שם עולמי. זה רק עניין כלכלי?
"בהחלט. זה בלתי אפשרי להביא מנצחים בעלי שם עולמי בסכומים שאנחנו יכולים להציע. בפילהרמונית זה שונה, כי זובין מהטה מביא קולגות שמופיעים איתו בחו"ל, והם באים בזכות הקשר איתו ובזכות היוקרה של התזמורת. אצלנו פשוט אין כסף לשלם".
*ומה לגבי הרמה של התזמורת עצמה?
"התזמורת עשתה קפיצה גדולה בשנים האחרונות. העובדה שהיא מנגנת בקביעות כתזמורת האופרה נתנה לה איכות ייחודית של גמישות. זו תזמורת שיודעת ללוות סולנים גם בלי מנצח, או כשעובד איתה מנצח גרוע. הגמישות של התזמורת הזו בליווי סולנים ראויה להערצה, והיא זו שמייחדת אותה מיתר התזמורות בארץ".
בין המוכר והחביב לבין האינטלקטואלי והחדש
במקביל להופעותיו כמנצח, אטינגר מקפיד להמשיך להופיע גם כפסנתרן. בשנה הבאה ינגן, בין השאר, בסידרה הקאמרית של תזמורת ראשל"צ. "נגנים בתזמורת מתייחסים אחרת למנהל מוזיקלי שגם מנגן", הוא אומר. *אתה שותף פעיל בבניית התוכנית המוזיקלית של התזמורת?
"בהחלט. יש תהליך ארוך של סיעור מוחות, שאני שותף מלא בו. אנחנו צריכים לזכור כל הזמן שאנחנו תזמורת פריפריה. אמנם פריפריה קרובה וטובה, אבל פריפריה. יש לנו קהל מעולה, אבל צריך לשמור עליו ולבדוק כל הזמן מה הוא רוצה לשמוע.
"אחד הדברים שתמיד הולכים טוב זה יצירות ווקאליות גדולות, ובעונה הבאה באמת נעשה את 'כרמינה בוראנה' של קרל אורף. בנוסף אנחנו עושים תוכניות של שילוב מדיות, לדוגמה קונצרט בשילוב להקת מחול. מבחינת רפרטואר, אני מנסה להגיע לאיזון אופטימלי בין המוכר והחביב לבין האינטלקטואלי והחדש".
*בשנתיים האחרונות אתה לא מנצח באופרה הישראלית. יש לזה סיבה?
"ההיעדרות שלי מהאופרה הישראלית נובעת מסכסוך אישי עם הנהלת האופרה, על רקע מתיחות שהייתה באותה תקופה סביב תפקיד המנהל המוזיקלי העתידי של הבית. לי זה מוזר, כי גדלתי בבית האופרה הזה אבל אני כבר לא מנצח בו. כיום המתיחות שככה, אבל עדיין יש משקעים עמוקים ועובדה שאני לא מופיע שם".
*זה קשור לסכסוך המתוקשר שהיה להנהלת האופרה עם אשר פיש?
"אני לא רוצה להיכנס לפרטים בעניין הזה. אני יכול לומר רק שלאשר פיש ולי יש היום מערכת יחסים טובה מאד. אנחנו אחים לצרה - שני מנצחים ישראלים מובילים, שמנצחים בכל העולם ורק לא אצלם בבית".
חנה מוניץ, מנהלת האופרה הישראלית מסרה בתגובה: "אין כיום שום סכסוך ביני לבין דן אטינגר, ואני אפילו לא זוכרת על מה פרץ הסכסוך שהוא מדבר עליו. הסיבה שהוא לא מנצח כרגע בבית האופרה היא כי לא הצלחנו למצוא תאריכים עקב לוח הזמנים העמוס שלו. אין לי שום משקעים כלפיו, וברגע שנמצא תאריכים אשמח מאד אם ינצח אצלנו בעתיד".
*ההזמנה הזו פתוחה גם לגבי אשר פיש?
"לא. עם אשר פיש באמת יש משקעים עמוקים". *