השבוע שאלה אותי קרובת משפחה מה דעתי על האנשים שברחו מקופות הגמל הכלליות למסלולים הסולידיים בשיא המשבר. אחרי שהבעתי השתתפות בצערם, היא ציינה בגאווה שהיא שמרה על הקופות שלה גם בשיא המשבר, למרות קרבתה היחסית לגיל פרישה.
היום, לאחר שהקופות החזירו את מרבית ההפסדים, היא אכן יכולה להיות גאה בהחלטה שלה, אבל סביר להניח שתכנון מוקדם ויסודי יותר היה חוסך ממנה גם את רגעי החרדה.
משרד האוצר הוציא באחרונה את התקנות החדשות שדורשות חיסכון פנסיוני לפי מסלולים המותאמים לגיל ולמאפיינים של החוסך. המטרה ברורה ונכונה: למנוע מצב בו חוסכים מבוגרים יאבדו את מרבית החיסכון שצברו במהלך חייהם רגע לפני הפרישה. המהלך נכון, אבל הוא לא יעזור למי שאין לו מושג מה זו קרן פנסיה, מה ההבדל בינה לבין ביטוח מנהלים, מה זה מניות, איגרות חוב ושאר האפיקים שהקרנות משקיעות בהן ומתי וכמה צריך להפקיד בהן.
אין בישראל חינוך פיננסי, בשום גיל ובשום שלב, ואין שום סיבה שתוכניות הלימוד לא יכללו שעת לימוד סמלית אחת בשבוע על תכנון פיננסי נכון וניהול תקציב המשפחה. המשבר הנוכחי הוכיח כמה זה חשוב.
הרגולטורים עובדים ומתאמצים לפשט את הכלים הפיננסיים ולהתאים אותם לחוסך שאין לו מושג, אבל הטלאים הללו לא יכולים לפתור בעיה בסיסית של בורות. ואם יש בעיית תקציב - אפשר להיעזר בגופים הפיננסיים שישתפו פעולה. בנק הפועלים הרים את הכפפה לפני כשנה, עם סדנאות לימודיות ללקוחותיו בכל הארץ. אמנם הלוגו היה מאחור ונגבו דיבידנדים תדמיתיים, אבל הלקוחות קיבלו כלי עבודה אמיתיים.
היזמים המהירים וקייטנת המסחר
עד אז נישאר עם הבעיה הקלאסית, שלמקום שבו יש צורך שהמדינה מתעלמת ממנו, משתחלים יזמים מהירים. למשל חברת טריידנט של מאיר ברק, שעוסקת במסחר יומי, ושלחה אתמול לכתבים הכלכליים הודעה לעיתונות על פתיחתה של קייטנה למסחר בנאסד"ק.
פה צריכים להתחיל ילדים? בהכשרה זריזה של סוחרי יום ארוזה לקייטנים? הרי גם אנשים מבוגרים ומנוסים איבדו את מיטב כספם במסחר היומי והגיעו למסקנה שזה דומה יותר להימור מאשר להשקעה. האם אנחנו רוצים לשלוח ילדים לקייטנה ולקבל אותם בחזרה סוג של מהמרים מכורים לריגוש וליצירת רווחים מהירים (ואפילו וירטואליים) בלי להיות מודעים לצד ההפסד?
ואם נניח את המסחר היומי בצד - גם מסחר עצמו הוא לא הדבר הראשון שצריך ללמד את החבר'ה. שיתחילו מלהבין מה זה בנק, כסף, פיקדון, חיסכון, ריבית, מניה, איגרת חוב. אם את הבסיס הם לא יכירו, בעוד כמה עשורים הם יחליפו את מסלול קופת הגמל שלהם ברגע הכי פחות נכון והפנסיה שלהם תתכווץ בסכום ניכר. הרי פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים.