גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא היה לי הון ולא יהיה לי הון בזמן הקרוב

עמר בר *לב היה יכול להיות רמטכ"ל כמו אבא שלו. המפקד המהולל של סיירת מטכ"ל סומן כחוד החנית של צה"ל העתידי. ואז הוא עזב את הצבא. וחזר אליו. ושוב עזב. זה כמה שנים שהוא בביו *טק, ועכשיו הוא חושב על פוליטיקה. מבולבלים? הוא לא. ראיון ממוקד > ליאת רון

פני כמה שבועות הגיע עמר בר-לב, לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל, לניחום אבלים, מלווה בחבר מהתקופה בצבא. החבר הציג אותו בפני נער בן 17 שהיה שם. "זה עמר", אמר, "והוא הביא אותי ליחידה". הילד חייך אליו בהערכה. "אה, ועוד משהו", המשיך החבר, "הוא הבן של חיים בר-לב". "הבן של מי?" שאל התיכוניסט.

בר-לב מספר את הסיפור כשצעדנו למשרדי החברה שהוא מנהל ושהוא נמנה עם מייסדיה, פאיון, המשווקת תוכנה שמסייעת לרופאים בתהליך הצנתור, באזור התעשייה של ראש העין. האוויר להט והזיע לחות, והוא, רזה כמו שרק טריאתלט כמוהו יכול להיות בגיל 55, לבוש ג'ינס ונעול סנדלי שורש, נראה כמו ראש ענף פלחה בקיבוץ ולא כמנהל חברת סטארט-אפ שאפתנית. "אף פעם לא מדברים איתי על אבא", הוא צוחק, "אבל אני מניח תמיד שאנשים יודעים. זאת טעות. מתברר שלדור הצעיר אין מושג".

אביו, חיים בר-לב, שהיה הרמטכ"ל השמיני של צה"ל, שר המסחר והתעשייה, שר הפיתוח, שר המשטרה, וכיהן בכנסת במשך 25 שנים מטעם מפלגת העבודה, השפיע רבות על מהלך חייו. רוב תקופת בגרותו התנהלה במשיכה עצומה אליו, ברצון לדמות לו, להיות איש צבא וציבור כמוהו, ומהצד השני ברתיעה וברצון לגבש זהות עצמאית. במשך כמעט עשרים שנה נכנס ויצא בר-לב מהצבא, מילא שורת תפקידים לתקופות זמן קצובות, וחזר ללימודים, לעסקים ולאזרחות. הוא מסביר שבכל פעם קראו לו לדגל והוא לא היה מסוגל לסרב, אף שבין המבצעים, פיקוד על חטיבה והשתתפות במשא ומתן עם הפלסטינים מטעם צה"ל, כבר הצליח לבסס את עצמו בחוץ. "יש בי קונפליקט פנימי, שאני רוצה ולא רוצה", הוא אומר. "בתקופות ההן לא רציתי לעשות את הקריירה של אבא, ומצד שני היו לי משיכה וכישורים למלא את התפקידים היטב. כדי לפתור את זה הייתי מבטיח לעצמי שיש לתפקיד התחלה וסוף, כדי שלא אגרר. כל פרק כזה עומד בפני עצמו".

כל תפקיד צבאי קטע רצף אזרחי?

"הוא יצר רצף של קיטועים".

מה כל-כך רע בצבא? אבא שלך פיקד עליו.

"כי צורת החיים הזאת - כשאתה לא נמצא בבית, ויש לך העולמות שמנותקים לגמרי מהעולמות הנורמליים, חלקם חשאיים - היא לא דבר שאני רוצה בו. אתה נדרש לתת את הכול ברמה יומיומית כשאתה בשדה ואתה בלי משפחה, חברים, תחביבים - זה שואב אותך לגמרי".

אבל יכולת להיות רמטכ"ל. אתה לא מצטער?

"לא. אנשים לא מצטערים על דברים שלא עשו, כי תמיד ימצאו צידוקים. עשיתי את זה מתוך הכרה. אי-אפשר לפנטז רק על הקצפת. לאורך הדרך ידעתי מה אני צריך לעשות כדי להיות מוכשר לתפקיד בכיר. אחרי שסיימתי לפקד על היחידה, שאלתי את עצמי אם אני רוצה להיות מח"ט מילואים, סדיר, מפקד אוגדה. היה ברור שאני צריך לעשות הסבה לשריון, ולא רציתי".

דן חלוץ לא עבר מסלול כזה.

"נכון, עד סגנות הרמטכ"ל, כי היה בחיל אוויר. אבל תראי את דובי יופה, שנשוי לבת של עזר וייצמן. באיזשהו שלב אמרו לו שהוא צריך לפקד על בסיס ולעבור לחיות שם עם המשפחה, והוא לא הסכים, ועזב".

זה גם עניין של אופי.

"אני בן אדם משימתי. חשוב לי לראות התחלה וסוף של פרויקט. כל אחד מתעוור מדי פעם, אבל אני מעמיד סימני שאלה באופן עקבי, וכך אני לא עושה דברים מתוך זה שאני נגרר לעשות אותם, אלא בגלל שאני רוצה".

מהשאנז אליזה לגיבוש בסיירת

בר-לב, המתגורר בכוכב יאיר, נולד בחיפה, והזיכרון הראשון שלו הוא מהירידה למקלט במלחמת סיני כשהיה בן 4. אחר כך נדדו לירושלים, למעוז אביב (תל אביב) ולנווה מגן (רמת השרון), וכשהיה בכיתה ג' נסעה המשפחה לניו יורק בעקבות אבא, שעשה תואר שני בכלכלה ובמינהל עסקים וסיים בהצטיינות, עוד נטייה מולדת שעברה לבנו. "עד התיכון לא היה מקום אחד שגרנו בו ברצף יותר משלוש שנים", הוא אומר. "אני לא זוכר את המעברים כקשים, אבל זה היה חלק מהשגרה. מה שכן, ניו יורק הייתה סיוט. באתי מנווה מגן, מקום שבו פעם ביום היה אוטובוס ושיחקנו הנדס-אפ מתחת לפנס ליד הבית, ופתאום הגעתי למקום ענק, לא ידעתי את השפה, בית ספר עד שלוש בצהריים, וכל הזמן סגור בבית".

אחרי שלוש שנים בארץ נסעו אחריו לפריז כשהאב השתלם בכלכלה ובצרפתית, ובר-לב ג'וניור למד בבית ספר ישראלי. לפני הגיוס הוא התלבט לאן ללכת, "אבל אבא לא הסכים לייעץ לי". ערב הגיוס בארץ נחת מהשאנז אליזה לבקו"ם ולגיבוש סיירת מטכ"ל בעקבות בן דודו רפי. "כשרצו לשלוח אותי מהיחידה לקורס קצינים ולא התלהבתי, הוא (אביו) לא נקט עמדה. הייתי סרבן קצונה, והוא נתן לי לדבר ולהביע את המחשבות שלי. למרות הטלפונים שקיבל כדי שישפיע עליי, הוא לא הסכים".

נשמע שהשם בר-לב הוא קיטבג כבד.

"לא הייתה לי בעיה איתו, אבל בדיעבד אני מבין שכנראה הסתכלו עליו מכל הכיוונים".

במלחמת יום כיפור לחם בר-לב כחייל בסדיר בגזרה הדרומית, כאשר אביו, שכבר היה שר התעשייה והמסחר, התבקש לקבל על עצמו את הפיקוד עליה בעקבות תפקודו הלקוי של האלוף שמואל גונן (גורודיש) וחוסר השליטה של מפקדי האוגדות. "הוא אמר שחזר לצבא כי היו צריכים אותו", אומר בר-לב. "רוחשי טובה היו אומרים לו, 'ד"ש מעמר, ראיתי אותו פה ושם', והוא ביקש לא למסור לו ד"שים, כי פחד שאם יקרה לי משהו הם ייפסקו מעצמם. הוא רצה ניתוק מוחלט, כי ידע מה חלילה עלול לקרות. מה שקרה לבן הדוד רפי בר-לב, שהיה מפקד פלוגת הסיור באוגדה של אריק שרון ונהרג בליל חציית סואץ".

מיד אחרי המלחמה הודיעו יוני נתניהו ועמירם לוין לבר-לב שהוא יוצא לקורס קצינים, ובלית ברירה, אחרי שסירב תחת פיקודו של אהוד ברק, הוא הלך. אחרי שנתיים בקבע השתחרר ויצא לטיול גדול בדרום אמריקה, וכשחזר התחיל ללמוד גיאולוגיה ומדעי כדור הארץ, והוסמך כאגרונום. "כשסיימתי את התואר התחתנתי בפעם הראשונה, וירדתי לעבוד בתחנה ניסיונית בערבה, ותוך כדי התחלתי את המאסטר בקרקע ובמים".

אבל הצינורות שלו לא החזיקו את המים, הוא איבד עניין, ושבר לכיוון יחסים בינלאומיים ואסטרטגיה. הוא התקבל לעבודה במרכז למחקר אסטרטגי בראשות אהרון יריב, ואז, כמו הרבה פעמים בהמשך, ביקשו ממנו לחזור ליחידה, לשירות קבע של כמה חודשים, לפעילות מבצעית חסויה, וכמו בכל פעם, נשאר קצת יותר, ונמלט לפני שהתמכר.

במהלך שנותיו ביחידה השתתף בין היתר במבצע יונתן באנטבה, בפריצה למלון סבוי ובחילוץ נוסעי קו 300. ב-1984 מצא את עצמו מועמד לפיקוד על הסיירת. אז גם התגרש מאשתו הראשונה והתחיל לצאת עם תמי, אם שלושת ילדיו. את החופה העמידו בני הזוג רק אחרי שלוש שנות פיקוד על היחידה, שבמהלכן עוטרה הסיירת.

"ככה הפכתי לקפיטליסט"

כיום מודה בר-לב ששנות הפיקוד על היחידה היו הקשות בחייו. "כשהייתי מפקד היחידה לא היו לי ילדים, רק אחרי שנולדו שלושת הילדים שלי התחלתי להבין את המשמעות של להסתכן. עכשיו הגדול משרת כחייל קרבי, ואני מבין את החשש ואת הפחד של הורים. הוא יותר משתף אותי ממה שאני שיתפתי את אבא, ובגללי יש לו קיטבג כפול על הגב. הבת הולכת לשנת שירות, והקטן עולה לכיתה ו'".

ב-1987 סיים את התואר השני, כתב תזה על ההסדר הביטחוני בין ישראל לסוריה, וערך אותו בספר שיצא רק אחרי חמש שנים בגלל פסילתו על-ידי הצנזורה. הוא התקבל לעבודה ב-ICTS, שנתנה ייעוץ לאבטחת חברות תעופה בפריז, ולקח איתו לשם את המשפחה לשנתיים. כשהחליטו לחזור, הרמטכ"ל דאז, אהוד ברק, עבר דרך עיר האורות בדרכו חזרה מסיור בפולין, והציע לבר-לב לחזור לצה"ל כמפקד חטיבת הבקעה. אחרי שנה השתלב בשיחות השלום עם הפלסטינים מטעם אגף תכנון בראשותו של עוזי דיין, ועמד בראש הוועדה הצבאית של המשא ומתן על עזה ויריחו תחילה, ואחר כך על הסכם השלום עם הירדנים.

גם הפעם החליט לחתוך לפני שנמאס לו. אבל הפעם לתמיד. העזיבה הסופית את צה"ל הייתה קשורה לאביו. בשבעה במאי 1994 הובהל חיים בר-לב, שהיה אז שגריר ישראל ברוסיה, בחזרה לארץ, במצוות רופא משרד החוץ. אחרי שלושה ימים נפטר. קשר השתיקה סביב מחלת ה-ALS (מחלת ניוון שרירים המכונה גם תסמונת לו גריג, ל' ר'), שממנה סבל, הוסר. זה קרה אחרי שהתקשורת ליוותה את יצחק רבין לביקור בעיר וראתה את חיים בר-לב רזה כמו שלד, בקושי מתפקד. "אבא לא מת מ-ALS, זה כנראה היה סיבוך של הלב. אנחנו לא ממש יודעים, וזה לא חשוב".

בר-לב עזב את הצבא. "גם בעניין הזה הוא הלך איתי לחלוטין", הוא אומר על אביו. "הייתי בן 40, והיה ברור לי שהדרך היא רק לאזרחות. התחלתי לעבוד עם משה ריינס, יזם מדהים וחבר, שאמר, בוא תעזור לי; ואני, בלי לחשוב, נכנסתי איתו לעסקים. אחרי שלושה חודשים אמרתי שלו הייתי בודק לא הייתי נכנס. אחרי שנה, אחת החברות, שלא הייתה קשורה אליי, נפלה. בשלבי הנפילה הוא שאל איך אני יכול להציל אותו, אז פניתי לחנן גילוץ, בן מחזור של בן דודי רפי ז"ל, שאותו הכרתי בעיקר באזכרות, ואמרתי לו, בוא נקנה את הטכנולוגיה מריינס, ניתן לו קצת כסף ונסתדר. ככה הפכתי לקפיטליסט. עוד כשעבדתי אצלו הצטרפתי לאיזי שרצקי ביוזמה לרכישת איתוראן, רק שלא היו לי כסף מהבית וערבות אישית, אז קיבלתי 2.5%, הבאתי את גדעון עזרא כמנכ"ל, ועזבתי כי לא הייתי מסוגל להזרים בכל חודש 20 אלף שקלים לחברה".

הכול בגלל "השטות הזאת"

אחרי שניקו את החברות הלא רלבנטיות נשארו עם ווקטופ, שעסקה בווידיאו ובאלקטרואופטיקה צבאית. אחרי שלוש שנים החליטו בר-לב, גילוץ - שהיה ממקימי אורבוטק, והשותף השלישי, רן כרמל, שהגיע הזמן לעבור לאזרחות. הם חיפשו רעיון, ואז בר-לב נזכר איך אבא של גילוץ נזקק לצנתור וגילוץ, שביקש מהדוקטור לראות מקרוב איך זה נעשה, הסתכל על המסכים שהקרינו תמונות עורקים בשחור לבן, ושאל אותו בתמימות, "תגיד, לא היית רוצה לראות את זה בתלת-ממד?"

"ובגלל השטות הזאת", בר-לב נשען במאצ'ואיות על מסעד הכיסא במשרדו, "אני תקוע כבר 12 שנים בעסק".

מה הקשר, באמת, אתה הרי לא רופא?

"בווקטופ הייתי אומר שאני לא מהנדס ולא רופא, ובפאיון אני אומר שאני לא רופא ולא מהנדס".

את זה שיש לך אומץ הוכחת ביחידה.

"ביחידה צריך לפרוץ גבולות ולהיות יצירתי, צריך לעשות יש מאין, והניסיון המצטבר נותן לך ביטחון, לפעמים ביטחון מופרז. אבל האומץ הזה הוא של סכנת חיים, של יכולת לשרוד. הפעילות המבצעית של היחידה שלא מוכרת, היא פעילות ארוכת טווח עם קשיים וגבולות ברורים שאתה חייב לפרוץ וליצור יכולת חדשה. בעסקים זה אחרת".

מה קורה כשאתה נכשל?

"עלולים לקרות שני דברים. מכיוון שהכישלונות האלה מאוד עמוקים וקשים - או שזה גומר אותך, או שאתה כמו עוף החול, מצליח לקום איך שהוא".

צריך המון כוח.

"זה מאותו המקום שאני מוצא את עצמי יושב עם משרד הביטחון ההודי, ואני לא מבין בהנדסת מטוסים, ומדבר איתם על מערכת אופטית במיג 27".

מתכוננים.

"תנאי הכרחי".

כמו לפני פעילות צבאית. למשל, לגבי מבצע אנטבה צוטטת בכנס כמי שמתח ביקורת על האופן שבו התנהל.

"לא מתחתי ביקורת על המבצע. הבאתי אותו כדוגמה להתנהגות אמיצה של רבין שלא פעלה לפי הכללים, ולכן מבצע כזה יכול היה לצאת אל הפועל".

לא הייתה לכם תחושת כישלון כשיוני נהרג?

"לא".

במבצעים חשאיים, כשהכישלון לא הופך לפומבי, זה הופך אותו לקל יותר?

"מי שצריך לדעת יודע. זה מספיק קשה".

יותר קשה להיות אחראי על יחידה צבאית מלהיות מנהל של חברה?

"הקושי שונה. ביחידה או בצבא לכל אי-הצלחה עלולה להיות משמעות ברמה הלאומית. עושים מבצע, המבצע נכשל וחייל נופל בשבי, כמו עם גלעד שליט, אבל מצד שני אתה חלק ממערכת, אתה שייך, אתה מקבל גיבוי. בחברה עסקית, אם הכול יתמוטט, במקרה הגרוע החיים שלך יתחרבנו והעובדים יחפשו עבודה, אבל אף אחד לא יזיל דמעה".

כל-כך הרבה שנים בביזנס, ובתפיסה שלך אתה לא קפיטליסט.

"אני ממש לא. חלק מהתובנות העצובות שלי בהיי-טק, זה שהון עושה הון ומי שבא בלי הון יוצא בלי הון. יש לא מעט חברות שנמכרו בעשרות מיליוני דולרים, ומי שעשה את הכסף אלה הקרנות ולא היזמים שהשקיעו את עצמם בחברה. אני בקבוצה של הפרולטרים; לא היה לי הון ולא יהיה לי הון בזמן הקרוב. יש לי מניות בחברה, וזהו. אני מניח שהעובדים בחברה רואים אותי אחרת, אבל אני קרוב אליהם יותר מאשר אל המשקיעים. לשמחתי, הצלחנו עד עכשיו להימנע מהשקעות של קרנות הון סיכון".

"אני חבר במפלגת העבודה"

למרות הנחישות המחוספסת שהוא מפגין, והעיקשות, לכאורה, לעמוד מאחורי ההחלטות שהוא מקבל, נדמה שבר-לב רק מחכה למילה הנכונה, לאותו הטיעון האינטליגנטי שישנה את החלטתו ושיעזור לו להתמודד עם הקונפליקט התמידי שבו הוא שרוי. לפני 12 שנים הקים בר-לב את "אחריי", ארגון חברתי שמטרתו לחזק את הקשר בין בני נוער בפריפריה למרכז ההוויה הציונית, באמצעות הכנה לצה"ל. העמותה זכתה בפרס אשלים מטעם הג'וינט. אני שואלת אם הקמת "אחריי" הוא דרך למרק את המצפון משאריות הקפיטליזם שדבקו בו. "מה פתאום? חלק זה חינוך מהבית, וחלק שייך לערכים שעליהם גדלתי".

הערכים האלה יכלו בקלות להוביל אותך לפוליטיקה. אהוד ברק לא הציע לך להצטרף אליו ולהמשיך את דרכו של אבא במפלגה?

"לא. הוא ידע שלא ארצה, אז כנראה לא שאל. זה כמו שאחרי שסיימתי לפקד על היחידה, אמנון שחק, שהיה ראש אמ"ן, שאל אם אני רוצה להישאר בצבא. אמרתי שאני מוכן רק לפקד על גל"צ. באמת התכוונתי לזה, והוא חשב שזה קוריוז, אז הוא אמר לי, בגלל שאתה רציני, אם החלטת לא להיות בצבא אני לא אשכנע אותך להישאר. זאת התורה על רגל אחת".

למה הוא לא נלחם עליך?

"דברים שאתה יודע שלא תצליח בהם - לא מנסים. גם אהוד לא הציע לי להצטרף אליו מאותה סיבה. אולי חוששים ממני".

איימת על מישהו במערכת הצה"לית?

"אולי".

היית חבר בשלום עכשיו בעת הקמתה.

"שלום עכשיו הייתה חד-צדדית ואינטרסנטית. רצינו להגיע לפשרה עם הערבים כדי שלנו יהיה יותר טוב".

היית גם מחותמי "מכתב הקצינים" ב-1977. אולי זה פגע בקידום שלך בצה"ל?

"זה לא היה אף פעם חסם, ואת זה אני אומר לזכות המערכת. כשמוניתי למפקד היחידה ארנס היה שר הביטחון. גם בעיני פוליטיקאים טובת העניין יותר חשובה מלאיזו מפלגה מישהו הצביע. מצד שני, לא הסכמתי לחזור לשירות שוטף כשבוגי יעלון ביקש ממני לחזור, כי אריק שרון היה שר הביטחון וזה היה עוד לפני סברה ושתילה".

את בר-לב אפשר היה להוציא מהסיירת, אבל אי-אפשר להוציא את הסיירת ממנו, לפחות בכל מה שקשור לפעילות ספורטיבית מאומצת. כבר חמש שנים הוא משתתף בטריאתלונים, לפחות שניים בשנה, וקורא לעצמו חפיפניק כי הוא לא מתאמן מספיק. הוא שוחה בקבוצת סניורים, ורץ קבוע בימי שישי עם אלוף טל רוסו, ראש אגף המבצעים במטכ"ל, ועם אבי מויאל, רמ"ח הכושר הקרבי של צה"ל. כשהוא יוצא לטרקים עם מטפס ההרים דורון אראל, הוא בשר התותחים שלו, זה שרץ לידו ועושה מה שהוא אומר.

עכשיו הוא חושב על פוליטיקה ועל עשייה ציבורית, ומתחיל לדבר על עשייה בעתיד הקרוב. משהו בין שנתיים לארבע. "יש לי מודעות פוליטית גבוהה, אני חבר במפלגת העבודה, יש לי ראייה סוציאליסטית וזה לא בלתי נמנע. אני ממלא את חובתי האזרחית ב'אחריי', ופה ושם נרתם לדברים לפי הנושא".

ב-15 השנים האחרונות, שבהן הוא רק באזרחות, הפך לצופה מהצד בהתרחשויות הצבאיות הדרמטיות מסביבו, לעתים נקרא לתת את הפרשנות שלו לאירועים בטלוויזיה.

"בימים הראשונים למלחמת לבנון השנייה חשבתי שטיפול כירורגי ביעדים בתקיפה מהאוויר הוא נכון, אבל ביום השביעי למלחמה, כשראיתי את מפת אזורי השיגור מלבנון לארץ, הבנתי שזו שטות מוחלטת", הוא אומר. "הבנתי שאנחנו חייבים להיכנס בכניסה מסיבית. לרמטכ"ל זה קרה אחרי עשרה ימים. ביום כיפור הייתה קונספציה שהתמוטטה בצורה נוראה, ולקח לדדו (הרמטכ"ל דוד אלעזר, ל' ר') 24 שעות להבין שהמציאות אחרת, וכן, לשאלתך, אבא היה אז שותף לתובנה הזאת".

מפקדים בכירים עוברים בדרך כלל לפוליטיקה מיד אחרי השחרור. אתה חיכית.

"כי לא רציתי. זה לא נראה לי הזמן. רציתי לעבוד".

להיות פוליטיקאי זאת לא עבודה?

"זו עבודה מסוג אחר. אני צריך למצוא את הטיימינג הנכון".**

עוד כתבות

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי