"מי שמדבר בקול אחד ועושה אחרת - לא מאמינים לו. זה מה שקרה לראש הממשלה בנימין נתניהו ברפורמה הקרקעות", כך אומר היום (ה') ל"גלובס" אבי דרכסלר, מי שהיה מנהל מינהל מקרקעי ישראל בשנים 1998-2000.
דרכסלר: "נתניהו ניסה למכור לציבור את 'סיפור המרפסת'. הוא ואנשיו שיווקו סיפור שהרפורמה הזו תגרום לחיסול הבירוקרטיה והשחיתות במינהל ולהורדת מחירי הדירות. אבל הציבור זיהה ש'הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו' וסירב לקנות את הסחורה. הציבור לא מאמין, בצדק, שהרפורמה הזו תממש את הסיסמאות, והפיל אותה".
* ואולי זה רק עימות פוליטי, ולא אי-אמון בסחורה של נתניהו.
"התשובה ברורה: לא היתה תופעה שרפורמה כל-כך משמעותית נידונה ונמצאת בשלבי אישור, והשוק מגיב הפוך. ב-3 החודשים האחרונים, כל תקופת הדיבורים על הרפורמה וההבטחות שהנה הנה יירדו מחירי הדירות, רואים שמחירי הדירות נוסקים. הקונים לא מאמינים שהרפורמה הזו תוריד את מחירי הדירות. אילו היה מאמין לבנימין נתניהו, יובל שטייניץ ואריאל אטיאס שמחירי הדירות יירדו ב 10%, הציבור היה מחכה, לא רץ לקנות, והמחירים לא היו מזנקים. והנה, דווקא בחודשים הללו, אנשים עטים על כל דירה פנויה, והמחירים לא מפסיקים לעלות".
* זה אי-אמון כלכלי, אישי או אידיאולוגי?
"זה הכי דרמטי בפרשה הזו. זו הרפורמה הראשונה שאנשים מוכנים לנהל בעניינה דיון עמוק בשאלה אידיאולוגית. זה כבר לא רק כסף ואינטרסים כמו ברפורמות אחרות. התברר שאי אפשר למכור לאנשים רפורמה רק בכותרת 'יעילות' ו'כדאיות'. ברפורמה הזו אנשים שואלים שאלות הקשורות בזהות הציונית שלהם, בחינוך בן עשרות שנים לפיו במדינה היהודית היחידה בעולם, הקרקע חייבת להישאר בבעלות הלאום. זה הרי עקרון המעוגן בחוק היסוד הראשון במדינה, 'חוק יסוד מקרקעי ישראל' מיולי 1960".
* כמה מהח"כים המתנגדים מונעים מאידיאולוגיה וכמה רק רוצים לפגוע בנתניהו?
"אני הגעתי לדיוני וועדת הכלכלה בכנסת כצופה, לא כמשתתף. בהיסטוריה שלי יש מספר לא מבוטל של דיונים בכנסת, מעולם לא ראיתי כמות כזו של אנשים צעירים מתנועות נוער, אוניברסיטאות, ערים, שכונות, פריפריה, שבאו להיות מעורבים. נתניהו הצליח, בפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה, לחבר את כל הקטבים בחברה הישראלית בהתנגדות מאוחדת. אף אחת מהרפורמות שעברו עד היום לא עוררה כאלה יצרים עזים, לא הצליחה לאחד כאלה קצוות. אורי אריאל משתף פעולה עם שלי יחימוביץ', בוגי יעלון עם הקשת המזרחית. נתניהו צריך לעצור ולעשות חשבון נפש, איך הוא הגיע לזה".
* לא די בזה שהרפורמה הזו יכולה לממש את פרידתם של בעלי הדירות מהמינהל, השחיתות, והבירוקרטיה?
"זה חשוב מאוד, אבל את החלק הזה בסיפור, אילו נתניהו רצה ליישם, הוא יכול לעשות בהינף יד, בהחלטה ללא מתנגדים, בלי להיכנס לנושא טעון מבחינה אידיאולוגית. גם הוא יודע היטב שיש מנגנון פשוט שיכול לחסל את כל הבירוקרטיה והרעות החולות במינהל: ויתור המדינה על הכנסות מחוכרי העבר".
* כלומר?
"90% מהבירוקרטיה במינהל נעוצה בתקנה הכתובה בתקנות התכנון והבנייה. זו קובעת שכל בקשה להיתר בנייה במקרקעי ישראל מחייבת חתימה של בעל הקרקע, כלומר המינהל. החתימה הזו עולה כסף, עולה בבירוקרטיה, כעס וטינה. את זה אפשר לבטל, חד וחלק, בהחלטה חד-צדדית של הממשלה. מאז 2006 קיים תיקון לחוק הקובע מנגנון להעברת זכויות בעלות לחוכרי דירות בבנייני מגורים. אפשר להרחיב את ההסדר גם לגבי חוכרים לדורות של נכסי מקרקעין מסוגים נוספים, למגורים או תעסוקה. די אם תחליט הממשלה שכל מי שיש לו נכס מהוון בחכירה, מספיקה חתימתו על תכניות, ללא צורך בחתימת המינהל".
* למה נתניהו הסתבך כל-כך?
"כי נתניהו זלזל, או לא הפנים, את העובדה שקרקע איננה רק עניין כלכלי אלא משהו רגשי, קיומי, עמוק. אני מאמין שאתמול (ד') בלילה, לפני שהסיפור הפך לעניין כל-כך כוחני ופוליטי, יכול היה ראש הממשלה למצוא פיתרון שהיה מביא לו רוב מוחלט בכנסת. הוא יודע בדיוק איך עושים את זה, וגם במינהל ובאוצר יודעים".