זהו. בסוף השבוע מפנים הקופצים למים, השחייה הצורנית והמים הפתוחים את הזירה. תוכנית החימום של אליפות העולם בשחייה ברומא הסתיימה. האליפות, המתקיימת בשנים אי-זוגיות, היא תמיד נקודת ייחוס למשחקים האולימפיים. ולכן תמיד היו האליפויות בשנה לפניהם חשובים פי כמה מהתחרויות בשנה אחרי האולימפיאדה. אבל השנה ענף השחייה בעיצומו של הייפ ענקי ובסערה מתמדת, שיאי עולם נשברים כמו ערימת צלחות חרסינה שפיל דרך עליה. ההתקדמות הטכנית סביב השחייה רק התחילה. וגם הכוכבים מספקים סיפורים.
מייקל פלפס, למשל. כנראה גדול השחיינים בהסטוריה, עם הישג של שמונה מדליות זהב בשמונה משחים בסין. כשחזר לארצות הברית, הוא יצא לפגרה. הפסיק להתאמן ולשחות, אחרי מספר שבועות גם הסתיימו כל מסיבות העיתונאים,אירועי השיווק וההרצאות. ואז גילה פלפס משהו מדהים: "הוא חסר אונים ולא יודע מה לעשות עם עצמו", הסביר מאמנו בוב באומן. אמו הודתה "שהחיים על היבשה הם לא בשביל מייקל".
לילות הימורים בלאס וגאס ובילויים עם חשפנית מילאו את הזמן, ואת כותרות הצהובונים. השחיין בעל הגוף המושלם העלה תשעה קילו וטיפח שפם מכוער להפליא. באוקטובר פירסם "ניוז אוף דה וורלד" הבריטי צילום של פלפס כשהוא שואף באנג. מסתבר שהוא הוזמן למסיבת סטודנטים במעונות האוניברסיטה של דרום קרוליינה, שתה ולא היסס כשהוצע לו החשיש.
חוקי הדופינג אוסרים על חשיש בתקופת התחרויות בלבד, אבל איגוד השחייה בארה"ב הישעה אותו לשלושה חודשים על "התנהגות בלתי ראויה". ענק דגני הבוקר "קלוג", בעל תדמית בריאותית ושמרנית בארה"ב, הודיע שלא יחדש את חוזה הספונסרשיפ עם השחיין, שנאמד בכחצי מיליון דולר והיה הגדול בתולדות החברה. התדמית הציבורית של פלפס הנאיבי כילד טוב אמריקה התרסקה.
אבל פלפס חזר. הוא התנצל, שב לבולטימור מולדתו, והתאמן בבריכה ציבורית עם ילדים וזקנות נרגנות. הוא לובש כובעים ועליהם "לונדון 2012". שוב יש לו מטרה מול העיניים. הוא עדיין לא מרוצה, הסביר במהלך המבחנים האמריקניים לרומא. "אני לא רגיל, כשאני מגולח ולא עייף, לא להציב שיא אישי בכל משחה". רק במבחן האחרון, ל-100 פרפר, הוא אכן שבר שיא אישי, מה שאומר במקרה שלו: שיא עולם, כמובן. פלפס המרוצה שאג וחבט במים. אחרי חמישה חודשי אימונים בלבד ממצב אפס, הוא שוב שובר שיא עולם.
החליפה החדשה שלי
האם את "פלפס החדש" אפשר לנצח? הפעם נראה שכן. אלו לא רק יריבים ראויים, אלא דווקא עניינים טכנולוגיים שהפעם יסייעו למתחריו. בעת שפלפס השתמש בחליפת ה-LZR רייסר של ספידו בבייג'ין, זו נחשבה לפריצת דרך שנתנה לו יתרון על אלו שלא השתמשו בהן. אלא שכעת נסגר הפער. המתחרות, כמו ארינה ואדידס, פיתחו חליפות חדשות הבנויות במלואן מפוליאוריתן קל. חליפות אלו נאסרו לשימוש על ידי התאחדות השחייה הבינלאומית, ולכן לא פיתחה ספידו חליפה כזו בעצמה. אבל הערעור של המתחרות התקבל, והדרך נפתחה לדור חדש של חליפות.
ספידו עבדה במלוא הקיטור כדי לסגור את הפער, אבל החליפה שפיתחה תסיים את הליך האישור רק אחרי האליפות. ופתאום הגלגל התהפך. ספורטאים שחתומים על הסכמים עם ספידו זורקים את החליפות שלה ועוברים לחליפות של המתחרות. כלומר, מי שיכול להרשות לעצמו. ליבי טריקט, למשל, הספרינטרית האוסטרלית המובילה, הכריזה שתקיים חוזה עם ספידו - הסכום בו החברה מממנת אותה גדול מכדי לוותר עליו.
מצד שני, אנדרו לאוטרסטיין, זוכה הארד ב-100 פרפר בבייג'ין, מקבל מספידו פחות. רק כדי לראות מה הוא מפסיד, בתחרות קטנה של יום בודד ניסה לאוטרסטיין חליפה מתחרה. למרות שהיה עדיין בתקופת אימונים אינטנסיבית (שבה לא שוברים שיאים), ללא תרגול עם החליפה או בתנאי תחרות, הוא הוריד בבת אחת חצי שנייה משיאו האישי וקבע שיא חבר העמים. לאוטרסטיין הודיע: "אני לא יכול להישאר מאחור, וזה אומר שאני צריך ללבוש חליפה חדשה".
"כוח העילוי חזק יותר בחליפה של ארינה", הסביר פול בידרמן, אלוף ושיאן אירופה ב-200 חופשי ל"ריינישה פוסט", "צריך פחות כוח כדי להתקדם. לספרינט של 25 מטר אני זקוק בבגד ים ל-16 תנועות, ובחליפה הזו רק ל-12. לכן סף הכאב נדחה, ואפשר לשחות במהירות מקסימלית יותר זמן".
אם גם לוקחים בחשבון שברומא, להבדיל מבבייג'ין, יחזרו השחיינים לקיים את הגמרים בערב ואת המוקדמות בבוקר כרצוי, צפוי שיא חדש של שיאים בבריכה.