לאחרונה יוצא לי להיתקל פה ושם בכלכלנים זחוחי מבט, ב"מבט" ושלופי האצבע המורה, הטוענים בלהט "אמרנו לכם" וחוזרים ומזכירים את העובדה שהם הזהירו את הטפשים שמכרו מניות ואג"ח קונצרני בשיא הירידות ואת אלו שפדו את קופת הגמל, במוצאי יום כיפור שעבר".
ובכן זה נכון. מי שמכר למעשה הפסיד, אך אני לא מסיק מכך דבר על חוכמתם של אלה שקנו בירידות, שבזוקפם אצבע מצפים להתמנות לראשי המבינים.
במאמר זה אני רוצה להזהיר מפני הפיכת המקרה שקרה בשנה הנוכחית למודל, כלומר לא לשקול עוד מכירה בעת משבר "כי השוק מתקן לטובת משקיעיו כל משבר".
היזהרו חברים - אין ולא היה מודל כזה, גם במפולת הבאה תאלצו לשוב ולהזיע להחליט האם לברוח או להישאר ורצוי שלא להישען על כל תקדים, כי זה לא יועיל.
יש יותר ממפולת אחת בעבר שיכולה להעיד שאלה שברחו ממנה בשיא הירידות חסכו לעצמם שפלים וירידות, שאיש לו האמין או שיער שניתן להגיע אליהם.
לא תמיד היה נכון להימנע ממכירה, במפולות, הינה כמה דוגמאות:
סוף כלכלת מוכרי הטרנזיסטורים
בשנת 1990 ביפן צנח מדד הניקי מ-40,000 נקודות ל-20,000 נקודות. המשקיעים היפנים שניצלו את ההתרסות כדי "לקנות בחוכמה", הפסידו. המשקיעים היפניים שמיהרו להיפטר מכל נכסיהם, ואפילו במחירי הפסד, בשבר הזה, חסכו לעצמם יותר מעשור ירידות.
כיום, לאחר העליות הנוכחייות הניקיי היפני נסחר באזור שער .9000 פחות מרבע משיאו בשנות ה-80 ופחות מחצי ממדד "הקונים בחוכמה".
סוף הבועה של פרנקל
בחודש פברואר 1994 החלה בישראל מפולת שווקים שחתמה כארבע שנות שוק עולה, והתרחשה כשנה לאחר הכרזת הנגיד פרנקל שהשוק הוא בועה. מי שמכר בתחילת המפולת חסך לעצמו שנתיים ארוכות, מייאשות ורצופות של המשך ירידות.
אמנם לכאורה ב-1995 היו במדד המעוף עליות אך הן התמקדו רק במניית טבע, שחיממה את המנוע הגנרי ואת תרופת הקופקסון שלה, ובמניית בזק שמניותיה נקנו ע"י חברת כבל אנד ווירלס. תיק מניות מפוזר מלא במניות "מדד המשתנים" (מדד 25 הישן) עם תוספות ממדד המאה ו"מדד הכרם" שהיה אז פופולארי ואופציות ונדל"ן, הפסיד ללא הפסקה עד מחצית 1996.
אחרי בועת ההיטק
במפולת ההי-טק שהחלה במרץ 2000 מי שנפטר ממניות מדדי הטלטק מייד, חסך לעצמו שנתיים הפסדים. מחירי המניות המשיכו לרדת במש, בכל מניות המגזר. מי שתפס את המפולת "כהזדמנות" וקנה מכל הבא ליד, הפסיד. לא מעט מניות חברות הי-טק, נשחקו ונמחקו במשך השנתיים שאחרי הנפילה הגדולה הראשונה.
הדברים נכונים גם לגבי מפולת 1982 שייבשה את שוק ההון בישראל למשך שלוש שנים, וכך זה נכון לגבי מפולת 1929, שעליה דובר רבות באחרונה.
אישית למטקבקים
אני צופה את התגובות שיטיחו בי שאני עוד משקיע שכשל ומנסה להגן מהלכיו. האמינו לי שזה לא המצב ולא רלוונטי לדיון. אני מעלה את הנושא זה רק כשאלה אקדמית, ואשמח לדעתכם.
זוהר רוזן הוא מנכ"ל משותף בסגולה בית השקעות