בסוף חודש אפריל השנה זיכה בית משפט השלום בתל-אביב, באופן מלא, את בעל השליטה בחברת קרדן, איל ההון החרדי יוסף גרינפלד, גם מהאישום של שימוש במידע פנים. בכך הגיעה לסיומה מערכה ממושכת, בת 5 שנים, שהובילה וניהלה עורכת דין שהחלה לנהל אותה עוד בהיותה פרקליטה בפרקליטות מיסוי וכלכלה, וסיימה אותה כשהיא כבר מכהנת כיועצת בכירה ליו"ר רשות ניירות ערך והאחראית למחלקה הבינלאומית ברשות, עו"ד יעל אלמוג.
מלכתחילה, היו מי שאמרו לאלמוג שהתיק הזה אבוד, אך היא לא ויתרה עליו. גם כשמונתה ליועצת לראש רשות ניירות ערך, המשיכה לנהל את התיק, ואף קיבלה לצורך כך היתר מיוחד מהיועץ המשפטי לממשלה. גם כשגרינפלד זוכה בהכרעת הדין הראשונה, לא ויתרה, והובילה את הצוות בתיק לערעור.
עם הזיכוי האחרון, שידרה אלמוג "עסקים כרגיל". מה פתאום כישלון?, הופתעה מהביקורת. "לכל אורך הקריירה שלי ניהלתי תיקים תקדימיים. כשאתה עוסק בשאלה תקדימית, אתה רוצה לפרוץ את גבולות הפסיקה הקיימת ולחדש", אמרה בראיון שפורסם לאחרונה בעיתונות.
האומנם זה לא כישלון? אף שרשות ניירות ערך ואלמוג הפסידו במרדף להשיג את "התקדים המיוחל", לאחר שנים של מאבק והתנגדות לקבל את דעתם של הגורסים כי אין להם קייס, ואף את דעתו של זוהר גושן, שהגיש (טרם מונה ליו"ר הרשות) לבית המשפט חוות-דעת מלומדת, שגרסה כי אין בנתונים שהציגה פרקליטות מיסוי וכלכלה ראיה לכך שגרינפלד רכש את המניות במטרה להשפיע על שעריהן, באופן שיקנה לו הטבת מס עבור איחוד ההון של החברה.
זיכוי גרינפלד אינו היחיד
לא כך חושב עורך דין בכיר שמכיר את התיק. "בטח שזה כישלון של אלמוג. היא הובילה את התיק, שהיה תיק דגל, ושמה את מלוא יוקרתה עליו. היא והרשות רצו שהוא יהיה התיק שיעביר מסר ושיבצע פריצת דרך משפטית בתחום ניירות-ערך לכיוון של החמרה. ככל שמישהו רואה את התיק יותר עקרוני, וכסמן ימני, ככה הכישלון יותר גדול. פשוט לגמרי. כגודל הציפייה או כגודל פריצת הדרך המצופה, כך גם הכישלון מהדהד יותר".
רק בסיום הפרשה הרשה לעצמו גרינפלד להתבטא בחריפות נגד אלמוג שלטענתו "ניסתה לעשות תקדים על הגב שלי". לדברי עורך דין מוכר, "אלמוג לא ראתה את התיק בראייה מערכתית ורצתה לפרוץ את תקרת הזכוכית המשפטית בעניינים שלדעתי לא התאימו למציאות. גרינפלד אמר כי בשל האמביציה שלה חרשו על גבו, וזה במידה רבה נכון. היא נסחפה על-ידי התיק, האמינה בצורה עיוורת בקו שלה, הובילה אותו עד הסוף, ולא הסתכלה ימינה ושמאלה לראות שיש פרספקטיבה יותר רחבה. זה קורה הרבה פעמים, כמעט כל יום. אצלה זה היה פשוט תיק 'היי פרופייל', אז זה בלט יותר. שיכרון הכוח, הוא תופעה ידועה".
עורך דין בכיר אחר שהופיע מול אלמוג במספר תיקים בעבר, ממש לא מסכים עם הדברים. "נכון, שגרינפלד היה תיק אבוד, אבל סתם מנסים לפגוע באלמוג כשאומרים שהיא נכשלה. היא לקחה את התיק כמו שכל תובע היה לוקח אותו, וטיפלה בו כראות עיניה. המבקרים עושים לה עוול גדול. סתם מקנאים בה. אולי משום שהיא בחורה מצליחה ואינטליגנטית, ולא עלינו גם נאה, אז זו בכלל מצווה להטיח בה רפש".
הזיכוי של גרינפלד לא עמד לבדו. הוא נוסף לשרשרת זיכויים שניתנו בשנתיים האחרונות בתיקי ניירות ערך, בהם הזיכוי של יונתן קיי וניר הורה, לשעבר עובדי בית ההשקעות אילנות-בטוחה, שהואשמו בניסיון להשפיע במרמה על מדד המעו"ף; זיכוי חברת שירותי המעו"ף אופמת ומנהליה, גולן כהן ורונן רשף, מעבירות של הרצת מניות פרטנר ושל השפעה בתרמית על מדד המעו"ף; וזיכויו של מרדכי כבירי, המנכ"ל ובעל השליטה (80%) בחברת יובל הנדסה תעשיות, מעבירות של הרצת מניות, העלמת מס ואי-דיווח בכוונה להטעות משקיעים. אלמוג היתה מעורבת בהם.
גושן הופך לממסדי ולמחמיר
תיק אחר תיק הפסידה פרקליטות מיסוי וכלכלה. עם זאת, היו לה גם הרשעות. איש לא שוכח לה את תיק שלמה אייזנברג - שבו הורשע בעל השליטה בחברת ערד, בתרמית במניות ונגזרה עליו שנת מאסר - שגם בו השקיעה את כל כולה, וטיעוניה התקדימיים בו התקבלו. לאלמוג קריירה מצליחה של עורכת דין מוכשרת ומוערכת על-ידי רבים.
עם זאת אין להתעלם מהזיכויים ולעבור הלאה. קשה שלא לתהות איך הגיעה אלמוג, יחד עם רשות ניירות ערך ופרקליטות מיסוי וכלכלה, למצב שבו במדינה עם כ-99% הרשעות בעבר, דווקא במשמרת שלהם ישנן לא מעט הרשעות.
עורכי דין בכירים שמכירים את אלמוג ואת השפעתה על מדיניות הרשות, מייחסים זאת לקו המחמיר שהיא מובילה בהתנהלות של רשות ניירות ערך ומערכת אכיפת החוק, בכל הנוגע לרגולציה של שוק ההון והתחום התאגידי. לדברי עורך דין המתמחה בשוק ההון, "לאלמוג יש עמדה יותר מרחיבה של העבירות. כשהיתה פרקליטה ביטאה את העמדה הזו באופן חד-משמעי, והיום היא משפיעה על מדיניות הרשות ומושכת אותה לכיוון הזה. וכשעוברים את הגבול, אז בתי המשפט שמים את המחסום".
לאלמוג יש הרבה מאוד השפעה בידיים. היא יד-ימינו של יו"ר הרשות, זוהר גושן, ויש לה תפקיד קריטי בהתוויית מדיניות הרשות. לדברי גורם בשוק ההון, "יש לאלמוג הרבה כוח מכמה סיבות: ראשית, משום שהיא בחורה מקובלת על הבריות, נעימה ואינטליגנטית; ושנית, וזה לא פחות חשוב, היא מוערכת על-ידי הבוס. גושן מחשיב את דעתה מאוד".
הבעיה היא, מסביר אותו גורם, שגם גושן הופך בשל כך, אט-אט ואולי בלי שירגיש, לממסדי ולמזוהה עם הגישה המחמירה שאפיינה את המערכת לפני תקופתו. זאת, על אף שהגיע לתפקיד עם דעות ליברליות יותר. "הוא לא היה מהמחמירים, אבל כשהוא יסיים את תפקידו ברשות, הוא יהיה מהמחמירים. התהליך כבר קורה. הוא עוד לא יודע את זה, אבל זה מה שיהיה. כבר עכשיו הוא לא מהמקילים. התפקיד והסביבה מדבקים. מספיק להסתכל על היועמ"ש מני מזוז, איך הוא התחיל את התפקיד ואיך הוא מסיים, ולהבין איזה תהליך עובר היום גם גושן".
בתי המשפט אומרים "עד כאן"
אלמוג אינה מבטאת עמדה מחמירה שאינה מקובלת על המערכת. אולי המצב הפוך. אלמוג, כפרקליטה לשעבר, מייצגת את הגישה הכללית ואת הלך הרוח שספגה במהלך עבודתה. רשות ניירות ערך ופרקליטות מיסוי וכלכלה עומדות מאחורי העמדה הזו זה תקופה ארוכה.
הבעיה היא, שבמקרים מסויימים בתי המשפט לא ממש מסכימים איתם היום. איך אפשר להסביר את הבדלי הגישות הללו בין בתי המשפט לרשויות התביעה? האם הפרקליטים חדורי המוטיבציה ורשויות התביעה לא קוראים את השוק כפי שהשופטים קוראים אותו? או שמא השופטים מקילים מדי?
לדעת עורך דין בכיר מתחום שוק ההון, התשובה טמונה בניסיון של גורמי התביעה ליצור נורמות התנהלות חדשות שאינן תואמות את המציאות, תוך שימוש בכלי הפלילי. "ברשות ניירות ערך ובפרקליטות מיסוי וכלכלה מנסים כל הזמן להנמיך את רף הכניסה אל העבירות. הם מנסים להגיע ולגעת בכל מיני דברים שנראים נורמטיביים בעיני השוק. אני חושב שהבדלי הגישה בין בתי המשפט לרשות נובעים מכך שכשרשות ניירות ערך כובשת סעיף אחד, היא מנסה לכבוש סעיף שני.
"הרשות מנסה לרופף את גבולותיו או להרחיב את גבולותיו של כל סעיף בחוק. זה נקרא 'אימפריאליזם תביעתי'. כשהיא עוברת את גבול הטעם הטוב בהרחבה הפרשנית של הסעיף, בין אם מתוך מודעות או חוסר מודעות, בתי המשפט עוצרים ואומרים להם 'עד כאן'. זה קרה להם בעבירות הפרת אמונים. הרי אפשר לעשות מהפרת אמונים הכול, אך אם הפרקליטות תרחיק לכת בשימוש הרווח בהפרת אמונים ותאמר ש'כל דבר הוא הפרת אמונים', בתי המשפט יעצרו אותם".
איך מתיישבת הביקורת הזו עם פעולותיהם הנמרצות של גושן ואלמוג לקידום כלי האכיפה האלטרנטיביים והמנהליים?
לדברי עורך דין-סניגור המייצג בעבירות צווארון לבן, אין סתירה בין הדברים. "בפלילים, הרשות ופרקליטות מיסוי וכלכלה מנסות להרחיב את היקף העבירות, ובמקביל הן מבקשות לטפל גם במקרים שאינם נכנסים למסגרת הפלילית לדעתם".
"הרשות מפנימה שיש תקרת זכוכית שלא ניתן לפרוץ אותה"
"אנחנו לא מנסים לזכות בתחרות פופולרית. ברוב התיקים של הרשות, בגלל ההתפתחות המתמדת של שוק ההון, השאלות הן תקדימיות, ולכן תמיד יש סיכוי שהפרשנות שלך, ואיך שאתה רואה את הדברים לא תתקבל". זה משפט צדק", הגיב בעבר בכיר ברשות ל"גלובס" על ביקורת שנמתחה עליה בעקבות הזיכויים.
בכירי הרשות משדרים תקופה ארוכה, כי לא מעניין אותם אם יהיה זיכוי או הרשעה, כל עוד פסק הדין יהיה מקצועי ונימוקיו מקובלים וברורים לגורמים הפועלים בשוק ההון. בפרקליטות עדיין בטוחים שהם צדקו בחלק מהתיקים שבהם היו זיכויים, או מבהירים שהמצב המשפטי לא היה ברור קודם, וכעת הוא ברור, ולכן אין טעם בביקורת נגדם.
ובכל זאת, האם לאור הזיכויים האחרונים וגישת בתי המשפט כפי שבאה לידי ביטוי בהם, אין מקום ל"חשיבה מחודשת"? האם גורמי התביעה והאכיפה אינם אמורים לנווט את מדיניותם הפלילית לנתיב שונה? הסניגורים המופיעים בתיקי ניירות ערך בטוחים שכן. לטענתם, זה כבר קורה, גם אם ברשות ובפרקליטות מיסוי וכלכלה לא מודים בכך.
לדברי עורך דין בכיר, "בפרקליטות אומרים 'אנחנו נמשיך לקיים את האמונה שלנו בהתפתחות הדין כפי שאנחנו מבינים אותו, ובתי המשפט צריכים לעבור את חבלי הלידה של הכרת החומר, עד שבסוף הם יתיישרו לפי תפיסתנו'. זו גישת הפרקליטות המוצהרת. אבל בתת-ההכרה, אולי אפילו בהכרה עצמה, ישנה זהירות-יתר. הם חוזרים קצת יותר לשמרנות, כדי לא להתעמת עימותים שסופם הפסד. אף אחד לא רוצה להפסיד".
גורם בכיר בשוק ההון מסכים עם הדברים. "לדעתי, בפרקליטות וברשות יהיו יותר מרוסנים בתקופה הבאה. הם פתאום ילחצו על הברקס ויגידו לעצמם 'יש גבול לכיבושים שלנו. את מה שכבשנו כבשנו, לא יתנו לנו לכבוש יותר'. לפעמים היצר לא מניח ומנסים בכל אופן להבקיע גול. יש איזושהי תקרת זכוכית של עבירות שרוצים לפרוץ ולהגביה אותה, אבל נדמה שגם ברשות מפנימים שזה כבר לא אפשרי".
רשות ניירות ערך: "שיקולי אלמוג מקצועיים בלבד"
רשות ניירות ערך מסרה בתגובה: "האכיפה בנושאים כלכליים היא אכיפה דינמית שמתעדכנת ומשתנה כל הזמן ומטבע הדברים כוללת נושאים ותיקים תקדימיים. האפקטיביות של האכיפה אינה נבחנת רק במבחן התוצאה אלא גם בהתייחסות של מערכת האכיפה לסיטואציות דינמיות וחדשות בשוק ההון. לפיכך, ההחלטה לטפל בתיק תקדימי אינה מונעת מאמביציה אישית אלא מסדר עדיפויות המוגדר על-ידי ראשי המערכת. תיק קרדן, ככל תיק אחר, נפתח בחקירה שניהלה רשות ניירות ערך ושעליה הורה יו"ר הרשות דאז. לאחר העברת הממצאים לפרקליטות הוחלט על-ידי פרקליטת המחוז להגיש כתב אישום. עו"ד יעל אלמוג ניהלה את התיק מטעם המדינה כפי שניהלה תיקים רבים אחרים. בתיק זה, כמו בכל תיק אחר, שיקוליה היו מקצועיים בלבד ולא הונעו על-ידי שום גורם אישי. הביקורת המושמעת על-ידי גורמים אנונימיים מעוררת תהיות על המניעים המסתתרים מאחוריה".