חטיבת שריון צפויה לקלוט במהלך החודשים הקרובים פגזים מסוג כלנית לניסויי ירי, לפני שהפגז יהפוך למבצעי. בימים אלה מיוצרים בתעשייה הצבאית, המפתחת את פגז הכלנית, מאות פגזים ראשונים שחלקם ינוסו בחטיבה.
פגז הכלנית צפוי להיכנס לשימוש מבצעי כבר במהלך השנה הקרובה ויצטיידו בו טנקי מרכבה סימן 3 ומרכבה סימן 4 של חיל השריון.
פגז הכלנית הוא חלק משורה של אמצעים בהם מצטייד צה"ל על מנת להקטין את הפגיעה של כלי הרק"מ (רכב קרבי משוריין) מירי נ"ט וביניהם מערכת ההגנה האקטיבית חץ דורבן, שסגן הרמטכ"ל החליט באחרונה כי תגן על נגמ"ש הנמר.
פגז הכלנית הוא רב תכליתי ומשמש לפגיעה בחוליות נ"ט, במבנים, מסוקים וכלים אחרים על-ידי שימוש ברש"ק (ראשי קרב) ושיטת ייזום ייחודית.
פגז הכלנית, המתואם לתותחים של 120 מ"מ נועד להתמודד מול חוליות נ"ט המסתתרות מאחורי מחסה או מיגון אשר מנטרלות בכך את האפקטיביות של פגז רגיל. פגז הכלנית נורה אל מעל לחוליות מפעילי הנ"ט, ומפזר שישה מטענים אשר מתפוצצים באוויר מעל החוליה במרווחים שונים, שרסיסיהם פוגעים בחוליה על מנת לשתק אותה.
פגז הכלנית מהווה המשך פיתוח של פגז הרקפת שמשמש את חיל השריון בשנים האחרונות. פגז הרקפת, המותאם לתותחי 105 מ"מ, הוכנס לשימוש מבצעי ראשון במלחמת לבנון השנייה ולטענת התעשייה הצבאית זכה להצלחה רבה.
הכלנית, בשונה מפגז הרקפת, מקבל באופן אוטומטי ממוחשב את נתוני המטרה, כשהוא טעון כבר בבית הבליעה, וכל שנותר לצוות הטנק הוא לסמן את המטרה המיועדת וללחוץ על כפתור. לטענת התעשייה הצבאית פגז הכלנית יעשה בעצמו את השאר. כשמשתמשים ברקפת לעומת זאת, על צוות הטנק להזין בעצמו את נתוני המטרה לתוך הפגז טרם הכנסתו לבית הבליעה.
הזנת נתונים אוטומטית וללא מגע אדם מאפשרת לצוות הטנק לשאת את הפגז בקנה ולירות אותו בצורה מיידית. יתרון נוסף של הכלנית הוא היכולות לשנות את משימת הפגז כשהוא כבר נמצא בבית הבליעה.