גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאחורי הסגרת האברג'ילים

הסגרת האחים אברג'יל היא ביטוי לאוזלת-היד של המשטרה שנזקקת לדוד מאמריקה

"מציאות עבריינית של פשיעה חוצת-גבולות מחייבת מערכות משפט ברחבי העולם לשכלל את מאבקן בפשיעה. הסגרת עבריינים הפכה אמצעי חשוב מאין כמותו בלחימה בפשע". כך כתב בית המשפט העליון בנובמבר 2005, בעת שהחליט לאשר את ההחלטה להסגיר את העבריין זאב רוזנשטיין לארה"ב, שם עמד לדין בפרשות של הברחת סמים בהיקף גדול. בינתיים הספיק רוזנשטיין להישפט בארה"ב, נגזרו עליו 12 שנות מאסר והוא הוחזר לישראל כדי לרצות אותן כאן.

אלא שמכונת ההסגרות הישראלית-אמריקאית ממשיכה לעבוד במלוא הקצב, ומשגרת לאמריקה עבריינים ישראלים כדי שיעמדו לדין מעבר לים, לאחר שמערכת האכיפה הישראלית לא הצליחה להשלים הליך פלילי מלא נגדם ולהשליכם לכלא. הסגרתם של האחים איציק ומאיר אברג'יל לארה"ב, שעליה החליט אתמול בית המשפט המחוזי בירושלים, מהווה ציון דרך נוסף בשיתוף הפעולה הישראלי-אמריקאי במאבק בפשיעה המאורגנת באמצעות הסגרות הדדיות. מאידך, היא מהווה גם ביטוי נוסף לאוזלת היד של המשטרה והפרקליטות בישראל, שאינן מצליחות לפעול בכוחות עצמן כנגד עבריינים מבית, ונזקקות ליד מושטת לעזרה של האח הגדול מאמריקה.

לפני כשנה הוגש בבית משפט פדרלי בקליפורניה כתב אישום נגד האחים אברג'יל ואנשיהם, ששון בראשי, משה מלול וישראל אוזיפה, באשמת רצח, חברות בארגון פשיעה, הלבנת הון, סחיטה באיומים וייבוא סמים. את בקשת ההסגרה העבירה ממשלת ארה"ב בחודש אוקטובר, ובעקבות זאת פנה משרד המשפטים לבית המשפט בבקשה להכריז עליהם "ברי הסגרה". על פסק דינו של השופט דוד חשין צפוי עוד ערעור לבית המשפט העליון, כך שבכל מקרה האחים אברג'יל לא יועלו מחר בבוקר על מטוס בדרך לארה"ב.

מעניין לראות בפסק הדין שנענה לבקשת ההסגרה של הפרקליטות, כיצד הדיון בנושא ההסגרה מתנהל כאילו בעולמות נפרדים. בעוד שהפרקליטות - ובית המשפט עמה - עוברים על סעיפי אמנת ההסגרה וחוק ההסגרה ובוחנים באופן טכני האם הבקשה בעניין האחים אברג'יל עומדת בכל התנאים, סנגוריהם של הנאשמים מעלים כל טענה אפשרית כדי למנוע את הליך ההסגרה. אחת מהטענות היא שעצם קיומה של שיטת המושבעים במשפט הפלילי האמריקאי, מעמידה בסכנה רבה יותר את הסיכוי שהם יזכו למשפט הוגן, מאשר במשפט שיתנהל מול שופטים מקצועיים בישראל. זאת, מאחר שיש סכנה שהמושבעים יושפעו מהלך הרוח הציבורי השורר בעניינם של האברג'ילים.

אלא שאיש מבין הצדדים בבית המשפט, כך נראה, איננו מעלה על פני השטח את האנומליה שבסיטואציה כולה: עבריינים ישראלים, החשודים גם בביצוע מעשים פליליים בישראל ומהווים זה שנים יעד מודיעיני של המשטרה, מוסגרים לארה"ב לאחר שרשויות האכיפה בישראל נכשלו מלקיים נגדם חקירה ממצה שתעלה ראיות ממשיות לביצוע פשעים בארץ, ותאפשר את העמדתם לדין במדינתם הם.

בהמשך הליכי ההסגרה, שיגיעו לשיאם בוודאי במבצע הטסתם לארה"ב בליווי מרשלים אמריקאים, עוד נזכה למופעי יחצ"נות של המשטרה, אולי אפילו להרמת כוסית חגיגית של החוקרים שישבו למשפחת הפשע על הזנב שנים רבות. כדאי יהיה לזכור גם אז, שחגיגת ההסגרה נובעת מתוך רפיונה של מערכת החוק הישראלית, לא מתוך עוצמתה.

השופט כבן אנוש

פסק דינו של בית המשפט העליון בעניינו של האברך איתמר ביטון, שדרס את הקופאית נגה זוראיש ביציאה מחניון בירושלים, היווה מבחן לשופטי העליון לא פחות מאשר לשופט משה דרורי מבית המשפט המחוזי בירושלים, שעליו הוגש הערעור מטעם המדינה. במבחן הזה עמדו שופטי העליון בכבוד, פחות או יותר. למרות שקיבלו את הערעור, החליטו להרשיע את ביטון בעבירות שיוחסו לו (דרורי, כזכור, גזר עליו עבודות לתועלת הציבור בלא הרשעה) ולהחמיר בעונשו, וכל זאת מבלי לפגוע בכבודו של דרורי כשופט וכאדם.

בין שופטי ההרכב, נקל להבחין, היתה חלוקת עבודה ברורה: תפקידו של ראש ההרכב, אדמונד לוי, היה להצביע על חומרת מעשיו של ביטון, שממנה נובעת עוצמת טעותו של דרורי. הסגנון שבו בחר לתיאור הדריסה וההפקרה נראה כלקוח מסרט אימה, לא מפסק דין קר ומחושב. "הוא לא אמר נואש", תיאר לוי, "ושב ויצא מן המכונית בניסיון לאתר את המתג המרים את המחסום, ניסיון שנבלם לאחר שהמתלוננת אצה לנעול את עמדת הקופה".

ניכר שלוי ריסן את כתיבתו בכל הנוגע להתייחסות לשופט דרורי, והסתפק במשפט: "לא אוכל להצטרף לתוצאה אליה הגיע, ובוודאי שלא לאמירות שונות שנכללו בו ומהן היה מוטב להימנע". ובכל זאת, הוא לא התאפק מלנזוף בו על ההחלטה לפסוק, בספטמבר 2008, פסילה רטרואקטיבית של רשיון הנהיגה של ביטון מינואר 2006. "תחולה רטרואקטיבית מסוג זה על תקופה שחלפה זה מכבר ובמהלכה הוסיף ביטון לנהוג ברכב מנועי", כתב לוי, "מרוקנת את העונש מתוכן". קביעה זו עשויה לשמש הלכה מבית היוצר של בית המשפט העליון בנוגע לפסילה רטרואקטיבית של רשיונות נהיגה בכלל.

השופטת עדנה ארבל התמקדה בנקודת המבט של המתלוננת זוראיש, בהיבט של זכויותיה כנפגעת עבירה. היא פסלה את הניסיון שעשה דרורי לקיים "גישור פלילי" במהלך המשפט. מאחר שבהליך זה הפעיל השופט לדעתה לחץ כבד על המתלוננת לסלוח לנאשם. "אי אפשר שלא להתרשם מהקושי שאליו נקלע הנאשם שנתבקש להתנצל", כתבה ארבל, "והמצוקה והחרדה שבה היתה נתונה המתלוננת בסיטואציה יוצאת הדופן, כשהיא לבדה על הדוכן, חשופה לכל המתנהל והנאמר בפניה, ואין לה אלא להרכין ראש ולקבל מרות. קשה להניח", סיכמה ארבל, "שבסיטואציה זו יסרב הנאשם להתנצל ושהמתלוננת לא תיאות למחול לו".

מבין 3 שופטי העליון, דווקא דנציגר - שגם הוא, כדרורי, מונה לשפיטה לאחר קריירה משמעותית כעורך דין בשוק הפרטי - התגייס להגן על כבודו של שופט המחוזי. אלא שבפסקאות המעטות שכתב, סטה דנציגר מהמקובל בפסקי דין בעליון, והתייחס לדרורי באופן אישי, ולא בהפנייה כללית ל"בית המשפט קמא": "כבוד השופט דרורי נדרש להחליט...", כתב דנציגר, "כבוד השופט דרורי סבר כי...", "אף אני סבור כי שגה כבוד השופט דרורי...", "נראה כי כבוד השופט דרורי בחר לתת משקל יתר...", ועוד.

דנציגר ביקש להדגיש: "ככל בן אנוש, גם שופט טועה. השופט הוא בשר ודם ומותר לו לטעות". בכך, יש לקוות, באה פרשת דרורי על סיומה.

מאבק בהליכי סרק

שימוש לרעה בהליכים משפטיים הוא למרבה הצער מעשה יום ביומו בבתי המשפט. ריבוי ההתדיינויות המשפטיות והעומס הכבד על המערכת, מייצרים אפשרויות לגופים חזקים להכביד את חייהם של יריבים מקצועיים ועסקיים באמצעות הגשת תביעות מסוגים שונים, גם אם ברור מראש שתביעות אלה הן חסרות סיכוי. עד שיידחו, ייאלצו הנתבעים לשכור לעצמם עורכי דין, אפשר יהיה להתישם בהליכי ביניים מסוגים שונים, ותמיד קיים סיכוי שהשופט ילחץ על הצדדים להתפשר.

השופט משה בר-עם מבית משפט השלום בירושלים כתב לפני כשנתיים, במאמר שהתפרסם בכתב העת "עלי משפט", כי "במציאות המשפטית הרווחת, אנו עדים לא פעם לנקיטת הליכים משפטיים אזרחיים ללא יסוד עובדתי או משפטי סביר, ולניהולם משיקולים זרים, תוך שימוש לרעה בהליכי בית המשפט. היעדר תרופה מתאימה עלולה לשמש תמריץ לניהול הליכי הסרק".

כאשר מדובר בתביעות-סרק של לשון הרע, הסכנה גדלה מאחר שמלבד להלך אימים על הנתבע הספציפי, תביעות אלה מייצרות גם הרתעה ציבורית כללית בתחום חופש הביטוי. בשבוע שעבר החליט שופט בית המשפט המחוזי בירושלים נעם סולברג להרים את דגל המאבק בתופעת תביעות-הסרק בתחום לשון הרע. לא רק שהחליט לדחות את תביעתה של החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי נגד יו"ר ועד העובדים שלה, אריה גור, אלא שגם פסק הוצאות משפט גבוהות במיוחד לחובת התובעים, בסך 200 אלף שקל.

החברה לאוטומציה הגישה לפני 3 שנים תביעת לשון הרע נגד גור, בסך 2.5 מיליון שקל, בשל מכתב שהפיץ לעובדים ובו ציטט דברים שנאמרו בישיבה בכנסת, אודות המינויים הפוליטיים בדירקטוריון החברה. השופט סולברג קבע כי לא רק שמדובר בפרסום מותר, מאחר שהוא משקף במדויק את פרוטוקול הדיון, אלא שהוא נהנה גם מהגנת "אמת הפרסום" ומהגנת תום הלב.

סולברג קבע כי "תביעת-סרק זו לא נועדה אלא לפגוע בנתבע ובתפקודו כיו"ר ועד העובדים. התובעת ביקשה להלך עליו אימים ולהתאנות לו. החברה לא ניהלה את התביעה בהגינות. התביעה לא היתה אלא כלי בידי החברה במסגרת מאבקה נגד ועד העובדים. כזאת", אומר סולברג, "לא ייעשה". הוא הורה לפסוק לחובת החברה את תשלום הוצאותיו ושכר-טרחתו של גור, בסך 200 אלף שקל.

ואולם עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח איננו מסתפק בכך. לדעתו, היה על סולברג לדחות את התביעה בשלב מוקדם הרבה יותר, ולא לנהל את המשפט לאורך 3 שנים. "אחרי משפט ארוך ומייגע", כתב פינצ'וק בבלוג שלו באתר החברתי "העוקץ", "כבר היו בפני השופט ראיות בשפע שדי היה בכל אחת מהן כדי לדחות את התביעה. לפחות חלק מהן היו יכולות להביא לדחיית התביעה עוד קודם, גם בלי שהתובעת תנקר לנתבע את הכבד פיסה אחר פיסה. את זה יכול היה השופט לעשות גם בלי לנהל משפט. תביעות-סרק של בעלי ממון", מסכם פינצ'וק, "המכוונות להשתיק נתבע חלש ולהזיק לו, מסכנות את חופש הביטוי".

עוד כתבות

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

כמה יקבל כל מפונה שיירשם לתוכנית התעסוקה החדשה בחיפה?

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; היום עודכנו המדדים, אלה שיצאו ואלה שנכנסו למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת