אתמול (ג') בלילה השתתפתי בדיון בערוץ 1 על שתי השקשוקות, זו של העיתונאי-תחקירן מיקי רוזנטל, והקונטרה של משפחת עופר. הדיון נערך בהנחייתו השקולה והנבונה של עודד שחר לאחר שהוצגו שני הסרטים שהפיקו הצדדים היריבים. בין השאר התיחס העיתונאי רינו צרור לתביעת הדיבה שהגישה משפחת עופר נגד רוזנטל על ההאשמות לגבי עסקיה בכלל, ועם השלטון בפרט.
איש אינו כופר בזכותה של המשפחה, או כל אדם, לפנות אל בית המשפט כאשר הוא מרגיש שנעשה לו עוול. העקרון הזה מוסכם על כולם, גם על רוזנטל. טענתו של צרור היתה נגד סכום התביעה: שלושה מיליון שקל. צרור טען שסכום זה הוא חריג באופן קיצוני, ומכאן הוא מסיק שיש בו אלמנט של איום על העיתונאי, שסכום כזה יכול לגמור אותו. רוב המשתתפים היו בדעה שמותר לכל אדם לקבוע לעצמו את הנזק ואת הפיצוי שהוא מבקש.
גודל הסכום קובע
אני לא הבעתי עמדה, מכיוון שסברתי שיש, כמו שאומרים, "פנים לכאן ולשם". אבל כשחשבתי על כך במונית חזרה לביתי, הגעתי למסקנה שבעצם יש כאן פנים רק לצד אחד, הצד של אלמנט ההפחדה. שהרי ברור שמשפחת עופר לא זקוקה לכסף התביעה שמספיק בקושי לתשלום הוצאות אחד מבתיהם הרבים בעולם.
יכול להיות שהסכום נקבע כדי שהתביעה תידון במחוזי, ולא בשלום. בכל מקרה, הייתי אומר למשפחת עופר כך: סכום התביעה שלכם הוא כשר אבל מאד מסריח. זה המקום וזה הזמן להיות חכמים. מה שאתם באמת רוצים זה להוכיח שהדברים שרוזנטל קבע לגביכם אינם נכונים.
הדבר הזה יתברר בכל מקרה, ללא קשר עם סכום התביעה. גם עשרתאלפים שקלים, גם שקל אחד, יעשו את העבודה - ויעשו אותה ללא התדמית של המשפחה העשירה המבקשת לדרוס את העיתונאי שהעז לקרוא עליה תיגר. עוד לא מאוחר לשנות את סכום התביעה כדי לאפשר ברור הענין בצורה נקיה, ללא צילם של איומים והפחדות.
ארי שביט מטיף - ומסתיר
אחד המשתתפים בדיון אתמול בערוץ 1 היה ארי שביט מ"הארץ". הנה ציטוט מתוך מייל שהגיע אלי הבוקר: "בעוד ארי שביט מדבר על כך שאסור שעיתונאי יסקר את חברו - נמנע ארי מלגלות אצל מי בילה בשבת שעברה - אצל חברו עידן עופר.
זה כמובן לא הפריע לו להשתתף בדיון (השקשוקה) ולדבר על זכותו של עידן וכו'. הבוקר טילפנתי אל יועצו של עופר, הח"כ לשעבר אלי גולדשמידט, והוא אישר שארי שביט אכן היה בביתו של עופר שלושה ימים לפני הדיון בעניינו בערוץ 1.