בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים דחה את עתירת קבוצת ברן נגד עיצום כספי בסך כ-389 אלף שקל שהטילה עליה רשות ניירות ערך, לאחר שלא הודיעה לבורסה במועד על הפסקת כהונתם של שני דירקטורים חיצוניים.
נקבע כי העיצום הוטל בסבירות ובמידתיות בהתאם לחוסנו הפיננסי של התאגיד, כפי שהוא משתקף בהונו העצמי.
ברן היא קבוצת ההנדסה הגדולה בישראל, ומחזורה הכספי נאמד בכ-400 מיליון דולר. שני הדירקטורים, המפכ"ל לשעבר שלמה אהרונישקי ויוסי שחק, השלימו 3 שנות כהונה, ובהתאם לתקנות היתה צריכה ברן לדווח על הפסקת כהונתם לכל המאוחר במאי 2008. ברן דיווחה על כך באיחור של כחודשיים, ובעקבות זאת הטיל עליה יו"ר רשות ניירות ערך, זוהר גושן, את העיצום.
באמצעות עוה"ד חיים עשהאל ותאיר גיגי טענה ברן כי יש להפחית את הסכום, משום שהופלתה לרעה ביחס לחברות אחרות שספגו עיצומים כספיים נמוכים יותר.
כן טענה כי החלטת הרשות בטלה, משום שלשם יישום סמכותה להטלת עיצום כספי אמורה היתה להתלוות סמכות להפחתת העיצום הכספי מכוח תקנות, אך אלה טרם הותקנו.
השופט נעם סולברג קבע כי למרות שכהונת הדח"צים פקעה מאליה ולמרות שברן הודיעה על מינוי דח"צים חדשים, אין בכך לפטור אותה מהודעה על תום הכהונה.
ביחס לתקנות ההפחתה שטרם אושרו בכנסת קבע כי אמנם "לא יהיה זה סביר לעכב את התקנתן עד בלי די, ללא סיבה מספקת שתוכל להניח את הדעת", אולם אין הדבר מונע הטלת עיצומים.
כן פסק כי החלטת הרשות לא ניתנה באופן אוטומטי, אלא "קדם לה ויכוח, דיון על סוג ההפרה, יסודותיה, השלכות אפשריות, לובנו שאלות עובדתיות ומשפטיות".
סולברג דחה את טענת ברן לאפליה, וציין כי אמנם שיעור העיצום הוא גבוה, אך הוא פועל יוצא מההון העצמי של ברן. (עת"מ 1092/09).