הרבה זמן לא שמענו על העולמות הווירטואליים. עד לפני משהו כמו שנה, אי אפשר היה לפתוח את מדורי הטכנולוגיה ולא להיתקל בידיעות, מאמרים ומבזקים על מה קורה ב"סקנד לייף", על המודל הכלכלי של העולמות החלופיים הללו, כמו גם על הסכנות וההזדמנויות שהם טומנים בחובם. זה היה הדיבור החם.
אבל עולמות וירטואליים זה כל-כך 2008, לא? מדורי הטכנולוגיה עברו להתעסק בטרנד היותר חם: הרשתות החברתיות. היום אי אפשר לפתוח מדור טכנולוגיה בלי להיתקל בדברים שקורים בטוויטר ומה חדש בפייסבוק.
אבל מתברר שהעולמות הווירטואליים לא צריכים את כתבי הטכנולוגיה. מחקר של חברת הייעוץ הבריטית Kzero שהתפרסם בשבוע האחרון והיכה (קצת) גלים ברשת, מצא כי העולמות הווירטואליים רשמו גידול מרשים, עוצר נשימה כמעט, של 39% ברבעון השני של 2009. כרגע, על-פי החברה, רשומים בעולמות הווירטואליים כמעט 580 מיליון משתמשים. גם אם חלקם הגדול לא פעיל במיוחד, זה יופי של מספר.
בזכות הילדים
המחקר מצא עוד שתי מגמות מעודדות, לפחות מבחינת מפתחי העולמות. האחת, כמעט כל הגידול נעשה בזכות ילדים בגילאים 5 עד 15, קטנים מדי לפייסבוק אולי, אבל גדולים מספיק בשביל לבחור לעצמם דמות ולצאת לעשות שופינג.
השנייה, בעוד הרשתות החברתיות נאבקות כדי למצוא דרך להרוויח כסף ושוברות את הראש איך לגרום למנויים (הלא משלמים) שלהן לשלוח את היד לכיס, העולמות הווירטואליים פיצחו את הנוסחה. תיקון: הם לא פיצחו את הנוסחה, הם הנוסחה עצמה.
כל העולמות האלה בנויים על-פי מודל כלכלי ישן, כזה שאבד עליו הכלח: דמי חברות. כל גופי המדיה נותנים את התוכן שלהם בחינם ומקוששים פרוטות מפרסומות, אבל בעולמות הווירטואליים הילדים משלמים בלי בעיה. טוב, הם לא קוראים עיתונים.
וזה לא רק זה. העולמות הווירטואליים עושים שימוש וירטואוזי במיקרו-תשלומים. זה מודל ההכנסה העיקרי שלהם. רוצים להלביש את האוואטר (הדמות) שלכם בחולצה חדשה? תשלמו. רוצים להקים חנות? תשלמו. בעוד האתרים לבני נוער ולמבוגרים לא מצליחים לפצח את הקוד, המונה בעולמות הווירטואליים דופק יופי. אפשר להשוות את זה רק לאתרי הפורנו, ולעולם הסלולרי. באינטרנט, חוזרים ואומרים לנו, אנשים לא מוכנים לשלם כסף. ובכן, טעות. הילדים משלמים בלי בעיה.
ואולי יש בכל זה גם סוג של בשורה לאתרים הפונים למבוגרים (ואני לא מדבר על פורנו; מעיתונים ועד לתוכנות שיתוף קבצים): כל הילדים האלה, שהיום הם בני עשר, יגדלו מתישהו. עבורם חוויית האינטרנט היא לא רק הרבה דברים בחינם, הם הטמיעו יפה את הקונספט שיש דברים שמשלמים עליהם כסף גם ברשת.
כשהם יגדלו וירצו לקרוא את האתר של ה"ניו-יורק טיימס", או של "גלובס", או להוריד סרט, זה ייראה להם הגיוני לשלם כמה גרושים, מה שלהורים שלהם ולאחיהם הגדולים נראה כמו חילול הקודש.