על רקע השיאים הנשברים בבורסה בת"א, פנה "גלובס" לכמה מנהלי השקעות ישראלים ועימת אותם עם שאלה זהה: לאן הולך השוק? להלן התשובות.
דורון כהן, רוטשילד ישראל: "זה לא אומר שהאביב יגיע"
"הסיפור מאוד פשוט. בראש ובראשונה קיים משתנה מסביר בדמות הריבית האפסית. אנשים רואים ריבית אפס מול העיניים, ומחפשים ישר תחלופות, שהזמינה ביותר בהן היא שוק המניות. המשתנה השני הוא שיחות הסלון ביום שישי. אנשים מתחילים להבין שלא היו בסיפור העליות החדות מאז המשבר, וממהרים להיכנס לשוק. אלו אותם אנשים שבשיא המשבר פדו את קרנות ההשתלמות וקרנות הנאמנות. הם גם אותם אנשים שמבינים שלא התנהגו נכון, וחוזרים היום לנהוג לא נכון בכניסה המאוחרת לשוק. כמובן שישנם גם ניצנים של שיפור בכלכלה, אבל זה לא אומר שהאביב הגיע. אם באמת נצא מהמשבר הכלכלי, והניצנים יתפתחו למגמה, אז העתיד נראה טוב".
תמיר פורת, כלל פיננסים: "הכיוון הוא לא חד משמעי"
"ההסתכלות על השוק צריכה להיות ארוכת טווח. אין ספק שהעליות החזקות על פני פרק זמן קצר יחסית, בטח בשווקים הגלובליים, מזמנות תיקון טכני, או התגבשות ברמה הנוכחית לקראת המשך עליות. בראייה ארוכת טווח, צריך לשים את הדגש על כך שבישראל המצב הולך ומשתפר. על אף שגם ברבעון השלישי נראה גלישה לנקודת שפל בפרמטרים מאקרו כלכליים, הכיוון הוא לא חד משמעי. יש ניצני התאוששות אמיתיים במשק הישראלי, שנחשב יחסית למשקים האחרים בשווקים המתעוררים כדפנסיבי. בשורה התחתונה, השוק הישראלי מונע על ידי השווקים הגלובליים, בהם רואים חזרה של נתונים חיוביים, והתחזיות כי הכלכלה האמריקנית תתחיל להיחלץ בסוף 2009 מהמשבר, הופכות לממשיות".
גילי כהן, אקסלנס: "לנצל כל ירידה בעתיד"
"יש פה מצב של אפס ריבית, ואנשים שמחפשים אלטרנטיבות לכסף. ככל שהביטחון בשווקים הפיננסיים הולך וגדל, כך יש עוד ועוד מצטרפים. הייתי מאוד נזהר מלהתחיל לנתח את השוק במונחים של "יקר" או "זול", למרות שבפועל הנתונים הכלכליים בקושי מעידים על התייצבות. היעדר אלטרנטיבות, והרצון להסתכל קדימה לעתיד טוב יותר, מביאים עוד ועוד גלי מצטרפים לשוק. אי אפשר לדבר על המניות במונחים של בועה היום, והשוק בסך הכל בסדר במצבו הנוכחי. לדעתי, כל ירידה שנראה בעתיד הקרוב בשוק המניות, צריך לנצל בכיוון של הגדלת הפוזיציה שלהן בתיק ההשקעות".
אלדד תמיר, תמיר-פישמן: "יש עדיין הרבה הזדמנויות"
"אני חושב, בשונה ממה שאחרים נהגו לומר בעבר, שהמשבר הזה נסב בעיקר סביב התנהגות צרכנים כתוצאה מפחד, הפחדה והיסטריה. כל התקף חרדה עובר בסוף. לצערי, גם היציאה מהחרדה אינה מאוזנת, ולכן אנחנו רואים שהתוצאות העסקיות טובות, סימני ההתאוששות טובים, והכל כרגע הוא עניין של פערי ציפיות. אם התוצאות טובות ממה שחשבו, השווקים מגיבים בצורה מאוד קיצונית ושוכחים שהתחזיות היו רעות. יש פה התבוננות קצת רחבה מדי לטעמי. השלב הבא הוא שלב של יותר סלקטיביות, בו נוכל להגיד שאפשר להתחיל להסתכל קדימה. אנחנו בתקופה של עדיין הרבה מאוד סיכון. יש עדיין הרבה מאוד הזדמנויות במניות ובסקטורים שונים, ולפחות בארה"ב ובמקומות אחרים יש פוטנציאל לאפסייד".
גילעד אלטשולר, אלטושלר-שחם: "זה נראה פרוע מדי"
"השוק נראה פרוע מדי. כל מסע העליות הנוכחי הוא תיקון לירידות בשיאו של המשבר, שהיו כנראה חדות מדי, ולא ככאלה שמלמדות על העתיד שבפתח. חלק גדול מהעליות קשורות גם לחוסר האלטרנטיבה לנוכח הריבית הקטנה, שדחפה את המשקיעים לחפש את התשואה. ועליות מביאות עימן עליות חדשות מצד מצטרפים חדשים. צריך לראות מה יקרה בכלכלה על מנת לבחון לאן הולכים מכאן. קשה לצפות לאן הולכים. יש אבטלה לא קטנה, שתשפיע בסופו של דבר על הביקושים, והחורים שקיימים במערכת הפיננסית עדיין גדולים מאוד. נכון לעכשיו, צריך לחכות ולראות אם החברות ידעו לספק את הציפיות של המשקיעים. שערי המניות צריכים להיתמך גם על ידי נתונים כלכליים. עד עכשיו עשינו תיקון, וכעת צריך לראות אם הכלכלה תנוע אחרי שוק ההון".
אורי רבינוביץ', הראל פיננסים: "זה לא ימשיך באותו קצב"
"העליות האחרונות הן שילוב של מספר גורמים: זהו עידן של ריבית ריאלית שלילית, ואנשים מנסים לשמור על הכסף. התנהגות איגרות החוב מצביעה על מעבר לרמה הבאה של הסיכון, שזה שוק המניות. הסתכלות על נתוני המיקרו מראה שהם טובים יותר משהיו לפני שישה חודשים. האם זה יימשך? זו שאלה יותר קשה. רמות המחירים הנוכחיות מבטאות ברמה סבירה את הרווחיות העתידית, וגם את המצב העסקי של החברות. אני מתקשה לראות את השוק ממשיך בקצב שלו בחודשים האחרונים, אבל גם אי אפשר להגיד שנוצר פה מצב של בועה - זה בכלל מנותק מהמציאות".