גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדיקת "גלובס": בכל פסקי הדין המשמעותיים של השופט משה דרורי שולטת תורת ישראל

מסתבר כי היצירה המונומנטלית בפרשת האברך הדורס, בת 322 העמודים, אינה היחידה שבה נתן "השופט המזכה" דרור למקלדתו בסוגיות אזוטריות

פרשת השופט משה דרורי הותירה מאחוריה שני "קורבנות": האברך איתמר ביטון והשופט עצמו. מועמדותו של דרורי לבית המשפט העליון הוסרה לעת עתה וביטון הורשע, לאחר שהעליון הפך את הזיכוי של דרורי. האברך טוען שנפל קורבן לסיכול ממוקד שנערך בשופט. השופט טוען שנפל קורבן על מזבח המשפט העברי אותו הוא מבקש לקדם.

איתמר ביטון, אברך ומועמד לדיינות, יצא עם רכבו מחניון בירושלים וסרב לשלם כיוון שסבר כי החניה ללקוחות המרכול היא חינם. קופאית החניון, נגה זוראיש, חסמה בגופה את יציאת הרכב והתפתח ויכוח. ביטון החל לנסוע כשהוא פוגע בזוראיש. השופט דרורי, בהסתמך על הלכות התשובה לרמב"ם, זיכה את ביטון בהליך "גישור" שבו חילץ ממנו חרטה וממנה מחילה. בית המשפט העליון הפך את ההחלטה והרשיע את האברך בתקיפה, גרימת חבלה והפקרה וגזר עליו שנת מאסר על תנאי.טבעי שהדיון הציבורי התמקד בביקורת הזיכוי: היחס המתנשא לקופאית החניון האתיופית; השיקול והמאמץ למנוע את גדיעת הקריירה הרבנית של הנאשם; וכמובן התוצאה של אי הרשעה.

אלא שהדיון האמיתי הוא בשיקול הדעת של המבקשים לשפוט את זולתם. המועמד לדיינות, ביטון, ובעיקר השופט המחוזי דרורי. קראתי פסקי דין רבים שלו מהשנתיים האחרונות. מצאתי בהם סימני שאלה מטרידים שנוגעים להתנהלות ולכשירות השיפוטית שלו.

צולל למעמקים

על שתי עובדות אין מחלוקת: כמות הכתיבה של האיש חורגת מכל דמיון והיגיון. פסקי דין של 50-60 עמודים הם דבר שבשיגרה. עשרה פסקי דין בשנתיים האחרונות מחזיקים למעלה ממאה עמודים ובהם גם למעלה ממאתיים ומשלוש מאות (!), אחד מהם הוא זיכוי האברך.

היקף המחקרים במשפט עברי (ההלכה, כלל הדינים והמצוות שחלים על היהודי הדתי שמקורם בתורה, במשנה, בתלמוד ובביאוריהם של הרמב"ם, הרמב"ן, הרי"ף, רבי יוסף קארו, רבי משה איסרליש, החזון איש ועוד ועוד) המשובצים בפסקי הדין הוא אדיר. וזאת, גם בשאלות אזוטריות שמצדיקות לכל היותר "קישוט" או הפנייה. דרורי צולל למעמקים נדירים של אסמכתאות, פירוט ופלפול. ההסתמכות שלו על ההלכה היא מכרעת. כבר עתה ניתן לקבוע שדרורי חצה ובגדול את האיזון הסביר שבחלוקת משאבי הזמן השיפוטי. לא יכול להיות שכתיבה בהיקפים כאלה לא תוליד פיגורים ולא תבזבז זמן המתנה ותגובה יקרים של כל המעטפת מסביב (מתדיינים, עורכי דין, שופטי ערעור, רשויות המדינה). התנהלות זו עומדת בסתירה משוועת למאמצי המערכת לייעל, לקצר הליכים, להתמודד עם עינויי הדין.

המשפט העברי אצל דרורי אינו רק בעיה של כמות. ישראל איננה מדינת הלכה ושופט מחויב לשפוט לפי חוקי מדינת ישראל. המשפט העברי יכול לבוא כהעשרה, כסיוע במקרים של חסר (לקונה). אצל דרורי המשפט העברי הוא הבסיס להכרעה. הוא נדרש לוויכוח ההיסטורי בין ברק לאלון על מעמדו של המשפט העברי. הוא מרבה לדון בהגדרת המדינה כ"יהודית ודמוקרטית". העובדה ש"יהודית" קודמת ל"דמוקרטית" היא בעלת משמעות רבה עבורו.

דרורי רואה עצמו כממשיכם של משה זילברג ומנחם אלון שראו בהחדרת המשפט העברי כשליחות. אלא שאצלו השליחות מקדימה את החוק. את זיכוי האברך הדורס הוא ביסס על הלכות חזרה בתשובה. "לפי השקפתי", כתב, "במדינה יהודית, אחת מאמות המידה לאי הרשעה (או לעונש מופחת, כאשר אין מנוס מהרשעה), הוא האם הנאשם חזר בתשובה, לא מן ההיבט הדתי, אלא על פי אותם כללים ופרטים שהוסברו, כה יפה, בדברי הרמב"ם, בהלכות תשובה, שאותם פרטתי וניתחתי בחלק ניכר של פסק דיני זה".

ובמקום אחר, הוא כותב: "לפי השקפתי, מן הראוי לאמץ את כללי המשפט העברי, במדינת ישראל, וזאת כחלק מן המורשת התרבותית היהודית, שיש לפתחה ולהוקירה, ולעשות בה שימוש בדורנו". ואכן, במרבית פסקי הדין של דרורי, המשפט העברי משתלט ומכריע.

במובן אחר מזכיר דרורי את השופטת בדימוס דליה דורנר. שניהם שופטים סניגוריאליים שמונחים בידי תחושת הצדק. לאחר שהם מזהים את התוצאה הצודקת לטעמם, הם תופרים לה את החליפה המשפטית. אצל שניהם, הסימפטיה היא לחלשים ולפיכך המדינה היא הרשעה או הטיפשה. מבחינה זו דווקא אין להלין על דרורי. על כל שופט "אנטי" מדינתי כמוהו, יש חמישים שיקבלו את עמדת הרשויות. דרורי בא לשיפוט מעריכת הדין הפרטית ולכן אפילו מצופה ממנו שלא ירכין ראש בפני המלכות.

אלא שהוא אינו מסתפק בכך. בפרשת האברך נטען שהתנשא על הקופאית האתיופית. גם מהמדינה הוא לא חוסך התנשאות ועלבונות. הנה שתי דוגמאות. בפסק דן בן שטרית (243 עמ') קבע שפקידי מינהל מקרקעי ישראל גרמו לתובע להפסיד את המכרז. וכך כתב: "מידת הביטחון, ולעיתים השחצנות, של עובדי הציבור, בתשובותיהם לפניות אזרחים, יוצרת תחושה אצל האזרח, כי כל המידע מצוי בידי הפקידים, וכי הדרך היחידה 'לשרוד', או למצער להסדיר את הנושא שיש לו מול הפקידים, היא ללכת בדיוק, ללא כל סטייה, על פי הנחיותיהם".

בפרשה אחרת, הגישה המדינה ערר למחוזי שנועד להרחיק את פעיל הימין נועם פדרמן משטחי איו"ש. ב"כ הפרקליטות כתב שהבקשה היא "מאוזנת ומידתית". מאז עידן ברק ככה כותבים עורכי דין. תמיד, ועל כל דבר. דרורי, בהחלטה ארוכה (76 עמ', ומדובר רק בערר!), משפיל את ב"כ המדינה: "אשר לטענת המידתיות, ניתן לומר - מבלי להגזים - כי אם היה נתבקש סטודנט לפקולטה למשפטים למצוא דוגמה בולטת לחוסר מידתיות, היה בוחר בבקשת המדינה לאסור על המשיב להימצא בכל אזור יהודה ושומרון, ויש להניח כי אכן המרצה של אותו סטודנט היה מאשר כי מי שישתמש בסמכויות מתן ערובה, ויטיל מגבלה זו, עשה שימוש בסמכות באופן חסר מידתיות, לחלוטין".

שליחות המשפט העברי אינה היחידה שמניעה את השופט דרורי. מתלווה אליה תחושת שליחות היסטורית עזה שמלווה את העשייה השיפוטית. בהחלטה בעניין פדרמן, מזכיר דרורי את הביקורת על השופטים האמריקאים שלא עמדו בלחץ הציבורי והגבילו זכויות אדם של תושבים יפנים בזמן מלחמת העולם השנייה. "האם תפקידו של שופט הינו לשעות לכל בקשה של הרשות, גם אם רוממות ביטחון הציבור והגנה של שוטרים היא בגרונם של באי כוח המדינה?!", כותב דרורי וממשיך: "כיצד ייראה המשפט הישראלי, אם כל בקשה מסוג זה שהוגשה לבית המשפט, הייתה מקבלת 'חותמת גומי' של השופט. מה היינו עונים לאותה ביקורת אקדמית בעוד מספר שנים?! האם חוקרי המשפט הישראלי היו מסווגים תקופה זו של מתן צווים כנגד תושבי יהודה ושומרון, האוסרים עליהם להמשיך לגור ביהודה ושומרון, כמו הסיווג האקדמי של פסקי הדין של בית המשפט העליון ביחס ליפנים במלחמת העולם השנייה?!"

מכופף את החוק

תכונה בולטת נוספת אצל דרורי היא הצורך התכוף להאדיר בקרב קוראיו את ההערכה לתעוזתו ולרדיפת הצדק שלו. במיוחד במקרים שבהם הוא "מכופף" את החוק והכללים לטובת התוצאה הרצויה בעיניו. בפסק דין "בן שטרית" סוטה דרורי מעקרון משפטי (המדינה יכולה להתקשר רק במכרז) לטובת הצדק כשהוא מורה למינהל להקצות לתובע, ללא מכרז, מגרש להקמת תחנת דלק. הוא מודע לכך ומשתף את הקורא בלבטיו: "לא מן הנמנע כי שופט אחר, במערכת העובדות שהוצגה לעיל, היה מכריע לכיוון ההפוך, ושומר בקנאות על הצורך בשמירת העיקרון של מכרז לכל התקשרות. אך, כמו בחלק - קטן אומנם, אך משמעותי - של ההכרעות השיפוטיות, ניצב השופט, לבדו, מול הדף הלבן, עליו הוא צריך לכתוב את החלטתו, כאשר מולו ניצב מצפונו המקצועי ושיקול דעתו השיפוטי, וההכרעה רובצת על כתפיו של השופט. כך הכרעתי, ואני שלם עם הכרעה זו".

בפסק דין אחר מצטט דרורי טקסט מפורסם של הנשיא משה לנדוי: "עדיין רב החשש שבית המשפט ייראה כאילו נטש את מקומו הראוי לו וירד אל תוך זירת הוויכוח הציבורי ושהחלטתו תתקבל על ידי חלק מן הציבור בתשואות ועל ידי חלקו האחר בדחייה גמורה ונרגשת. במובן זה, אני רואה עצמי כאן, כמי שחובתו לפסוק על פי הדין בכל עניין המובא לפני בית משפט כדין, היא דווקא כופה עליי הר כגיגית, ביודעי היטב מראש שהציבור הרחב לא ישים ליבו להנמקה המשפטית אלא למסקנה הסופית בלבד ובית המשפט בתור מוסד, עלול להיפגע במעמדו הראוי לו, מעל למחלוקות המפלגות את הציבור. אך מה נעשה וזה תפקידנו וזה חובתנו כשופטים".

השימוש בציטוט הזה, שגם אהרן ברק הרבה להשתמש בו, מתמצת ומזקק היטב את תחושת הגדלות של דרורי. לנדוי כתב אותו כשהורה לפנות את התנחלות אלון מורה. מדובר היה בסוגיה לאומית ממדרגה ראשונה, בהתערבות משפטית תקדימית בשיקולי ביטחון שעטפו והסוו מחלוקות אידיאולוגיות, מדיניות ופוליטיות מהמדרגה הגבוהה ביותר. ואילו דרורי מגייס את הציטוט הזה לפסק דין נקודתי - הגבלות שניתן להטיל על עבריין מין שסיים את ריצוי עונשו. וגם כאן, מדובר היה בהחלטה מייגעת שנמרחה על פני 71 עמודים שכללו את המשפט הנפלא הבא: "בשל קוצר הזמן לא היה סיפק בידי לערוך מחקר עצמאי...".

רואה עצמו כמורה הדור

כשנדונה מועמדותו של דרורי לשיפוט, הוא הרים טלפון לקולגה, מבכירי עורכי הדין בישראל, וביקש שיפעל למינויו לבית המשפט העליון. דרורי התאכזב מרה כשעורך הדין חזר אליו ובישר שהבחירה תהיה למחוזי בלבד. המציאות לא ריפתה את ידיו: דרורי כותב כשופט עליון לכל דבר.

על שתי תכונות של דרורי ניתן להסכים: האיש רודף צדק וניחן בידענות מופלגת. ולמרות זאת, ספק רב האם האיש מתאים לשיפוט.

ראשית, תפיסת ויישום המשפט העברי חותרת תחת מחויבותו הבסיסית של כל שופט לשפוט לפי חוקי מדינת ישראל. החופש והאפשרות להסתייע בהלכה הפכו אצלו לבסיס ההכרעה המרכזי.

שנית, היקפי הכתיבה האדירים וההתעקשות למצות הלכה עד קוצו של יוד, יוצרים פיגורים מיותרים וחותרים תחת כל נורמה של יעילות. אלה מלמדים על כך שדרורי רואה עצמו פחות כשופט ויותר כמורה הדור, כחכם הלכה השקוע עד צוואר בתלמודו.

שלישית, מותר לשופט (ולעתים רצוי) לפסוק נגד המדינה. מותר לשופט (ולעתים רצוי) לגייס פרשנות יצירתית. אצל דרורי ההתנשאות על המדינה ועל המשפט היא חריגה ולעתים מעליבה. ומצד שני, דרורי מלא את שבחיו שלו. והוא משתף את קוראיו באלה ובאלה.

בערר בעניין פדרמן, השפיל דרורי את ב"כ המדינה על כך שכתב שבקשתו "מאוזנת ומידתית". נשגב בעיני כיצד אלה שמבקרים את זולתם על איזון ומידתיות, כה עיוורים לגבי עצמם. והרי אין שופט שחסר איזון ומידתיות כדרורי.

הערה: לא שילבתי בדיון התייחסות לעמדות ימניות של דרורי, לא התנגדות "חילונית" לעצם השימוש במשפט עברי ולא טענה שתוצאות פסקיו מופרכים (למעט אולי סיפור האברך). זאת, כדי להימנע מהטיעון שהכוונה היא להוקיעו כ"דתי וימני". גם דרורי עצמו מעדיף לראות עצמו כקורבן בגלל היותו דתי. הוא טועה. לא זה הסיפור, ולא זו הבעיה במקרה שלו.

עוד כתבות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

זהו הרבעון הטוב ביותר ל-S&P 500 מאז 2019 ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"