ח"כ עו"ד דוד רותם (ישראל ביתנו) מתכנן מהפכות רבות בתפקידיו כיו"ר ועדת החוקה של הכנסת וכחבר בוועדה לבחירת שופטים. בינתיים הוא הביא לפסיקה תקדימית בבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, שלפיה נכה אינו מחוייב בהצגת תו נכה ברכבו, בעת חניה במקום המסומן כחניית נכים משותקי רגליים.
זאת - בניגוד לחובתו של נהג להציג תו חניה אזורי למשל, או חובת נכה להציג תו נכה ברכב בעת חניה במקום אסור (כשאין בסמוך חניית נכים או חניה רגילה או שהן אינן פנויות).
עם זאת, השופטת קראה לתקן את החוק כך שיחייב את הנהג להציג תו נכה גם בחניית נכים, וזאת מטעמי יעילות וכדי להקל את האכיפה על הפקחים.
עוד נפסק לראשונה כי סמכות התובע העירוני לבטל הודעת קנס אינה כוללת סמכות להציע לנהג, המבקש לבטלה, הפחתה של סכום הקנס.
רותם הוא בעל משרדי עורכי דין בירושלים. הוא חנה מספר פעמים בחניית נכים (תמרור ג-43) הסמוכה למשרדו ברחוב קרן היסוד, וקיבל דו"חות. לא היתה מחלוקת כי רותם הוא בעל תו נכה לשני רכביו (בהיותו סובל משיתוק ילדים). המחלוקת היתה האם קיימת חובה להציג את התו ברכב בעת החניה.
היעדר התניה בחוק
השופטת תמר בר-אשר צבן קבעה כי רותם אכן לא עבר עבירה, וזאת לאור לשונו הברורה של חוק העזר. "בסעיף זה, בהוראותיו של התמרור או בכל הוראה אחרת שנקבעה בחיקוק, אין כל קביעה שלפיה החניית רכבו של נכה ברגליו לצד תמרור ג-43 מותנית בהצגת תג נכה", קבעה.
לדבריה, הצגת תג נכה היא תנאי הכרחי רק כדי לאפשר לנכה להחנות את מכוניתו במקום שבו החניה נאסרה, ובכפוף להוראות חוק הנכים. כאמור, לפי חוק זה רשאי רכב הנושא תג נכה לחנות במקום אסור - אם בסמוך אין מקום חניה מוסדר לנכים או חניה רגילה או שהם לא היו פנויים בזמן החניה; החניה נעשית באופן שאינה מסכנת עוברי דרך ואינה מונעת מעבר חופשי להולכי רגל, לעגלות ילדים או לעגלות נכים; והחניה אינה גורמת להפרעה ממשית לתנועה.
אמנם העירייה הציגה פסק דין מחוזי בו הורשע נהג שלא הציג תו חניה אזורי מתאים, על אף שתו כזה היה ברשותו, וזאת משום שחובת הצגת התו נועדה לאפשר לפקח לדעת כי למכונית ניתן תו. השופטת בר-אשר צבן הסבירה כי הסיבה לשוני היא שחוק העזר קובע מפורשות חובה להדביק על שמשת המכונית תו חניה אזורי.
הפחתה בכפוף לאישור
השופטת התייחסה גם לנוהג שהתובעים העירוניים מציעים לנהגים להפחית את סכום הקנס, בעת שהם מבקשים לבטלו. היא קבעה כי סעיף 229(ג) לחוק סדר הדין הפלילי מסמיך תובע לבטל הודעת קנס, אך לא להפחיתו (למעט הפחתת תוספת פיגורים).
לדבריה, הפחתת קנס אפשרית רק לאחר הגשת כתב האישום, והיא מהווה הסדר טיעון הכפוף לאישור בית המשפט. היא ציינה כי ראוי שהיועץ המשפטי לממשלה יביע את דעתו בסוגייה, ישקול לעגן את סמכות התובעים להפחית קנסות בחקיקה, ובכל מקרה ינחה את התובעים בכל הארץ כדי שתהיה אחידות.
בקשתו של רותם לחייב את העירייה לשאת בהוצאות הגנתו נדחתה למרות שכל טענותיו התקבלו, זאת משום שלא התקיים התנאי ש"לא היה יסוד להאשמה". (ת.פ. 3071/08).