השבוע, דרך התערבותו הספקולטיבית של בנק ישראל במהלך המסחר במט"ח, זכינו בנוסף לדיון על שאלת איכות הפעולה ומטרתה, גם לדיון בשאלה מי הוא ספקולנט ומי לא.
זיהוי הספקולנטים, כמו במקרים רבים אחרים, מושפע מהצורך האנושי, והמעט ילדותי, להבחין בין רעים לטובים. גם בשאלה מי הוא ספקולנט, כושל הדיון הציבורי וצבוע ונדמה שוכל מטרתו לבסס את "החשיפה הבלעדית" ולפיה יש ציבור משקיעים אחראי, ויש כל מיני אנשים רעים (ספקולנטים) שנמצאים שם רק כדי לפגוע בו.
לצערי, בדיון זה רבים, ובהם עיתונאים, מתגלים כנעדרי יכולת להבין מורכבות כלכלית ובכך נופלים לתוך הבלוף שמייצר שיח המתמצה בסיסמאות.
בגידה בלקוחות
ספקולציה היא טובה וזאת בניגוד למניפולציה שהיא עניין פלילי.
ספקולציה היא הערכת הסיכויי של "עמדה" (פוזיציה) להניב רווח. ככזו, לא רק שהיא חוקית אלא שהיא כל נשמת השוק. לקוחות שוכרים מנהל השקעות רק לשם כך, ואם הוא לא עושה כן - במחילה מכבודו שיפרוש.
אני יודע שהמילה ספקולנט מתקשרת בטעות אצל אנשים רבים עם מושגים שליליים כמו ספסרות ואפילו סרסרות. קישור זה הוא טעות במקרה הטוב והנדיר, וברוב המקרים מקורו בבורות לשמה.
מצילים את השוק
הבה ניקח כדוגמא את תעודות הסל על המדדים הנחשבות "כלי לגיטימי" בעיני 99% מהמשקיעים. תעודות הסל, אינן כלי ספוקלנטי לשיטתם, להלכה. בפועל הסיבה היחידה שהן נסחרות צמוד למדדים היא שאם לא כן ספקולנטים הם אלה שיעשו פוזיציית ארביטראז' ויתאימו את מחיר התעודות לרמת המדד מחדש. מכאן משתמע שבלי ספקולנטים תעודות הסל לא היו כלי יעיל.
דוגמא נוספת: כשהשוק נופל, כולם מתפלאים מי הקונה וכמה טיפש הוא בכך שהוא קונה. כאשר "ספקולנט" כזה קונה חודש שלם של ירידות ואולי מפסיד כסף, מתוך הערכה שבעוד זמן זה יועיל, הוא וחבריו הם המצילים את השוק ואת הכלכלה. זה קורה פעם אחר פעם בכך שהם מספקים לשוק סחירות. מסתבר עם כך, שספקולנטים, רחמנא ליצלן, בהרבה מקרים מצילים את הכלכלה.
נשאלת שאלה לדיון נוסף, מי היא הוא ואיך נזהה ספקולנטים הגונים ומקצוענים ומתי מדובר בספקולנטים עלובים, שרבים כמוהם אכלסו את "וולסטריט" בעשור האחרון.
מחוץ לשוק ההון
דעה רווחת, שהתפשטה בעקבות המשבר הנוכחי, היא שבנקאות השקעות היא "לופט געשפט" - עסקי אוויר שאינם מועילים לחברה, בעוד שמפעלי תעשייה ויצרנות הם הדבר האמיתי. את הראשונים אוהבים להציג כ"עלוקות" ואת האחרונים כ"מיטב בניה של האומה".
לא רק שלא תיתכן תעשיה מפותחת בלי שוק הון לצידה, שמממן אותה, אלא שבאחרונה נהפכו התעשיינים ורשתות השיווק לספקולנטים וככאלה הם אלה מזיקים לאיכות המוצרים ולתרבות הצרכנית.
תעשיין מזון המקטין את כמות הרכז ומגדיל את כמות המים במיץ הנמכר כמיץ טבעי, ורשת מזון שמייקרת מאד מוצר יחיד ומאפשרת לקנותו במחיר רגיל רק ברכישת שלוש יחידות ממנו - אינם "ספקולנטים" בעינינו, למרות שנקטו במהלך על גבול הרמיה.
כמוהם גם החקלאי המעכב את הבשלת הפרי באמצעים שונים, כדי לשחרר את הסחורה בימי החג ולמכור אותה במחירים גבוהים.
ובאשר לסטנלי פישר, הספקולנט הזה דווקא הוא עשה ספקולציה לא רעה השבוע...