1. שבע שנים לקח לרענן כץ עד שנפלט החוצה ממכבי ת"א. הוא נכנס לשורה הסטטיסטית שכוללת את גיבור ספורט, עלית, רוני שאטן, אודי אנג'ל, הרצל חבס, קובי אלכסנדר ומוני פנאן. שמונה אנשים/חברות מסחריות שהבינו במהלך שבע השנים האחרונות שהבעלות במכבי ת"א היא עסק שגובה מהם יותר מדי. רענן היה שונה מכל היתר בכך שהפגין כושר שרידות גבוה יחסית לאחרים. אבל גם הוא כבר נשמע הבוקר (א') כמי שתש כוחו.
"הוקל לי מאוד מאוד. בשבועות האחרונים הייתי הולך לישון עם מכבי בלילה וקם איתה בבוקר. טוב זה לא עשה לי. בתור איש עסקים שיודע איך לנהל את הביזנס שלו, גיליתי שבכל פעם שזה מגיע למכבי הפכתי ליותר מדי אמוציונלי. בשלב מסוים הבנתי שחייבים לגמור את זה. שאני לא יכול להישאר בקבוצה. כי אם אשאר, אפילו להיכל נוקיה אני לא אוכל להיכנס כשאגיע לארץ".
עד כמה האמין כץ באמת ובתמים שהוא עומד למכור את המניות שלו במועדון? זה לא קרה גם אחרי שנשלח אליו אותו מכתב ב-27 במאי שבו דרשו ממנו השותפים שלו במכבי לעזוב בטענה שהוא מזיק לקבוצה. ואפילו בסוף השבוע האחרון עוד ירה לכל הכיוונים כשניסה לבחון את הדרכים שיביאו את הסכסוך שלו מול יתר הבעלים לבית משפט. בשבת, שעות לפני שסיכם על מכירת חלקו בקבוצה, עוד עבד נציגו בדירקטוריון, עו"ד יעקב לירז, על הכנת תביעה נגד מכבי במסגרתה היה אמור כץ לדרוש את כל הזכויות המגיעות לו מתוקף היותו בעלים ודירקטור.
אבל אתמול אחר הצהריים כבר הבינו בסביבתו של כץ שהסיפור לא יעבוד. במהלך השבת פנה נציגו של כץ בדירקטוריון, צביקה קציר, לדייויד פדרמן וביקש להיפגש איתו בדחיפות כי "המצב לא יכול להימשך יותר". קציר נסע לביתו של פדרמן בכפר שמריהו לחתום על הסכם עקרונות שיפלוט את רענן החוצה. בהסכם נקבע שהשותפים יעבירו לכץ תוך שבעה ימי עסקים סכום של 7.3 מיליון דולר. מתוך הסכום הזה כץ יתרום 640 אלף דולר למחלקת הנוער ולקבוצה.
עד כמה רצו פדרמן, מזרחי, אודי ושי רקנאטי להיפרד מכץ, אפשר גם להבין מהסכום אותו היו מוכנים לשלם. חלקו של כץ נמכר לפי שווי חברה כ-22 מיליון דולר (מתוך זה קוזזה התרומה שלו למכבי). רק לפני חודשים ספורים מכר מוני פנאן את חלקו לפי שווי של 12 מיליון דולר.
2. התקופה של כץ במכבי הוסיפה הרבה עניין סביב הקבוצה. מלחמות בעלים און-רקורד ואוף רקורד שהגיעו בשבועות האחרונים להכפשות מתחת לחגורה. והנטייה היא לחשוב שכעת, משהוסר הגורם המפריע, השקט יחזור על פני תהום והקבוצה תשוב לנהל את ענייניה במחשכים כבעבר.
זה כמובן לא יקרה. תהליך ההיפרדות של מכבי תל אביב החדשה ממכבי תל אביב הישנה לא קשור לרענן כץ. הוא עמוק הרבה יותר וקשור להרבה תהליכים אחרים. אם הבוקר, בשנת 2009, בשיחה עם אחד הבעלים אני זוכה לנזיפה בסגנון "מה שכתבם בעיתונכם נגד מכבי הוא מוגזם ולא ראוי", אני נוטה להבין שיש בעיה, למשל, בהפנמה סביב תפקידה של התקשורת. קחו את כל סיפור רענן כץ ושימו אותו בתקופה שלפני עידן האינטרנט ו-50 העיתונאים שמסקרים את הקבוצה, ותראו שבקבוצה של המדינה הכל כשורה.
בחצי השנה האחרונה נעשה ניסיון לאתר את "האשמים במצב". ובכן, האשמים נמצאו. מוני פנאן וכץ סומנו ונאלצו ללכת. על פנאן, דקה וחצי אחרי שעזב, כבר רבו הקולות בתוך הקבוצה ומחוצה לה על כמה שהוא חסר. התרומה של כץ אולי תתברר ברגע שיצטרכו לכסות את הגירעון הראשון.
סימון האשמים נועד בסופו של דבר להסיט את האש מהאשמים האמיתיים. עד לפני חצי שנה האשמים היו אנשי המקצוע. ספאחיה, קטש, בירנבוים, צביקה שרף, דני גוט, שחקנים שיצאו לבלות. בשלב מסוים זה הגיע לבעלי תפקידים כמו רואה חשבון ואנשי כספים. אחרי שהתיק הולבש על כולם, פנאן וכץ כבר היו כסף קטן. ההקשר שנעשה בין הכישלונות על המגרש לבין כל מי שנמצא במערכת היה קל מדי. לכל אחד הודבק טיקט אחר לגבי האשמה - ההוא מדבר יותר מדי, ההוא לוקח מהקופה הקטנה, ההוא לא שולט בשחקנים שלו, ההוא ככה וככה.
לכולם ברור בדיעבד שלא היה היגיון אמיתי בניקוי האורוות. אבל הוא שירת את המטרה: הוא נתן מימד רציני לכאורה של ניקוי השורות וניסיון להחזיר את המערכת לתלם.
3. אם צריך לסמן את המנצח הגדול של החודשיים האחרונים הרי שברור שזהו דייויד פדרמן. לא פשוט להוציא החוצה בעלים בסדר הגודל של כץ במהירות כל כך גדולה, ועוד לעשות את זה כמה דקות אחרי שסיים לדחוק החוצה את פנאן. עד היום הצליח פדרמן לבצע את המהלכים שלו כשהוא נמנע מטביעת האצבע הבלעדית. הוא השתמש בכבוד היו"ר שמעון מזרחי שיחתום על מכתבים ומזכרים שיקראו לגירוש של כץ. כשגם על הגירוש של פנאן הוא הצליח להימנע מלהיות המזוהה הבלעדי.
אבל ברמת ההתנהלות, החודשיים האחרונים גילו עוד כמה צדדים של פדרמן. כשיתפזר העשן יזכרו לו גם את המקומות הנמוכים אליהם הגיע בדרך. האמירות שלו העבירו את המסר שהוא כבר לא מנסה להסתיר את המניעים האמיתיים. מי שאומר על שותפו במכבי בראיונות לתקשורת שהוא "איש חולה", או מכנה את מי שהוציא את הפרסומים השונים על מכבי כי "הוא אינו בן אנוש", מי יודע איזה סגנון התנהלות הוא משאיר מאחורי הקלעים?
מי שכמובן צריך להסתכל על כל האירוע האחרון בחשש מסוים הוא מזרחי. רענן כץ עוד היה עבור מזרחי הבלאנס להשתוללות של פדרמן. היום, כשכץ איננו ושאלת החלוקה של 33.3 האחוזים שלו עומדת פתוחה, לא יהיה זה הימור פרוע מדי להגיד שלא רחוק היום בו יתעורר מזרחי בבוקר עם אחוזיו הבודדים וישלח אל תפקיד נשיא הכבוד.
4. שאלת השאלות היא האם הסיפור הזה טוב למכבי? במצב הנוכחי שנוצר, הוא טוב. כי הדברים יצאו לחלוטין מכלל שליטה. רענן לא התאים למכבי. במבט קדימה, צריך לראות לאן ייקח פדרמן את הקבוצה הזאת.
מה יהיה עם המניות של כץ? יש כמה אופציות ריאליות. אפשרות אחת היא שכל אחד מהבעלים יישא בעלות חלקו של כץ (7.3 מיליון דולר) והאחוזים של כל אחד יגדלו בהתאם. לא בטוח שהאופציה הזאת ריאלית, מאחר שצריך לזכור שלא לכל השותפים יש יכולות כלכליות דומות. ייתכן שיהיו כאלו שיסכימו לשים כסף, בעוד אחרים יעדיפו להימנע ממהלך כזה.
גם מצב לפיו מישהו יתחייב על הגדלת אחזקותיו נראה כמלכוד לא פשוט: עלייה באחזקות של המועדון טומנת בחובה סיכון לא קטן - אותו גורם שיגדיל את חלקו יגדיל גם את חלקו בכיסוי הגירעונות אם יהיו.
אפשרות שנייה היא שיימצא מישהו שייכנס וייקח את חלקו של כץ או לפחות חלק ממנו. בתקווה שהפעם, עבור מכבי, יהיה מדובר במישהו שישמש כספונסר לכל דבר. לא ידבר יותר מדי, ישים את הכסף, ולא יהיה מעורב בניהול השוטף. השותף האולטימטיבי. כזה בדיוק חשבו שיהיה כץ. אז, כששמעון מזרחי הביא אותו לקבוצה ב-2002.