גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רון אייכל הוא אסטרטג השקעות ראשי בבית השקעות מיטב

יצוא סחורות מהווה מקור הפעילות המרכזי של ישראל ולפיכך גם יצרן מקומות התעסוקה המוביל, הירידה החדה ביצוא מסכנת הן את הצמיחה והן את שוק העבודה. יתר על כן, ישנו חשש מדאיג כי כל מפעל שייסגר עקב היעדר ביקוש מהעולם, לא יפתח את שעריו כאשר הפעילות העולמית תתחזק. ולפיכך, שיעור האבטלה יישאר גבוה.

מנתוני סחר החוץ החודשיים עולה כי מראשית השנה נרשם עודף של מיליארד דולר בהיקף יצוא הסחורות (ללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), לעומת יבוא הסחורות. אם לא די בכך אזי כאשר המשבר היה בשיאו ההשקעות הישירות של הישראלים בחול היו מאוד מצומצמות כאשר הזרים אף הגדילו את זרם ההשקעות הישירות.

כל אלו הביאו לידי כך שהביקוש לשקלים גדל וכאשר זה קורה, אך זה טבעי שערכו של הדולר האמריקני יפגע.

חביב הזרים

בשנה וחצי הנוכחיות, השקל הפך להיות מטבע מועדף של המשקיעים הזרים. זאת, מהסיבה שהמיתון העולמי הגיע אלינו באיחור ועוצמתו נמוכה למדי בהשוואה למתרחש במדינות השייכות לקבוצת האיכות של ישראל.

אם נוסיף לכך את העובדה כי ישראל צפויה להצטרף ל-OECD וגם לעבור למדדי המניות של השווקים המפותחים, אין ספק כי היא עולה על המכ"מ של המשקיעים הגלובליים, ואלו מגיעים לכאן.

את התוצאה אנו רואים בהתחזקות השקל, לעתים בשיעור העולה על התחזקות האירו כנגד הדולר בעולם.

למשבצת זו נכנס בנק ישראל. בנק ישראל מנסה לעזור ליצואנים הישראלים כבר שנה וחצי. בבנק המרכזי מודעים לכך שאין להם יכולת לעזור ליצואנים בכל הקשור לביקוש למוצריהם, אולם באמצעות החלשת השקל יוכלו לשפר להם את כושר התחרות. כתוצאה, החל בנק ישראל להתערב בשוק המט"ח מחודש מארס 2008.

ממבט על מגמות המסחר נראה, כי צמתי ההתערבות של בנק ישראל התרחשו לאחר שבמשך מספר ימים התחזק השקל כנגד הדולר בשיעור העולה על זה של האירו כנגד הדולר האמריקאי (ראה תרשים), תוך המצאות ברמה המסכנת את היצוא.

וכך קרה גם בשבוע האחרון, התבססות שער החליפין של השקל כנגד הדולר ברמה הנמוכה מ-3.8 שקלים וזאת תוך התחזקות של השקל בשיעור העולה על היחלשות הדולר בעולם, הביאה את בנק ישראל לפעול במהלך חדש ולהעמיק אחיזתו בשוק המט"ח המקומי.

שער החליפין בעתיד

מסיבות מקומיות איני מצפה לפיחות בערכו של השקל ואולי אף ההיפך וזאת מהסיבות הבאות:

1. (1) לפי תיאוריית כוח הקנייה, ה-PPP, השקל נסחר המקורב לשוויו ההוגן (כ-4 שקלים לדולר). על כן, ברמה של 3.9 שקלים לדולר, לא ניתן לצפות לפיחות.
   
2. (2) המשק הישראלי מתאפיין בעודף מסחרי, על כן, במישור זה השקל דווקא צפוי להתחזק.
   
3. (3) הכלכלה הישראלית נראית טוב יותר מאשר מרבית המדינות בעולם, בוודאי בהשוואה לקבוצת הייחוס שלה. על כן, המשקיעים הזרים ימשיכו להיות מעוניינים בהמרת מט"ח לשקלים.

באופן כללי, פיחות משמעותי בערכו של השקל ייתכן רק אם יתרחש לפחות אחד משני התרחישים הבאים:

(1) משבר אמון במשק הישראלי ואבדן היציבות הפיננסית. להערכתנו, הסבירות להתרחשות אירוע מסוג זה היא נמוכה למדי. בקיצור, לא כדאי ליצואנים לבנות על תרחיש זה.

(2) התחזקות של הדולר בעולם, אשר תביא גם למהלך של פיחות בערכו של השקל. תרחיש זה צפוי להערכתנו לקרות, אולם רק בעוד כשנה. לכן, לא ניתן באופן מובהק לבנות על תרחיש זה בטווח הקצר.

נגיד הבנק, סטנלי פישר, התבטא השבוע בוועדת הכספים של הכנסת. בין יתר הדברים, הוא אמר דבר חשוב אחד, שאותו יש להפנים. "כולם מבינים שלטווח הארוך הבנק המרכזי לא יוכל לעמוד נגד השוק לנצח". ובמילים אחרות, אומר פישר שהיצואנים קיבלו מבנק ישראל מתנה של 10 אגורות - שער חליפין של 3.9 שקלים לדולר שאותה יש לנצל.

ניתן לראות זאת, כאילו הנגיד מעניק ליצואנים הזדמנות שנייה, מועד ב', לפיו הם יכולים לגדר עצמם, לפחות לשנה הקרובה ברמת שער חליפין של 3.9 שקלים לדולר.

לשמחתנו, הואיל והפער בין ריבית ארה"ב לריבית בישראל הוא אפסי, עקום ה-Forward של השקל כנגד הדולר הוא שטוח כמעט לחלוטין. לפיכך, סביבה זו נוחה מאוד ליצואנים לגדר עצמם ולהבטיח שער חליפין זה לשנה הקרובה.