בגליון "גלובס" מאמש (א') נחשפה פגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין ארנון מילצ'ן, שהוא בין השאר - הרבה שאר - גם אחד מבעלי ערוץ 10. הפגישה נערכה לפני כ-3 שבועות, ממש כאשר הממשלה היתה אמורה להחליט בענין חובותיו של ערוץ 10.
מכל בחינה שהיא ההחלטה בעניין זה היתה צריכה להיות ברורה: לנהוג בערוץ כפי שנוהגים בכל חברה פרטית. כלומר: אם החברה אינה מסוגלת להתרומם, אינה מסוגלת לייצר רווחים, אם אין בכוחה אפילו להיות מאוזנת - אז צריך למכור אותה או (כמו במקרה זה) להעמיד אותה למכרז.
אבל הממשלה החליטה בימים אלה בניגוד למקובל, בניגוד לשכל הישר, בניגוד לתפקוד בעלי הערוץ ובניגוד לאינטרס הציבורי: הערוץ יקבל עשרות מיליוני שקלים מהממשלה - כלומר ממך, ממני, מכולנו.
והיתה הפגישה בין נתניהו ומילצ'ן שקדמה להחלטה. ראש הממשלה אומר כי בפגישה עם מילצ'ן ערוץ 10 לא הוזכר. אתם יודעים מה? אני מוכן לעשות יוצא מן הכלל ולהאמין לנתניהו, מכיוון שזה לא ממש משנה. מטבע הדברים עובדים, פקידים ושרים, לפני שהם זזים, מכוונים את האנטנות שלהם אל האדם העומד בראש כדי לדעת מה היא ההחלטה שהכי תגרום לו (וכתוצאה מזה גם לי, המחליט) נחת?
עיתוי, אנחנו יודעים, הוא אחד המנועים החזקים והמכריעים בחיינו. כאשר ראש הממשלה נפגש עם מישהו, ועוד בלבביות מופגנת ומיוחצנת, מנשבת מלשכתו "רוח המפקד".
לכולם ברור שראש הממשלה מעוניין ביקרו של מילצ'ן. ויקרו של מילצ'ן בנקודת הזמן ההיא היתה שהממשלה תכניס את ידה לכיסיהם של האזרחים כדי להציל מיליארדרים שנכשלו בתפקידם. ועל סמך ניסיון העבר, הם כנראה גם ימשיכו להיכשל, וימשיכו לבקש עוד כסף, ונתניהו (או כל ראש הממשלה אחר) ימשיכו להיפגש עם מילצ'ן שהוא, ואחרים כמותו, חברים של כל ראשי הממשלות לדורותיהם.
ויבוא שביט אצל עופר בתור מה?
מעניין לעניין באותו עניין, בערך. ארי שביט, זוכרים? העתונאי מ"הארץ" שביקר בשבת בביתו של עידן עופר - ו-3 ימים לאחר מכן הופיע בפאנל בערוץ 1 שדן ב"שיטת השקשוקה", זוכרים? כתבתי על כך כאן לפני כמה ימים (29.7.09).
תשומת-לבי הופנתה למאמר שכתב שביט בעיתונו "הארץ" בתגובה (6.8.09). הכינוי שלי במאמר הוא "כתב מי שכתב". שביט טוען שם כי אינו מבאי ביתו של עופר וכי אין יחסי חברות ביניהם. אלא מה? בשום מקום לא נכתב את מה ששביט מכחיש.
אבל להכחיש טיעונים בלתי קיימים תמיד יותר קל מלהתעמת עם העובדות, אותן שביט דווקא לא מכחיש. מה גם שזה לא משנה. כאשר מבקרים אדם בביתו, בשבת, ברור שקיים או נוצר סוג של קשר.