[הרשמה לניוזלטר סביבה]
בעקבות היטל הבצורת, ייגרמו לתאגידים בכל רחבי הארץ הפסדים של כ-113 מיליון שקל. כך העריכו היום (ג') בכנס מנכ"לי ועובדי תאגידי המים בארץ.
מנכ"לי התאגידים הביעו אכזבה מאי-השתתפותה של רשות המים בכנס והביעו את מורת רוחם מכך שהפכו להיות זרוע ביצועית של רשויות המס במדינה. הכנס נועד להיערכות ראשונית של התאגידים בעקבות היטל הצריכה העודפת, הידוע בכינוי "היטל הבצורת" וניסיון להתמודד יחדיו עם סוגיות שמעלה החוק. בכנס, שאורגן ע"י מנכ"ל תאגיד מי מודיעין, ירון רן, הוא אמר: "זה לא תפקידנו. אבל, מאחר שמוטלת עלינו מחויבות אישית, אין לנו ברירה אלא לעסוק בתחום זה, והדבר גורע מעיסוקנו המקצועיים בתחום המים".
כאמור, על פי תחשיב כלכלי ראשוני שביצעו מנכ"לי תאגידי המים, והוצג ע"י דוד קוכמייסטר, יו"ר פורום המנכ"לים ומנכ"ל תאגיד הגיחון, ההערכה היא כי כ-113 מיליון שקל ייגרעו מהכנסות התאגידים עד לסוף שנת 2009. כך בוצע החישוב - כ-25 מיליון שקל יירדו מתקציבי התאגידים עקב הסטה של קובים מתעריף ג' לתעריף ב'; 39 מיליון יירדו עקב חסכון של כ-10% בצריכת המים בארץ; 13 מיליון הם ספיגת מע"מ של התאגידים; 34 מיליון יירדו עם הקטנת תשלומים לאגרת הביוב וכ-7 מיליון יירדו מעלויות המימון של הכסף.
קוכמייסטר אמר כי ההפסדים יגרעו מיכולות התאגידים לבצע שיקום צנרת, ישפיעו לרעה על תוכניות הפיתוח בתחום המים ויפגעו במשק המים במדינה.
עוד מעריכים המנכ"לים כי המדינה תרוויח כ-1.1 מיליארד שקל מהיטל הבצורת.
הילה סחראי, מנהלת מחלקת שירות לקוחות בתאגיד מי מודיעין: "אנו חווים עלייה של 300% בשיחות הנכנסות לתאגיד ומקבלים מדי יום כ-700-800 שיחות מתושבים. המחלקה שכרה שני עובדים נוספים, רק לצורך הטיפול בטפסים, שעל פי חוק נדרשים התושבים למלא כדי לעדכן את מספר המתגוררים ביחידות הדיור. אנו נדרשים לענות לתושבים על שאלות בנושא נכויות והזכאות להנחה, למרות שהחוק אינו ברור בנושא. אנו עובדים מול תושבים זועמים, שאינם מבינים את החוק, ולא תמיד מצויות בידינו התשובות לשאלותיהם, מאחר שקיימות שאלות רבות שאין להן מענה בחוק".
דוד קוכמייסטר: "התחושה היא כי רשות המים ירתה את הפגז, הוא טס, הם נעלמו ואנחנו בבונקר וצריכים לתפקד בנושא הזה לבדנו. מאחר שאנו עובדי ציבור שומרי חוק, אין לנו כל דרך אחרת חוץ מלנסות למצוא פתרונות משותפים למצב ולתפקד בו".