עו"ד ד"ר רפעאת עזאם, שעבד כשנה במחלקת המסים במשרד גורניצקי ושות', תובע מהמשרד כמיליון שקל, בטענה כי לא שילם לו בונוס מובטח על חיסכון מס בסך 21.8 מיליון דולר שהשיג ללקוח בפשרה עם פקיד השומה.
מדובר בתיק שומה מורכב בתחום המיסוי הבינלאומי, שבמשרד לא ששו לטפל בו - ושראש המשרד, עו"ד פנחס רובין, הגדירו כקשה וכבעל סיכויים נמוכים.
עזאם טוען כי המשרד קיבל 12.5% מחיסכון המס (כ-11 מיליון שקל), ולו הובטחה עשירית משכר המשרד, אולם "ברגע שהסתיים טיפולו בתיק בהצלחה כבירה - נעלמה ההתחייבות כלא היתה".
התביעה הוגשה לבית הדין לעבודה בתל-אביב במאי השנה והותרה כעת לפרסום, לאחר שנדחתה בקשת המשרד לדון בה בדלתיים סגורות.
עזאם (35), שבמשך כ-9 שנים שימש כעוזרו המשפטי של נשיא העליון לשעבר, אהרן ברק, התלבט אם להצטרף להרצוג-פוקס-נאמן או לגורניצקי, והצטרף לאחרון ב-2007 לאחר שהובטחה לו שותפות בתוך שנה. שכרו נקבע ל-20 אלף שקל בחודש בתוספת 10%-30% משכר-הטרחה שיקבל המשרד בגין הצלחה בתיקי מס.
באמצעות עוה"ד גדעון רובין וליאור בונר ממשרד רובין-שמואלביץ' טוען עזאם, כי הלקוח המדובר התקשר למשרד וביקש טיפול אך לא קיבל מענה ראוי, ולפיכך הוא יזם ולקח את התיק על עצמו.
לדבריו, רובין אמר לו כי מצב הלקוח קשה ביותר וסיכויי ההצלחה נמוכים ביותר. עזאם התעקש, לטענתו, לטפל בתיק והגה "רעיונות יצירתיים, טיעונים וקונסטרוקציות משפטיות", שאושרו על-ידי החברה ומנהליה שבאו מחו"ל לפגישה בארץ, ודחו את הערכותיו הפסימיות של רובין.
איומים וכוחניות
עזאם טוען כי הוא היה "הרוח החיה" והגורם המשמעותי בהפחתת השומה ביותר ממחצית מהסכום המקורי, הגם שבחלק מהפגישות עם אנשי פקיד השומה התלווה אליו עו"ד רובין. הוא גם חתם לבדו על ההשגה שהגיש לפקיד השומה.
לדבריו, רובין אמר לו במספר הזדמנויות כי הוא יקבל אחוז הוגן משכר-הטרחה בתיק בגין עבודתו ותרומתו המיוחדת. לבסוף נחתמה הפשרה, שחסכה ללקוח למעלה ממחצית סכום השומה המקורית.
אלא שבספטמבר 2008, כשהטיפול בתיק היה על סף סיום, החליטו בגורניצקי להפסיק להעסיקו כשכיר והציעו לו לעבוד כפרילנסר על בסיס אחוזים. הצדדים לא הגיעו להבנה לעניין מתכונת העבודה ותנאיה הכספיים, ולכן עזאם עזב את המשרד (כיום הוא במרכז הבינתחומי בהרצליה).
עם עזיבתו של עזאם ערך השותף המנהל בגורניצקי, עו"ד מוריאל מטלון, דוא"ל המסכם את תנאי הפרישה, ובו הובטחו לו בונוס של 20 אלף שקל "בגין תרומתך לתיק", 83 דולר ומע"מ לשעת עבודה אם יידרש לסייע בתיק לאחר עזיבת המשרד, וכן: "עם סיומו - המוצלח כמקווה - של התיק, תקבל בגין הסיוע בתיק במהלך עבודתך במשרד ולאחריה... 1.25% מחיסכון המס", שהם למעלה ממיליון שקל.
לדבריו, לאחר עזיבתו ניסה המשרד להחתימו "בכוחניות" ותוך כדי איומים על הודעת סילוק מטענות, אחרת יבוטל ההסכם בעניין הלקוח. כן נסוג המשרד מהתחייבותו לשלם 83 דולר לשעת עבודה, ושילם לו רק 30 דולר (בעוד המשרד גבה מהלקוח 250 דולר לשעת עבודה של עזאם).
עוד בטרם הגיש כתב הגנה ביקש משרד גורניצקי, באמצעות עו"ד אשר חלד, לקיים את הדיונים בתיק בדלתיים סגורות, כדי שיוכל להתגונן מבלי לחשוש כי זכויותיו ופרטיותו של הלקוח ייפגעו, והן בשל חיסיון עורך דין-לקוח.
המשרד טען כי התביעה כוללת פרטים ביחס לשירותים המשפטיים שסיפק עזאם ללקוח, לרבות תוכנן של חוות-דעת באשר לסיכויי ההליך מול פקיד השומה. כן נאמר כי כדי להפריך את טענות עזאם בדבר תרומתו להסדר המס, נדרשת התייחסות לפרטים רבים שהחברה לא פרסמה בדיווחיה לבורסה.
דלתיים פתוחות
השופטת חנה טרכטינגוט דחתה את הבקשה, בנימוק שאף אחד מהחריגים לעיקרון פומביות הדיון אינו מתקיים. חיסיון עורך דין-לקוח "אינו כולל הוראה המאפשרת לבית הדין לסגור כליל את דלתות הדיון", קבעה, והוסיפה כי אם בגורניצקי יבקשו לטעון לחיסיון של ראיות או עדויות ספציפיות - הם יוכלו לעשות כן במהלך הדיונים. עם זאת, נוכח הסכמתו של עזאם, סוכם כי שם הלקוח יימחק מכתבי הטענות.
במשרד גורניצקי למדו על ההחלטה רק מפניית "גלובס", וכעת שוקלים אם לערער עליה. (עב' 5380/09).
משרד גורניצקי: ד"ר עזאם אינו זכאי לפיצוי נוסף
עו"ד אשר חלד מסר בתגובה בשם משרד גורניצקי: "עבודתו של ד"ר עזאם בגורניצקי הופסקה לאחר עבודה של כשנה בשל אי-התאמה מקצועית, ולאחר מספר שיחות הבהרה שבוצעו עימו טרם ההחלטה הסופית. משרד גורניצקי רואה את השמירה על זכויות עובדיו כערך עליון, ועושה כל שביכולתו כדי להקל ולסייע על העובדים - גם במקרים המעטים בהם נאלצים להיפרד ממי מהם.
"כך נעשה גם במקרה של ד"ר עזאם, כאשר בכדי להקל עליו הוצע לו, לפנים משורת הדין, להמשיך לטפל בתיק בו עסק במהלך עבודתו במשרד, בתמורה לשכר-טרחה שעתי ולאחוז מסוים מסך הבונוס שהמשרד צפוי לקבל במקרה של הצלחה באותו תיק.
"לצערנו, עזאם בחר לא לקבל את תנאי ההסדר המוסכם. מכיוון שכך ומאחר שלא הסכים לתנאים שהוצעו לו לאחר עזיבתו, אין הוא זכאי לפיצוי נוסף על זה שניתן לו אחרי סיום העסקתו. המשרד מצר על התנהלותו בעניין ומאחל לו הצלחה בדרכו החדשה.
"בקשת החיסיון לא באה להגן על הצדדים אלא על הסודות של לקוח המשרד, בעידן שבו הדרך מאולם המשפטים לגוגל היא קצרה ביותר".