גבי אשכנזי איש אמיץ. גם גדי איזנקוט סוס קרבות משהו משהו. צ'יקו תמיר, או-הו כמה אמיץ. ו
עימאד פארס? גבר שבגברים. מחבל שייפול לידיים שלהם יצטער על הרגע שנולד. אלה האנשים שנרצה ללכת אחריהם לקרב בעיניים עצומות. ללא חת כמו שאומרים בנאומי יום העצמאות, ללא חת וללא מורא.
מסתבר שגם לזן לוחמי ללא חת מופלאים אלו, יש חולשה המרעידה את גופם והופכת את לילותיהם לסיוט. החולשה הזו גורמת להם לומר דברים שלא תכננו, ובעיקר לשקר. לשקר מתוך פחד.
מי שראה בערוץ 2 את דיווחו של ניר דבורי (עיתונאי מצוין והגון) המצטט את תוכן הפגישה של אשכנזי-איזנקוט-פארס הבין מהו נשק השמדה המוני אמיתי. "...יסקלו אותך בתקשורת, ישתו את דמך, אני במקומך הייתי מתפטר..." אמר איזנקוט בפרץ חברות כן ואמוציונאלי לפארס בחדר בו ישב רב אלוף אשכנזי, רב אלוף, חייל גולני אמיץ וגיבור שדמם.
פארס הבין שנגזר גורלו. מחבלים, מטענים, טילים...מה כל אלו מול מה שצפוי לו בתקשורת. חייו עוברים מול עיניו, הבושה, התחקירים, הכותרות, המבטים של החברים בכפר, חיוכם הציני של חיילים צעירים, השמועות שיצאו מלשכות המתחרים. פארס הביט בעיני הרמטכ"ל ואיזנקוט והתפטר.
פארס וצ'יקו תמיר לפניו, אינם אנשי שקר ומרמה. הם חיילים ומפקדים מוכשרים שלחימתם אומנותם, אנשי צבא, מדריכי מלחמה מוכשרים שנקלעו למלכוד יוצא דופן ואכזרי. אם יודו בעבירה יקומו צדקנים מגובים בפרשנים וידרשו לסקול אותם בתקשורת, ולשתות את דמם. אם ישקרו וייתפסו אזי תהיה הצדקה מוסרית לסקול אותם ולשתות את דמם. מה הברירה שנותרה להם?
אנשי צבא, כמו רופאים, כמו נגרים ואפילו כמו עיתונאים עושים טעויות, לעיתים סובלים מקלות דעת, לעיתים יוהרה מביאה אותם לדבר עבירה. הדרך בה בחרו אשכנזי ואיזנקוט לזרוק את פארס מסוכנת לעצמם ולנו, לא פחות מהדו"ח השקרי שמילא פארס.
המסר עובר בשדרות הצבא: עשית עבירה והודית? דינך להיות מושלך לבריכת תניני התקשורת. עשית עבירה ולא הודית? התנינים יפגשו בך שוב.
בסיכום סופי הרווחנו אחלה כותרות, שתינו קצת דם, סקלנו כמה אלופים, ככה בשביל לגוון את ימי הקיץ הלוהטים, ואפילו יצאנו עם תחושה טובה על כך שממש שמרנו על המוסר הגבוה שלנו. עכשיו רק ארוחה טובה, גראעפס ולישון.
ומה מחר? מי ימלא את מקומם של אותם מפקדים? מי יתקן את הנזק שגרם מלכוד צ'יקו-פארס? מי יעביר את הידע העצום שלהם לדורות הבאים של לוחמים? אני באופן אישי לא יודע. אני מניח שתקום ועדה של מומחים מהאקדמיה והם ייתנו כמה המלצות טובות כמו לשים פלזמות, לקבוע שפה צבאית חדשה, לתכנן שדרוג מתגלגל של בניית הכח העילאי והבניית העוצמה המוסרית מתוך בסיס הכח הצבאי, ועוד כמה משפטים סתומים שיהיו הבסיס לוועדת חקירה בעתיד.
אם לומר את האמת, אני מעדיף מפקדים המוכנים למתוח לעיתים את גבולות הנורמה הציבורית הטהרנית שהונהגה פה, על פני מפקדים מפוחדים ורדופים, אשר כל פעולה שלהם מלווה במחשבה על הכותרת של מחר בעיתון, ועל איך יישתו להם את הדם. היום זה במילוי דו"ח טיפשי ומחר בהיתקלות מול מחבלים.
מפקדים פקידים לא יכולים לנצח. *
הוא יועץ אסטרטגי, מבעלי מורל צור תקשורת