פרופ' אבישי ברוורמן צוטט בעיתוני סוף השבוע נגד פרופסורים ודוקטורים אמריקנים, שדיברו בזכות השוק החופשי והדהירו את השוק האמריקני אל פי פחת, רק משום שקיבלו את משכורתם מבתי השקעות ובעלי אינטרסים. הכרזותיהם האופטימיות, אמר ברוורמן, השפיעו על פקידי השלטון והעיתונאים, אשר בלעו את דבריהם בשמחה ובלי ביקורת.
מציאות זו מזכירה את הכישלון ששותפים לו בנק ישראל והאוצר בשוק המט"ח. גם אצלנו יש פרופסורים ודוקטורים שהחלו לעבוד עבור בתי השקעות ובנקים, והתבטאויותיהם ותחזיותיהם "המלומדות" נוצרות בהתאם לתפקידם זה. גם אצלנו מערכת הפקידות סובלת מציות לגישות כלכליות שאבד עליהן הכלח ועיתונאים ניזונים ויוצרים כותרות בלחץ מערך יח"צנות מפותח של בתי ההשקעות הזרים והמקומיים כאחד.
המלחמה בין בנק ישראל והאוצר מחבלת בכל מאמץ לטפל בכשל השוק שנוצר בשוק המט"ח. למרות הדיבורים על שיתוף הפעולה בין הנגיד לשר האוצר, פקידי האוצר אינם שוכחים לנגיד את הכתרתו למושיע הבלעדי של ישראל מהמשבר העולמי, בשעה שהם היו שותפים משמעותיים במהלכים שננקטו, וגם את מאבקו של הנגיד בהם בדרישתו לעצמאות.
למרות ביקורתם הנוקבת לגבי מדיניות הרכישות, הגביר הנגיד את מעורבותו ורכש לאחרונה כשני מיליארד דולר, תוך ימים ספורים. החזרה המהירה - תוך שבוע - לשערים שבהם נסחר הדולר לפני ההתערבות המסיבית, משמחת את פקידי האוצר עד מאד. מאבק פוליטי זה, מתנהל על גב המשק והמטרה של שני הצדדים להכריע זה את זה, מקדשת את כל האמצעים.
מי מלמד את שר האוצר
אני נוטה להאמין ששר האוצר מנסה ללמוד לעומק את מה שקורה בשוק המט"ח. אולם אם אחרי מה שלמד הוא מסוגל להכריז "אין פעילות ספקולטיבית בשוק", לאחר שאפילו בנק ישראל הודה שיש פעילות כזו ובהיקפים גבוהים, אז חומר הלימוד שהוא מקבל מפקידיו אינו אמין או לא מבוסס. אם לאחר כמה ימים שבהם מתחזק הדולר בעולם ונחלש רק כנגד השקל, יכול שר האוצר לומר שאין מה לעשות כנגד המגמה בעולם, הרי ששוב הוא ניזון ממידע לא אמין ולא מדויק.
לידיעת השר: נכון למועד אמירת הדברים לעיל, הדולר לא נחלש, והוא אף התחזק כנגד האירו, הליש"ט, היין, הראנד, הלירה הטורקית, ועוד מטבעות רבים - למעט השקל כמובן. גם התחזקות השקל מאפריל, אינה נובעת מהיחלשות הדולר בעולם.
קברטיני המשק חייבים להבין שהם מתמודדים עם מקצוענים שיש להם מטרה ברורה והם לא מהססים להכריז עליה בגלוי: שקל חזק. לא יתכן שייצאו השכם והערב בהכרזות שיישרתו את הספקולנטים וישמשו נשק בידם ועילה למכור עוד ועוד מט"ח. איש לא מצפה להתערבות מתמשכת וקבועה, אך.אין צורך להכריז על כך. איש אינו מצפה להתמודד עם חולשת הדולר בעולם, אבל כשהספקולנטים שומעים הכרזות מסוג זה, הטקטיקה שלהם פשוטה - הם מרדימים את השוק.
כשהדולר מתחזק בעולם, הספקולנטים ימכרו מעט על מנת שההתחזקות לא תבוא לידי ביטויץ כשהוא נחלש קלות, הם מוכרים בסיטונות כי למדו מניסיונם שירידת שער השקל במציאות כזו, לא תפעיל כנגדם את פקידי האוצר או את בנק ישראל. הספקולנטים ינצלו את מועדי הפקיעה של אופציות, מדד, החלטות ריבית וכל גורם אחר שישמש כהסוואה להשגת מטרתם - גריפת רווח מהיר על ידי מוטטות ערך המטבעות כנגד השקל.
גיס חמישי ששמו משרד האוצר
עד כה נחלה הטקטיקה שבה נקטו בנק ישראל והאוצר - שמתנהג כמו גייס חמישי - בהתמודדות עם המשבר בשוק המט"ח כשלון חרוץ. האסטרטגיה נכונה: מדיניות רכישות קבועות, פשטה את הרגל מזמן. עמימות וחוסר ודאות הם הכלים היחידים, למעט רגולציות, שבהם ניתן להתמודד עם "כשלי השוק", כפי שאוהבים בבנק ישראל לכנות את הפעילות הספקולנטית.
בכדי לגרש מכאן פעילות זו צריך לבחור בעיתויים מפתיעים כמו ימי שישי דלי המסחר ובעיקר - צריך לדבר פחות. מאז שהוחלט על שינוי האסטרטגיה הצליח בנק ישראל להכניס את הספקולנטים ללחץ רב, והנה - בתוך שבועיים בלבד בשלוש הזדמנויות בלבד שבהם נאמרו התבטאויות מיותרות, להסיג לאחור את ההישגים כולם.
הזמן הוא מרכיב קריטי, שכן ההצלחה בפעולה נגד בנק מרכזי מדרבנת עוד ועוד גורמים להצטרף למשחק. זה האדרנלין של השוק.
ליהמן ברדרס היה יכול לחלק בונוסים עכשיו
בנק ישראל והאוצר חייבים לשאול את עצמם האם משק קטן ופתוח כישראל צריך לסכן את עתידו בעבור עיקרון השוק החופשי המקודש ולתת לספקולנטים יד חופשית לעשות בשוק כאוות נפשם.
שוק חופשי יתקן את עצמו,אם בכלל, רק בטווח הבינוני או הארוך. התעשייה המקומית לא תשרוד פרק זמן כזה ולכן אי אפשר להמר ולחכות שהשוק יתקן את עצמו. על חברינו בבנק ישראל ובאוצר לשאול את עצמם אם בשער 4.3 היה סיכוי שתדיראן קרייר לא היו מעבירים את הייצור מישראל, והאם בשער כזה קומברס היו בוחרים לפטר עובדים באתרים אחרים בעולם ולאו דווקא בישראל.
גם ליהמן ברדרס - זכר צדיקים וקדושים לברכה - היה מחלק היום בונוסים לבכיריו בעקבות ההתאוששות בשווקים, לו היה שורד את הטווח הקצר