גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביום חמישי שעבר חשף "גלובס" את תביעתו של עזאם, שעבד כשנה במחלקת המסים בגורניצקי ושימש במשך 9 שנים כעוזר המשפטי של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק. לטענתו, משרד גורניצקי מסרב לשלם לו בונוס מובטח על חיסכון מס בסך 21.8 מיליון דולר שהשיג ללקוח בפשרה עם פקיד השומה.

מדובר בתיק שומה מורכב בתחום המיסוי הבינלאומי, שבמשרד לא ששו לטפל בו ושראש המשרד, עו"ד פנחס רובין, הגדירו כקשה וכבעל סיכויים נמוכים. ל"גלובס" נודע כי הלקוח הוא חברת קיוליק אנד סופה, העוסקת בפיתוח וייצור כלי עבודת קצה לתעשיית המוליכים למחצה.

עזאם, באמצעות עוה"ד גדעון רובין וליאור בונר, טען כי משרד גורניצקי קיבל 12.5% מחיסכון המס (כ-11 מיליון שקל), ולו הובטחה עשירית משכר המשרד. ואולם, לדבריו, "ברגע שהסתיים טיפולו בתיק בהצלחה כבירה - נעלמה ההתחייבות כלא היתה".

ביצועים ירודים

כעת טוען משרד גורניצקי, באמצעות עוה"ד אלינור אהרונסון ונטע גושן-ברמי ממשרד אשר חלד, כי בשומה של קיוליק אנד סופה טיפלו עו"ד רובין, עזאם, מתמחה וכן שני שותפי מיסוי, שייעצו בסוגיות המשפטיות. לדברי המשרד, עזאם "אמנם השקיע שעות עבודה, התלהבות ואנרגיה רבות בטיפול בתיק ובלקוח, אך במבחן התוצאה - התוצר רחוק היה מלעמוד ברף המקצועי הנדרש".

אם לא די בכך, כך נטען בתשובת המשרד, "ביצועיו הירודים של עו"ד עזאם חייבו מעורבות פעילה של עו"ד רובין, הרבה מעבר לרגיל ולמקובל - החל ברמת הטיעונים העקרוניים ואסטרטגיית ניהול התיק, עבור בניסוח כתב ההשגה וניהול המשא-ומתן מול פקיד השומה, וכלה בבקשות ביניים בסיסיות".

עוד נטען כי הפעולות שעזאם ביצע במסגרת הטיפול בתיק, בהן הוא מתהדר כתרומה ייחודית וחריגה - ובכללן טיפוח ותחזוקת הקשר מול הלקוח, כתיבת טיוטות כתבי טענות, הוצאת חשבונות שכר טרחה ועוד - "הן חלק משגרת עבודתו של עורך דין שכיר בגורניצקי".

כפיות-טובה

המשרד טוען כי עזאם פוטר אחרי שנה "עקב חוסר שביעות-רצון מהותי מרמתו ומביצועיו המקצועיים. הוא הציג עצמו כמומחה בעל שם, אך היה רחוק מלעמוד ברף המקצועי הנדרש מעורכי דין במשרד".

לדברי המשרד, כדי לסייע לו בהשתלבות המחודשת בשוק העבודה, הוצעו לו הטבות פרישה נדיבות, לרבות הסדר התקשרות עתידית בהיקף מצומצם כנותן שירותים עצמאי וחיצוני.

המשרד מציין כי ההסדר הוצע לעזאם עם פיטוריו, משום שבאותה עת החלו גישושים לפשרה מול פקיד השומה בתיק של קיוליק אנד סופה. ואולם, היה עוד מרחק משמעותי בינם לבין ההסכם שנחתם לבסוף, והיה סיכוי שלא תושג הסכמה. משכך ביקשו במשרד לנסות ולשמר את הידע וההיכרות של עזאם עם התיק והלקוח - ואולם, טוען המשרד, "חמדנות, מגלומניות וכפיות טובה חברו להן יחדיו" ו"חמדנותו של עזאם היא שמנעה את התגבשות ההצעה לכדי הסכם מחייב". זאת משום שלטענת המשרד, עזאם לא הסתפק בתנאים הנדיבים שהוצעו לו וסירב להתחייב, בהתחייבות שגרתית ומקובלת, שלא יהיו לו תביעות וטענות נוספות בעתיד ביחס להתקשרות העבר והעתיד.

כן נטען כי תרומתו של עזאם לקידום הסכם פשרה בתיק, לאחר פיטוריו, "היתה לכל היותר זניחה בכמות ובמהות". לטענת המשרד, באופן אבסורדי, בשל מחדליו של עזאם נוצר קושי לגבות מקיוליק אנד סופה את מלוא מענק ההצלחה - ובפועל היא שילמה למשרד מיליוני שקלים פחות משסוכם.