גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאיפה בדיוק צמחה האופטימיות?

בחינת נתוני ייצור ותעסוקה מעוררת ספקות ■ ומבט על המדדים: איפה יכול התיקון לעצור

משה שלום, סמנכ"ל פורקס-אילנד ניהול תיקי מט"ח

אם בוחנים מקרוב את הנתונים שבנו את התקווה שהיציאה מהמשבר מתרחשת עכשיו ("המיתון מאחורינו"), מבחינים שרובם בצד ההיצע המגיע מהייצור, ולא מצד הביקושים למוצרים ושירותים.

החברות, אשר קיבלו מכה אנושה במכירות הרבעון האחרון בשנה הקודמת (2008), וברבעון הראשון בשנה זו (2009), צמצמו את המלאי, ובכך דלדלו אותו לרמות נמוכות מאוד.

חידוש המלאי וצמצום כוח האדם, הביאו את התוצאות ה"טובות מהצפוי" ברווחיות. האם יש לראות בכך ובנתוני התמ"ג החיוביים באירופה, באסיה ובישראל, סימן אמיתי לשינוי המיוחל? האם השווקים הפיננסיים צודקים בהערכתם (המתבטאת בעליות שערים מטאוריות), שההזרמות והתוכניות הממשלתיות יניעו מייד את הכלכלה האמיתית לתקופת שגשוג?

התבוננות נוספת בסטטיסטיקה של נתוני אבטלה בלבד, היתה נתקלת באמירה: תעסוקה מהווה מדד עוקב ולא מנבא. ברוב תקופות המיתון הקודמות, האבטלה הצטמצמה ומצב התעסוקה השתפר, לאחר חודשי הרחבה בתוצר וגידול בצריכה.

אנסה להראות הפעם שני גרפים העוסקים דווקא בצד התעשייתי, הנתפס כחיובי כל כך לאחרונה. הגרף הראשון (שמקורו בשלוחת הבנק הפדראלי בסנט-לואיס) מציג את התפוקה בתעשייה (Capacity Utilization) מאז 1965 ועד היום:

משה שלום אבטלה


שני דברים בולטים מייד:

  1. למרות הריבית הנמוכה מאוד (1%) אשר הנהיג אלן גרינספן תקופה ארוכה לאחר משבר ההיי-טק ב-2000, (דבר אשר תרם רבות להיווצרות בועת הנדל"ן), המדד הגיע רק לאזור ה-80.
    רמה זו, הייתה הנמוכה מבין השיאים, אשר אפיינו תקופות שגשוג אחרות שהגיעו אחרי תקופות מיתון בעבר, בכל התקופה הנמדדת. אני מסיק מכך, שמדיניות ריבית נמוכה אשר אינה באה בזמנה, דהיינו כדי לעזור לביקוש אמיתי של ייצור וצריכה, לא מביאה לצמיחה אמיתית. יש סכנה שחלק גדול מהתמריץ, מנפח בועה פיננסית כזו או אחרת.
  2. הרמה הנמוכה שבה הגענו במשבר זה (67) היא הנמוכה ביותר מכל השפלים בתקופה הנמדדת. יתר על כן, עדיין לא נראה היפוך מגמה משמעותי.

הגרף השני בא ממשרד העבודה האמריקאי, ומצביע על עלויות תעסוקה במגזר האזרחי:

משה שלום תעסוקה


כאן נראה בבירור שהירידה בעלויות התעסוקה שהחלה בעצם מ-2004 ולא כתוצאה מהמשבר הנוכחי. הקו האדום, המציין את השינוי (באחוזים) בשכר, והקו הכחול המציין שינוי (באחוזים) בתנאים הנלווים, מדגימים את הירידה הדרמטית בהכנסות ציבור העובדים.

אמנם נתוני האינפלציה הרשמיים הראו, והם עדיין מראים, אינפלציה נמוכה, אבל למי שהוצאותיו אינן על מכשירי אלקטרוניקה לסוגיהם אלא על אוכל, אנרגיה, בריאות ודיור, יש בעיה קשה להתמודד עם חיי היום יום. מקורות כסף נוספים, כמו כרטיסי אשראי והגדלת משכנתא, אינם זמינים כבעבר. יש להוסיף לכך גם העובדה שחשש מפיטורין, בשוק עבודה מצטמצם, מונע מעובדים לבוא בדרישות לתוספת הכנסה בדמות העלאה בשכרם.

מסקנות משני הגרפים:

  1. התייצבות המערכת הפיננסית, חידוש המלאי, והתגובה הטכנית של השווקים לנפילה החופשית בתחילת המשבר, הניבו תוצאות חיוביות: הביאו לשווקים הפיננסיים את המומנטום לעליות ממרץ.
  2. צמצום כוח האדם, והורדת עלויות השכר, הצליחו להביא לרווחיות שצפו האנליסטים. אך התבוננות בנתון התפוקה תצביע על פוטנציאל נוסף בגידול באבטלה, שכן לא מעסיקים עובדים חדשים כאשר חלק נכבד מן הייצור מושבת.

  1. האם הצרכן יתחיל להזמין מוצרים ושירותים? לאור הנתונים המצביעים על צמצום הכנסותיו, ונטייתו החדשה לחסוך ולהקטין את עומס החוב הרובץ עליו כבר עכשיו - זה לא סביר.
  2. למרות כל זאת, התיקון בשערים בימים האלה, איננו לדעתי סוף פסוק לעליות, אלא רק תחנת ביניים. עדיין נמצאות בקנה, השפעות בועתיות וכלכליות אמיתיות לפני היפוך המגמה של הטווח הארוך.

המדדים מצייתים לפיבואנצ'י נוחו עדן

ועכשיו מבט על מצב מדדי המניות ת"א 25 ו-S&P (יחד בגרף שלהלן):

משה שלום מדדים


  1. מבנה הגלים של שניהם מאוד דומה.

  2. במדד שלנו, גל 5 היורד היה מסוג Truncated. מצב כזה, שהזכרתי כבר בעבר, ומופיע בהרבה מדדים אחרים, נוטה להצביע על עוצמה יתרה של אותו מדד. ואכן, המדד שלנו הפגין ביצועי יתר לעומת רבים ממקביליו בעולם.

  3. בשני המדדים, מהווה התחתית של יולי את תחילת גל העליות האחרון (גל C). גל זה מורכב מחמישה תתי-גלים, והסבירות הגבוהה ביותר מצביעה כרגע על סיומו של תת-גל 1 וביצוע תת-גל 2 יורד. לפנינו תת-גל 3 עולה, 4 יורד או מדשדש ו-5 עולה.

  4. מתנדי המומנטום: בשני המדדים הגיעו למצבי קניות יתר די קיצוניות (1 סגול), ומתחילים להיווצר סימני חזרה משם. יש לזכור שבשוק שורי, המתנדים אינם חייבים להגיע למצב מכירות יתר בתיקון טכני. גם הגעה לקרבת אזור 50 יכולה להספיק לצורך הבנה שמתקרבים לסיום התיקון.

  5. שני המדדים מוכלים בתוך תעלה עולה ויש לשער שהיא תהווה מקור תמיכה.

  6. ת"א 25 חזר 61.8% (1000) מירידת המשבר כולו, כאשר מקבילו האמריקאי חזר רק 38.2% (1015). בשני המקרים - אפילו אני עומד נדהם כנגד הציות של השוק להיפוך ושינוי לפי כללי הרמות של שיטתו של Fibonacci קשישא.



שורה תחתונה

לאחר זמן רב, והרבה ברכה למחזיקי מניות, הגיע שלב התיקון.

נראה כרגע שתיקון זה יכול להיעצר באזור 950 במדד האמריקני ובאזור 850 במדד שלנו. יש לזכור שאם הספרור שלנו נכון, תת-גל 2 אינו יכול להיות יותר מתת-גל 1, ולכן השפל של יולי מהווה את שיא התיקון המותר. ירידה מתחת לרמות אלו, תצביע לא רק על טעות בספרור אלא גם על פוטנציאל ירידות גדול בהרבה.

אם נגיע לכך, ארחיב.



  1. ניתן ליצור קשר במייל Moshe.Shalom@gmail.com
  2. משה שלום הוא מנתח טכני בכיר ועשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

עוד כתבות

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

זום גלובלי / צילום: Reuters

קים ג'ונג און מתכוון לחשוף "יעדים חדשים" לתקיפה פוטנציאלית

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת הסייבר סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית