גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדבר הבא לצעירים: הקלנועית היא הרכב העירוני האולטימטיבי

אופניים? קטנוע? עזבו אתכם משטויות: כורסת מנהלים מפנקת, גגון שמש ונסיעה חלקה הופכים את הקלנועית לרכב אטרקטיבי במיוחד - וזה עוד לפני שהזכרנו שאף אחד לא נדחף לפניך ■ יום אחד היא תהיה גאדג'ט לוהט

אני דוהר לי בקלנועית שלי, חורש את הרחובות במהירות מקסימלית של 12 קילומטרים לשעה, קצב של הליכה לא מהירה מדי, אבל בעוד שבאופניים הנטענים והחמודים שניסיתי תריסר הקמ"שים האלה מרגישים יותר כמו עשרים בגלל הרוח, קוטנו ומשקלו הקל של הכלי (12 קילוגרמים), הרי שבקלנועית, מפלצת של 155 קילוגרמים, הם מרגישים יותר כמו שישה קמ"ש. לאט, נורא לאט. לאט, אבל מה: אתה יושב כמו קינג על כורסת מנהלים מפנקת, יושב טוב, יש לך מקום לרגליים, משענות לשים עליהן מרפקים אם תרצה, גגון שיגן עליך מהשמש הקופחת, וזמבורה קטנה שמודיעה שאתה מתקרב. נוח לך. אתה לא מיטלטל ומשתקשק כמו החברים על קליפות האגוז החשמליות שלהם, כל הקורקינטים והאופניים הנטענים. אתה יציב. אתה בקלנועית שלך, דוהר בהילוך איטי בשולי הדרך. אין לאן למהר.

אני דוהר לי בקלנועית. זה תמיד היה החלום שלי. אף פעם לא באמת רציתי אופנוע כבד או מכונית מהירה, גם כלי שיט ותעופה לא עושים לי את זה. רק הקלנועית, איטית, כבדה ולא פופולרית, תמיד שבתה את לבי. במירוץ המטורלל של החיים נעים לראות כלי רכב אחד שיודע רק לאט. עובדה: זקנים אוהבים אותה, וזקנים הם חכמים. אני דוהר לי בקלנועית שלי ומגלה ישראל אחרת וישראלים אחרים. אנשים אדיבים שתמיד יש להם זמן, שאינם צופרים או צועקים. להפך - הם עוזרים, ותמיד אומרים סליחה ואף פעם לא נדחפים לפניך. אני גם לא רואה את המבט הישראלי הישיר המפורסם. להפך - אנשים כמעט שלא מסתכלים עליי. אני לא נראה מי יודע מה זקן, אז הם חושבים שאני נכה, ולכן שקוף.

מוזר לראות את זה מהצד השני. אנשים סרים הצדה, והדרך נפתחת בפניך כאילו בכוח המחשבה. כמעט אף אחד לא מסתכל עליך, הרוב מפטיר "סליחה" לחלל הריק, כשאתה עובר מתחת לרדאר. מדי פעם תזכה למבט מלא אמפתיה, רחמים או דאגה. קרה משהו, שאלה אותי בחורה בבית הקפה בשדרה, ובחור אחר ירד ממדרכה חסומה ורצה לעצור בשבילי את התנועה. כמה פעמים אף גרמתי לפקק קטן ברחוב צר, מחוסר ברירה כמובן, ואף אחד לא צפר לי או קילל אותי. פעם אחת מישהו אמר לי "תן גז", וזהו, השאר פשוט חלפו על פניי.

כשערכתי נסיעת מבחן לאופניים חשמליים קטנים ויפים או לקורקינט חדש, שלא לדבר על סגוויי, לא הייתה פינת רחוב שבה לא פנו אליי בדברים; כמה עולה, איזו מהירות, כדאי או לא כדאי, בחורות קשרו איתי שיחה ובחורים התעניינו בנוגע לכוח המנוע שלי. הייתי פופולרי, תפסתי מקום בחלל.

על הקלנועית - ואני מדבר אתכם על דגם Breeze 4, הקלנועית המתקדמת שכבשה את העולם, תוצרת חברת אפיקים הישראלית, כלי רציני - אף אחד לא שאל כלום, אף אחד לא עצר, אף אחד לא ביקש סיבוב. האסוציאציה פשוט חזקה מדי, ואנשים קשה להם לראות מעבר לה. הם רואים את הקלנועית, לא את האדם שבתוכה. אפשר לנסוע בעירום ואף אחד לא ישים לב. בכל זאת, קלנועית. אחרי כמה ימים על כלי רכב חשמליים אני מתענג לי על קלנועית - בולמי זעזועים טובים, עיצוב ארגונומי, אורתופדי, מה שתרצו.

וזה לא סתם שאני מתענג. כי יש עניין אחד שלא מדברים עליו מספיק בנושא פתרונות התחבורה החשמליים לאדם האורבני. כל הקורקינטים והאופניים האלה של הצעירים: אני אומר לכם שזה לא טוב למוח. זה דופק אותו. בהרבה מקרים אלה כלים בלי בולמי זעזועים ברמה גבוהה, שמטבע הדברים חוטפים לא מעט זעזועים, גם אם קטנים כמו מדרכות. כשנסעתי על הדברים האלה הרגשתי כאילו מישהו מטיח בעורפי כל אבן מדרכה שהרגע ירדתי ממנה, ומיידה בגבי התחתון כל גרגר חצץ שנסעתי עליו. למעט הסגוויי, שנותן ירידות חלקות, כל נסיעה, תמימה ככל שתהיה, היא סדרה בלתי פוסקת של בומבות לראש ולגב.

חשתי קצת כמו עכבר מעבדה. שלא במפתיע, ובאופן הולם לחיינו פה, ככל שהכלי פחות חוקי (שוקל מעל 12 קילוגרמים ונוסע מעל 12 קמ"ש) - כך הוא יותר מאובזר ובטוח. בקלנועית אתה לא מרגיש דבר. אתה יכול לעבור על נהג קורקינט שרוע על הכביש אחרי שמישהו פתח עליו דלת של מכונית, ואפילו לא תרגיש מכה קלה בכנף.

הנסיעה חלקה ואיטית ויש לך זמן לחשוב, אתה לא עסוק בלהגיב כל הזמן, כמו בכלי הרכב האחרים, הקלים יותר. זה מאוד מרגיע לשוטט ככה ברחובות. זה בדיוק מה שהמדינה הזו צריכה. כל הקורקינטים האלה גורמים לרחוב להיראות כמו זירת קרב במשחק מחשב, מה שרק מגביר את מפלס העצבים (זה, והמכות בראש). ועכשיו עוד קיץ, לא יורד גשם. דמיינו את כל פתרונות התחבורה האורבניים האלה מרוחים בתוך שלוליות בוץ. בקלנועית זה לא יקרה. הדבר הזה לא מתהפך בקלות.

הדבר הבא

קלנועיות לצעירים - זה הדבר הבא, תאמינו לי. אחרי נסיעות מבחן במגוון פתרונות התחבורה החשמליים לאדם האורבני, אני מאמין שיומה הגדול של הקלנועית עוד יגיע, ובקרוב היא תהפוך מרכב של זקנים בקיבוץ לגאדג'ט לוהט. אם היא רק הייתה טיפה יותר מהירה זה באמת היה הכלי העירוני המושלם. אפילו שחלק הקסם הוא באיטיות. אתה חווה את העיר אחרת, כמו סרט תלת ממד. אתה לא חולף כרוח כמו החברים על הקורקינט, אתה פה כדי להישאר. כמו הר. אתה לא מגניב. אתה לא אופנתי. אתה פשוט שם. זה קסם הקלנועית. ואם הוא עובד בקיבוץ, הוא יכול לעבוד גם בקרת.

צריך פשוט לראות מעבר לתדמית של הקלנועית, או אולי יותר קל - פשוט למתג אותה מחדש. אולי לשנות את השם, את כל המה שנקרא לוק אנד פיל, לתת כמה במתנה למובילי דעת קהל, ובתוך כלום זמן תימלא העיר קלנועיות וכולם יהיו הרבה יותר רגועים. ייסעו לאט, בשולי הכביש, ולא יפרפרו בין הולכי הרגל - שנדמה שעם כל פתרון תחבורה נוסף נאלצים אלה לוותר על עוד קצת מהמרחב הציבורי הקרוי מדרכה.

כל פתרונות התחבורה החשמליים האלה לאדם האורבני הם חסכוניים, שקטים, יעילים, אקולוגיים וקוליים, אבל הם לא מי יודע מה מתחשבים באחים ההולכים. דווקא הקלנועית, ב גודלה ובאיטיות היחסית שלה, הכי פחות תפריע להם במקרה של נסיעה על המדרכה. תוך כדי הנסיעה אני חושב שגם יכול היה להיות נחמד אם היו מסתובבות בעיר הרבה מוניות-קלנועיות - אני מציע את השם קלמוניות - שהיו מורשות לנסוע נגיד 40 קמ"ש, בכביש. למה לא, בעצם? עלות אפסית, חיסכון בדלק, הפחתת הרעש, שחרור פקקים. רק יתרונות.

אלא שכשאני חוזר הביתה אני מגלה חיסרון אחד. לפי תקנה 39 בתקנות התעבורה, סעיף י' (א): "לא ינהג אדם בקלנועית אלא לאחר שמלאו לו 16 שנה או שהוא סובל מנכות". כל דבר, הא? הם פשוט חייבים להרוס כל דבר עם התקנות האלה. מילא להוריד מהדרך כלים כבדים ומסוכנים, אבל קלנועית? זה כלי הרכב הכי פציפיסטי שעליתי עליו. הוא פשוט לא יכול לעשות רע, בחיי. זה כלי מתוק ובעל אופי טוב, הוא בחיים לא יתקוף. תנו לקלנועית להמשיך ולנסוע, לאט, בשקט, בשולי הכביש.

עוד כתבות

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו ע"י הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"