"לא שילמתי מחיר גבוה מדי", אמר
אילן בן-דב, האיש והבודהיזם, עם השלמת רכישת השליטה ב
פרטנר, זכיינית הסלולר השנייה בגודלה בישראל. ובכן, ימים יגידו אם בן-דב צדק, אך דבר אחד כבר בטוח: בן-דב הופך בעקבות העסקה לאיש עסקים ממונף הרבה יותר מבעבר. זה קורה בתקופה שבה ברזי האשראי עדיין אינם פתוחים במלואם ושוק הסלולר הישראלי רווי מתמיד. האם בן-דב ייאלץ להדק את החגורה?
וכאן הכוונה היא בעיקר לשכר המנהלים הבכירים. פרטנר , נזכיר, נסחרת בנאסד"ק כחברה ישראלית, ולכן אינה מחויבת בפירוט אישי של שכר בכיריה. מדובר בחבילות שכר מפנקות להפליא, שכללו גם הקצאות נדיבות של אופציות; אשתקד, לפי הדו"חות, הגיע שכר 13 הבכירים בחברה במצטבר לסכום של כ-32.9 מיליון שקל.
לא בטוח שבן-דב ירצה או יוכל לשמור על אותה מדיניות. מלבד הצורך לחסוך (שבוודאי יתעורר מתישהו כי את ההלוואות בן-דב יצטרך להחזיר), דירקטוריון פרטנר יפנה חלק ממושביו לנציגים ישראלים במקום סינים - ואלה עלולים לחשוב אחרת על מדיניות התגמולים.
נכון, בן-דב עצמו נמנה בשנים עברו עם בעלי השכר הגבוה ביותר במשק הישראלי (כיו"ר סאני וכמנכ"לה), אך ייתכן כי השנים שעברו (וכן הבודהיזם) והרצון ליצור ערך לבעלי המניות בחברה יגרמו לו לשנות את דרכיו.
מצד שני, בן-דב עלול להיתקל בבעיות שיכולות לגרום לו לרצות להצמיד אזיקי זהב למנהליו, ממש כמו יצחק תשובה. כניסה של בעל שליטה חדש לחברה ציבורית יוצרת אי-ודאות בעיקר בקרב מנהליה הבכירים, ולעתים אף גוררת פרישות של כמה מהם על רקע "חילוקי דעות" עם אותו בעל שליטה.
דוד אבנר, המנכ"ל הנוכחי של פרטנר, כבר הספיק להתבטא בנושא ואמר בשבוע שעבר ל"גלובס" כי "לא מובן מאליו שאמשיך כמנכ"ל". אם וכאשר זה יקרה, עם אבנר או עם מנהל בכיר אחר - בן-דב יצטרך לגייס לשורות פרטנר מנהלים מוכשרים ומנוסים, ולשלם להם את המחיר המתאים.
כך או אחרת, לא אנו ולא ציבור המשקיעים נוכל לדעת את שכרו של אבנר או של מחליפו (אם יהיה לו מחליף), אלא רק את הסכום המצטבר שמשלמת החברה לבכיריה. הסכום שיתפרסם השנה פחות רלוונטי, כיוון שרק עתה השלים בן-דב את רכישת השליטה. את התשובה נוכל אולי למצוא בדו"ח השנתי של החברה לשנת 2010.