השחקן והבדרן דודו טופז, הנאשם בשורת עבירות אלימות כלפי בכירים בתקשורת, שם הבוקר (ה') קץ לחייו בבית המעצר ניצן שברמלה. טופז תלה את עצמו במקלחת התא, באמצעות כבל חשמלי של קומקום. צוות מד"א שהגיע למקום מצא את טופז במצב קשה מאוד וביצע בו החייאה, אך עד מהרה נאלץ לקבוע את מותו. גופתו הועברה למכון לרפואה משפטית באבו-כביר, לביצוע נתיחה שלאחר המוות.
משירות בתי-הסוהר נמסר כי טופז התעורר כרגיל למסדר הבוקר וחזר לישון. בשעה 7:00 העירו אותו שוב הסוהרים כדי לקבל טיפול רפואי. טופז קם וביקש להיכנס למקלחת. כעבור 10 דקות, משראו הסוהרים שאינו יוצא, נכנסו למקלחת ומצאו אותו תלוי.
נציב שירות בתי-הסוהר, רב-גונדר בני קניאק, מינה ועדת בדיקה בראשות תת-גונדר עו"ד עפרה קלינגר, ראש מחלקת האסיר בשב"ס, לבדיקת נסיבות ההתאבדות. כמקובל במקרים בהם מת אדם בבית מעצר או מאסר, ביקשה המשטרה למנות שופט חוקר לבדיקת נסיבות המוות. השופט חגי טרסי קיבל את הבקשה ומינה עצמו לשופט חוקר. במשטרה הדגישו כי מדובר בהליך שגרתי.
"הכתובת היתה על הקיר"
גורמים רבים הפנו היום אצבע מאשימה כלפי שב"ס וטענו כי מדובר במחדל קשה, משום ש"הכתובת היתה על הקיר". טופז כבר ניסה לשים קץ לחייו לפני מספר חודשים, לאחר שהזריק אינסולין לדמו בניסיון להוריד את רמת הסוכר בדם לאפס. אלא שאז מצא אותו קצין המשמרת, וטופז אושפז במצב קל יחסית. הפעם התוצאות היו קשות בהרבה.
שב"ס אחראי לשלום האסירים, חובה המתעצמת כשמדובר באסיר במצב נפשי רעוע ובעל נטיות אובדניות. בעקבות ניסיון ההתאבדות הראשון הושם טופז בתא עם 5 עצירים נוספים, כדי שיפקחו האחד על השני. בתא הוצבו שתי מצלמות, ביקורי הסוהרים בו תכופים יותר, והוא ממוקם מול חדר הסוהרים. אלא שכל אלה לא עזרו. טופז ניצל את העובדה שבמקלחות אין מצלמה מטעמי צנעת הפרט, והשתמש בכבל החשמל של הקומקום כדי לתלות עצמו על ברז המקלחת, שגובהו כ-80 ס"מ בלבד (כדי למנוע התאבדויות).
מפקד מחוז מרכז בשב"ס, גונדר נזים סבתי, אמר כי שב"ס עושה כמיטב יכולתו למנוע התאבדויות של אסירים, אך אינו יכול למנוע את כולן. לדבריו, בבתי-הסוהר נתונים מאות אסירים להשגחה מפני מעשים אובדניים, והסוהרים מונעים את רוב ניסיונות ההתאבדות, אולם "אי-אפשר להצמיד סוהר לכל אסיר בכל שעות היממה, גם בשירותים ובמקלחת". הוא סיפר כי לטופז נערכו שיחות יומיות עם עובדות סוציאליות.
שב"ס: "ניסינו למנוע"
ניסיון העבר מלמד, הוסיף סבתי, כי "כל אדם שרוצה להתאבד יעשה את כל הניסיונות, וקורה שגם מצליחים". הוא הדגיש כי שב"ס עשה ככל יכולתו כדי למנוע את התאבדותו של טופז.
טופז היה נתון במעצר מאז חודש מאי. הוא מואשם בתקיפתם של מנכ"ל קשת, אבי ניר; המשנה למנכ"ל רשת, שירה מרגלית (ובתכנון לשפוך חומצה על פניה); וסוכן השחקנים שלו לשעבר, בועז בן-ציון; וכן בתכנון תקיפתו של עורך העיתון "ישראל היום", עמוס רגב. כן הוא מואשם ברכישה והחזקה של סם קוקאין.
השבוע הותר לפרסום כי לפני כחודשיים הגיעה לבדרן צביקה הדר מעטפה ובה קליע וכן מכתב איום בו נאמר: "זה הסוף שלך, יום אחד זה ייגמר במטען". בבדיקת מעבדה שתוצאותיה הגיעו בימים אלה התברר כי על המכתב נמצאות טביעות האצבע של טופז.
טופז היה נתון במעצר מאז חודש מאי השנה, ובעוד 5 ימים אמור היה השופט גלעד נויטל להחליט אם לעוצרו עד תום ההליכים, כבקשת הפרקליטות.
עם מותו של טופז יופסקו כל ההליכים הפליליים נגדו, כפי שקובע חוק סדר הדין הפלילי.
אחיו: "לא משתתפים בצערנו"
הבוקר התאספו בני משפחתו של טופז, ובהם שתי גרושותיו, רוני חן ודליה בר-ששת, בביתו שבשכונת אפקה בתל-אביב. אמה של בר-ששת אמרה לעיתונאים שהמתינו: "אתם קברתם אותו, אתם קברתם אותו".
אחיו של טופז, מיקי גולדנברג, הגיע למכון הפתולוגי באבו-כביר בכדי לזהות את גופת דודו טופז ותקף את העיתונאים שעמדו בכניסה: "אתם לא משתתפים בצערנו - אין לכם משהו טוב להגיד? תסתכלו במראה. אתם מחפשים רע במישהו אחר, בסוהר שלא הצליח לשמור עליו".
הלווייתו של טופז תתקיים מחר (ו') בשעה 10:30 בבוקר בבית-הקברות "ירקון".
עו"ד ציון אמיר: "מילים הורגות"
"מילים הורגות. אחרי מילים שנאמרות ונכתבות, כשהנאמר איננו נכון או מדויק, אנשים לפעמים פשוט מתאבדים - והיו דברים מעולם". כך הזהיר סניגורו של טופז, עו"ד ציון אמיר, בראיון שהעניק שלשום (ג') למגזין "ליידי גלובס".
אמיר תקף בראיון את התקשורת ואת עו"ד רון גזית, המייצג את קשת ומנהלה, אבי ניר, בתביעת הנזיקין שהגישו נגד טופז.
"גזית אמר דברים קשים וחמורים ביותר, שהיוו חציית קוים אדומים של המותר והאסור", אמר אמיר - והתכוון בין היתר לדברי גזית כי "דודו באמת רצה להרוג את אבי ולא דרגה קטנה אחת מתחת לרצח". אמיר תקף גם את התקשורת: "היה פה נסיון נלוז, נואל, נקלה, בוטה מאין כמותו להשפיע על דעתו של בית המשפט".
לאחר שהתברר כי אזהרתו התממשה, אמר היום אמיר: "הרגו את דודו טופז בלי שום חמלה, לקחו את האיש וטילטלו אותו. דיברתי על כך שנשקפת סכנה לחייו, התחננתי לפני שופטים מהרגע הראשון. הם חשבו שהוא יברח מהארץ, שהוא ימשיך לפגוע באנשים. ניסיתי להיאבק בלהחזיק אותו חי".
אמיר סיפר כי נפגש השבוע עם טופז. "הוא התחנן שאגיע בדחיפות. היתה פגישה ארוכה של כשעתיים. ישבנו ושוחחנו. הוא אמר לי: 'ציון, אני לא אחזיק מעמד, אני לא יכול לשאת את זה'. ראיתי את המצוקה, אבל חשבתי שזה חלק מהקושי הרגיל. הוא אמר לי את זה הרבה מאוד פעמים קודם לכן".
לדבריו, במקום להחזיק את טופז במעצר, "אפשר היה להשגיח עליו במוסד פסיכיאטרי או בבית-חולים, או לשחררו בערבות תחת שמירה".
אמיר הפנה אצבע מאשימה גם כלפי התקשורת. "היה קמפיין תקשורת אדיר ונוראי. השתמשו בתקשורת כדי לחסל, כדי לרטש. השיטות האלה הורגות אנשים. דברים כאלה מבררים בבית משפט. אל תשפטו אנשים בתקשורת. אדם שעשה מעשים חמורים אחדים - כל עברו כאילו נמחק, וכתבו עליו 'רב עבריינים'. שכחנו מה זו חמלה".
גם עו"ד ברוריה לקנר, שייצגה את טופז בהליך האזרחי, תקפה בשבוע שעבר את התקשורת בראיון ל"גלובס". "לכל ההשתלחויות התקשורתיות בטופז היו השלכות מרחיקות לכת, ולצערי טופז לא עמד במסע ההכפשה נגדו. הפכו אותו לשטן בהתגלמותו. לא היה לו כמעט סיכוי למשפט הוגן אחרי קמפיין השחרה כזה".
עו"ד רון גזית אמר בתגובה: "דודו טופז שלח בריונים להכות את אבי ניר מכות רצח. הוא כמעט גרם למותו של ניר וגרם לו נכות של למעלה מ-50%. קשת ואבי ניר הגישו תביעה אזרחית, ובית המשפט המחוזי הכיר - ולו לכאורה - בטענותיהם. אינני יודע מדוע טופז התאבד. ייתכן שעשה כן כי לא יכול היה לעמוד בהשפלה הכרוכה במעצרו הממושך. ייתכן כי בשלב מסוים, מבחינתו, הוא הטמיע את חומרת מעשיו והתקשה לחיות איתם".
לשידור באתר חדשות ערוץ 2 (MAKO) / לשידור באתר חדשות ערוץ 2 (רשת)
רני רהב: "להפסיק להגיד שהתקשורת אשמה"
"אני מצטער על מותו, אהבתי את דודו, אהבנו אותו עד הרגע שהתחיל לפעול כפושע סדרתי. אבל אני קורא לכל חבריי, אנשי האמנות והתקשורת שאני שומע מהבוקר, להפסיק להשמיץ את התקשורת ולהגיד שהיא אשמה" - אמר הבוקר איש יחסי הציבור רני רהב לגלי צה"ל.
"התקשורת פעלה באופן מדהים, כפי שתקשורת במדינה דמוקרטית חייבת לפעול", אמר רהב. "אם לא היתה פועלת כפי שפעלה, היינו היום כבר ב-24 רציחות ולא ב-12. היא סיפרה את העובדה שמלך ישראל נהג כפושע האחרון בשורה, וזה דבר מזעזע. היא נהגה באומץ רב ואדיר, לספר את הסיפור האמיתי. אני אוהב אותו ואהבתי אותו, אבל אסור לסלוח לו על פשעיו. אין דרך אחרת. מי שמרים יד - צריך לגדוע לו את היד כמה שיותר מהר".
"הרי עוד רגע אחד שירה מרגלית היתה נרצחת, ואבי ניר היה עמוק בקבר. מה הסיפור פה?", שאל רהב. "זה דבר נדיר שהתקשורת פעלה כנגד אחד מבכיריה וראשיה. כולנו כאבנו מהיום שנודע לנו שהוא אשם. להכות אישה לנגד עיני ילדיה, להכות גבר ולגמור לו את הצורה?"
"אגיד משהו שעשוי לזעזע הרבה אנשים", המשיך רהב. "הוא עשה את המעשה האמיץ ביותר וסיים את דרכו. הוא עמד בפני 4 שנים קשות. אני חושב שלהאשים כמה שוטרים אומללים בתוך השב"ס - אין בכך טעם, כמו את התקשורת. די לעליהום הזה".
רהב סיכם: "אני מקווה מאד שהילדים המדהימים שלו יזכרו את הדברים הטובים ממנו. אני שמח שהם לא יצטרכו לעבור עכשיו 4 שנים של משפט, עדויות ודברים מאד מאד קשים, ואני מקווה שהנושא יירד מהר מסדר היום של החברה הישראלית, ושהאלימות המטורפת ששוטפת לנו את הרחובות תיפסק".