העיתונאי רביב דרוקר מערוץ 10 פרסם הבוקר (ה') - כשעה לאחר היוודע דבר מותו של דודו טופז - פוסט בבלוג האישי שלו, בו הוא מביע שמחה וקורת-רוח מהתאבדותו של טופז.
הפוסט עורר עניין רב וזכה לתגובות רבות, רובן זועמות. הערב פירסם דרוקר פוסט נוסף, בו הגיב על התגובות הקשות שקיבל: "הפוסט האחרון שלי לא התקבל באהדה גדולה מדי. לקח לי קצת זמן להבין למה. היה נדמה לי שדבריי לא ממש מסעירים".
דרוקר מדגיש בפוסט החדש כי אינו שמח על מותו של טופז, אך "אני גם לא ממש עצוב, ולא ממש דחוף לי להעמיד פני אבל".
דרוקר טוען כעת כי "המדינה אינה צריכה לצאת מגדרה על מנת למנוע מאסיר להתאבד. לא צריך להשתולל, למה אסור לאדם כזה להתאבד? למה אין לו זכות להחליט מה הוא רוצה לעשות עם חייו?"
דרוקר הוסיף כי לדעתו, מבחינה משפטית, קורבנותיו של טופז - ובראשם אבי ניר ושירה מרגלית - זכאים להמשיך לתבוע את עזבונו של טופז ולהוכיח כי הוא גרם את הנזקים שנגרמו להם. "השאלה היא יותר ציבורית", כתב, "האם אבי ניר, שירה מרגלית ובועז בן-ציון רוצים להמשיך לנהל תביעה שאמורה לקחת כסף, שאמור להגיע לילדיו של טופז. זו כבר לא המצווה של ריקון טופז מנכסיו. זה לקחת כסף מילדים קטינים. אני במקומם הייתי ממשיך עם התביעה. לפי מצב חשבון הבנק של טופז, יישאר להם מספיק גם אחרי שיפצו כדין את קורבנותיו. התאבדותו של טופז לא צריכה למנוע צדק מקורבנותיו".
דרוקר, כשעה אחרי ההתאבדות: "טוב שטופז התאבד"
הבוקר, כשעה לאחר התאבדותו של טופז, כתב דרוקר: "לא היתה שום הגזמה תקשורתית בסיקור. במידה מסוימת אפילו היתה סלחנות. דודו טופז עשה מעשים מפלצתיים. מפלצתיים. לא מעידה חד-פעמית, לא טעות בשיקול-דעת. זדון קר רוח, מרושע. אם היה עומד למשפט, היה נשלח לשנים ארוכות בכלא. מישהו צריך תזכורת לכך שהוא שלח להכות אישה באכזריות, כשילדה צופה במחזה?"
בהמשך הפוסט כותב דרוקר: "לא יודע אם זה תקין פוליטית להגיד את זה, אבל טוב שהתאבד. עשה טוב לעצמו ועשה טוב לנו. המשך הסאגה היה מכאיב מדי ומרגיז מדי. לא דחוף לנו לשמוע את הטיעונים להקלה בעונשו, את עדי האופי ובטח לא עוד כתבות על שיגרת חייו בכלא. ששירות בתי-הסוהר יבדוק את השלומיאליות שאיפשרה לטופז להתאבד. אני שמח שהם שלומיאליים".