"היה טעם החיים", כך נקראה תוכנית הבידור האחרונה של דודו טופז.
הבוקר (ה') מקבלות 3 מילים אלה משנה תוקף מצמרר. דודו טופז שם קץ לחייו הבוקר, בתא המעצר בו הוחזק בחודשים האחרונים, בהמתנה למשפט בו הואשם באיום ובתקיפת אנשי תקשורת בכירים ואנשים נוספים מתעשיית הבידור הישראלית.
עוד בטרם הגשת כתב האישום נגדו, טופז הודה באחריות ישירה לתקיפתם של אנשי התקשורת אבי ניר, מנכ"ל קשת, שירה מרגלית, סמנכ"ל רשת, וסוכן השחקנים בועז בן-ציון.
המפיקה: ההצגה האחרונה
תוכנית הבידור האחרונה של טופז עלתה באוקטובר האחרון ולא האריכה ימים. לאחר 12 הופעות ירדה ההופעה, ולראשונה בחייו המקצועיים חש טופז תבוסה. הקהל הצביע ברגליו - וטופז, שהשקיע בהפקה מכספו הפרטי, חווה באופן הכי ישיר אבדן של קהל. אבדן אהדה. אולי אירוע מכונן זה החל את פרק הסיום המצער של חייו.
המפיקה מרים עציוני, זו שבפועל הפיקה את "היה טעם החיים", משחזרת הבוקר בשיחה עם "גלובס" את אותם רגעים מחוללים. עציוני: "אני מרגישה עצב רב. האם אני יודעת בדיעבד שבאופן לא הגיוני, במהלך הרצת המופע, הוא תכנן דברים שלא יאומנו? לא. בעבודה, שנמשכה 10 חודשים, פגשתי אדם נדיב, רגיש, חרוץ, שאוהב את זולתו ואוהב את ילדיו אהבה עצומה. מה שהכרתי לא דומה למי שנכתב עליו שהיה אחראי לתקיפות האלה. זה פשוט לא עולה בקנה אחד עם מי שהכרתי. אני לא פסיכולוגית או פסיכיאטרית. אלה שני קטבים קיצוניים".
עציוני מספרת כי עבורה היתה זו סגירת מעגל. היא מספרת כי היא זו שהעניקה לטופז הזדמנות ראשונה מעל במות. עציוני: "זו היתה הופעה בשם 'שירי רחל'. חווה אלברשטיין שרה, ודודו שיחק".
סגירת המעגל הסתיימה בטעם רע, ההצגה לא עמדה בציפיות. עציוני: "כמו כל הצגת בידור, ההצגה היתה זקוקה לחממת הרצה של 20 הצגות, ולא הצלחנו להגיע למספר הזה. עשינו 10 או 12 הצגות בלבד. דווקא המופע התגבש, ורשם עלייה בתגובות החיוביות מהקהל".
* התקשורת לא פרגנה, בלשון המעטה.
"זה תמיד יחסי גומלין בין התקשורת לבין האמן. במערכת יחסי הציבור להפקה הזו דודו לא התאפק והעיר הערות בקשר לאי-עתידו בטלוויזיה, ואי-עתיד הטלוויזיה בכלל. זה כנראה משך אש לכיוונו. זה משך את התקשורת לכיוונים שלא קשורים לבמה".
* סיקור פרשת התקיפות היתה מוגזמת בעינייך?
"לתקשורת יש את התפקיד שלה ואת המידות שלה. מי אני שאשפוט?"
* לא הרגשת בסימני מצוקה במהלך העבודה איתו?
"בכלל לא. כשאני מנסה לשחזר את היחסים בינינו, העבודה המשותפת, יחסים הדוקים ברמה יומיומית, בשום מקום אני לא מוצאת רמזים. הייתי בהלם כשהתחלתי לשמוע את הפרסומים בתקשורת".
היחצ"ן: בטוח שדודו התחרט
"הקשר הראשון שלי עם דודו טופז היה כשפנה אליי באמצעות המפיק של התוכנית 'הראשון בבידור' וביקש לרתום את חברת הבנייה 'אשדר' לתרום דירה לתקופה של שנה לזוג צעיר, בו האישה זה עתה ילדה תאומים, ולא היתה להם קורת גג לחזור אליה לאחר היציאה מבית-החולים", מספר יועץ התקשורת צבי וילדר, שעבד עם טופז. "זה היה דודו האמיתי. אמנם, מלך הרייטינג, הגדול מכולם, עם הרבה אבק של כוכבים סביבו - אבל עם לב ענק ונשמה גדולה. חיוך של הומלס, של זקנה חסרת ישע - עשו לו את היום יותר מעוד אחוז או שניים בטבלת הרייטינג".
וילדר מספר כי לאחר שנים של היכרות, כשטופז פנה אליו וביקש לשכור את שרותי משרדו לטפל במערכת יחסי הציבור של התכנית ''הכל 10'' בערוץ 10 - הוא הסכים מיד, למרות שזה לא תחום ההתמחות של משרדו (המספק שרותי יחסי ציבור לחברות עסקיות וכלכליות - מ.ש.).
וילדר: "במשך תקופה מסוימת המשרד עשה כל שביכולתו לסייע בהעלאת המודעות התקשורתית של התוכנית. ואכן, בתקופה מסוימת הרייטינג עלה - אך לא מספיק, ולא הצליח לחזור לרייטינג של 'הראשון בבידור' בערוץ 2".
וילדר משוכנע גם עתה כי "למרות הסיפור הקשה אליו נחשפנו בשבועות האחרונים , ואני בטוח שגם דודו, אם היה צופה מהצד במסכת אירועים קשה והזויה כזו - היה מגנה אותה. אין לי ספק כי שאם באמת היה נשפט ויוצא אשם, וכזכור - עדיין לא נערך משפט, וגזר הדין היחידי שנקבע הוא גזר דין תקשורתי - היה מביע חרטה מלאה. אני בטוח כי לרבים דודו היה ונשאר הראשון בבידור. יהי זכרו ברוך".
התקשורת: צער מחד, ספיישלים מאידך
כמעט כל גופי הטלוויזיה שעבדו עם טופז בשלב זה או אחר של הקריירה שלו, מקפידים להגיב תגובה "ממלכתית". עם זאת, אמצעי התקשורת האלקטרונים, שהקדימו בסיקור הפרשה את העיתונות הכתובה, לא יוותרו על ההזדמנות להרוויח עוד כמה נקודות רייטינג מפרשת טופז.
ב-HOT שוקדים על ערב שידורים מיוחד, בו יובאו קטעים מתוכניות השדרנית בהן השתתף, ביניהן "שניים" ו"בובות".
בחדשות ערוץ 2 יתייחסו בהרחבה למותו הטראגי של טופז. בערוץ 10 יתייחסו למותו בתוכניות החדשות והאקטואליה. כנ"ל בערוץ הראשון.
מרשת נמסר כי "רשת מביעה צער רב על הפרשה כולה ועל סיומה הטראגי ומשתתפת באבלה הכבד של המשפחה".
בזכיינית, שבחודשים האחרונים הפיקה סרט תיעודי חדש של הבמאי אילן שושן על דודו טופז, התקיימו בשעות הבוקר דיונים האם להקרין את הסרט כבר בימים הקרובים. נכון לשעת פרסום הכתבה, לא נתקבלה עדיין החלטה בעניין.
בקשת מסרו בתגובה לידיעה על מותו של טופז כי "זהו יום עצוב וסיום טראגי לפרשה קשה וכואבת, אשר העיבה על ימים אחרים של שיתוף-פעולה. קשת מביעה תנחומיה למשפחה האבלה".
גורמים בקשת טענו כי הם לא מתכננים לשדר ספיישל על טופז בימים הקרובים.
היה מכור לאהבת הקהל
במשך 4 עשורים נחשב טופז, בן 63 במותו, למלך הבידור הישראלי. הקהל נטע בו את התחושה הזו, נוסף לכך שיא הרייטינג בו החזיק - 47% בימיו כמנחה התוכנית הפופולרית בקשת.
טופז, איך לומר, התנהג בהתאם. בימים האחרונים לחייו עודדו אותו הקרובים לו. מקורבים למשפחה מספרים כי אחיו, מיקי גולדנברג, שידר בימים האחרונים אופטימיות בנוגע למשפט. ציפי שביט וחני נחמיאס, חברותיו הטובות, העבירו אליו לכלא מכתבי עידוד. אך זה לא עזר. טופז ידע טוב מכולם כי חייו, שקיבלו תפנית מפתיעה בבוקר מעצרו על-ידי משטרת ישראל ב-31 במאי השנה, לעולם לא יחזרו להיות כמקודם.
בבלוג שפרסם דודו בשנה האחרונה באתר "תפוז", ניסה האחרון לחזר אחרי הקהל שנראה כי שכח אותו. באחד הפוסטים האחרונים כתב טופז בגילוי-לב: "אבא שלי היה אומר שהחיים הם כמו בריכת שחייה - אתה לא יכול לצוף, ואם לא תתקדם - תצלול. אתה חייב להתקדם בחיים, אתה חייב שתהיה לך מטרה". טופז שכח שהמטרה אינה מקדשת את האמצעים.
הקריירה של טופז החלה בשירותו הצבאי בצוות הווי גדנ"ע, שם פגש לראשונה את הבדרן המנוח דודו דותן, שהיה אז מפקדו. לאחר טופז חזר מלימודי משחק באקדמיה למשחק בלונדון, חברו טופז ודותן לעבודה על תוכנית הרדיו הקומית "לצון נופל על לצון". במקביל הופיע טופז במופעי בידור שונים, ביניהם "שירי רחל".
בראשית שנות ה-80 של המאה הקודמת היה טופז כוכב בערוץ 1, אז ערוץ הטלוויזיה היחיד. טופז הנחה שורה ארוכה של שעשועונים מצליחים, בהם "שחק אותה", "צא מזה", "תן קו", "חפס ת'פיפס" ו"זה מה יש".
בשנים אלה העלה את מופע הבידור המצליח "פליטת פה", כאיזכור מחויך, ספק מתנצל, לפליטת פה אומללה שלו בעת שהנחה את עצרת הבחירות של מפלגת המערך בכיכר מלכי ישראל. גם מופע הבידור השני של טופז, "בלי חשבון", היה להצלחה מסחררת. אחריו באו המופעים "צורה לנו", "מדד ירד בדרום ספרד" ו"פסטיבל שירי צמיחה".
בשנת 1988 טופז כתב, הפיק וכיכב בסרט "תל-אביב לוס-אנג'לס". הסרט נכשל בקופות, וטופז התנחם בהנחיית התוכנית "ציפורי לילה משוחחות", והמשיך להגיש ולהנחות תוכניות ושעשועונים.
פרסם 5 ספרים
כשערוץ 2 עלה לאוויר במתכונתו הניסיונית, הגיש טופז את תוכנית הילדים האישית "דודו מספר לגולו". אחר-כך העלה בערוץ הראשון את תוכנית השבת "סופשבוע". טופז שב לככב מעל מסך ערוץ 2 עם התוכנית "רשות הבידור", לימים "הראשון בבידור", והפך מאז ובזכותה לכוכב הבלתי מעורער של הטלוויזיה המסחרית.
כך למשך עשור - עד לשנת 2004, ימי המכרז השני להפעלת ערוץ 2, אז החליטה קשת שלא להמשיך את ההתקשרות עמו. אחת הסיבות היתה התנהגותו הסקסיסטית והוולגרית לפרקים, שהביכה את ממלכת המיינסטרים הישראלית.
טופז עבר לזכיינית המתחרה, רשת, אך תוכניתו, "הכל זז עם דודו טופז", נכשלה באחוזי הצפייה. טופז עבר לערוץ 10, שם הגיש את "הכל 10 עם דודו טופז" שלא המריאה, ולמעשה סגרה את הגולל על הקריירה הטלוויזיונית של טופז.
טופז פרסם במהלך הקריירה שלו 5 ספרים: "למה לא?", "סטגדם", "כתם לידה", "עד העצם", ו"החיים זה לא מה שהבטיחו לי". הוא הותיר אחריו 3 ילדים.