גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תחום החתימה הדיגיטלית מתחמם: "תעבדו ורוכשים יתקשרו"

ב-1997 נמכרה חברת "מחקר אלגוריתמים" ב-82 מיליון דולר, אבל לאחר המכירה העסק לא צלח, ומנהליה קנו אותה והרימו אותה מחדש ■ היום, תחת השם ARX, האפשרות לאקזיט נוסף אינה בראש סדר העדיפויות

קיץ 2001 היה חם במיוחד במשרדי חברת מחקר אלגוריתמים הישראלית. החברה, שרק עברה לידי העובדים וההנהלה לאחר קבלת מניותיה מידי חברת סיילינק האמריקנית, חיפשה בנרות מימון חיצוני.

בקיץ 2001, הזרמת הון כמו שהם חיפשו הייתה מחזה נדיר, על אחת כמה וכמה עבור חברה שסימן שאלה גדול ריחף מעל לעתידה. בדיעבד, יכול המנכ"ל, גדי אהרוני, לומר כי "רוב הקיץ הייתי על הברכיים", וכתבות מאותה התקופה מעידות על הניסיונות הנואשים של הנהלת החברה למשוך מימון מקרנות הון סיכון.

הקיץ הנוכחי כבר הרבה יותר נוח, והחום שהחברה מרגישה, לפחות לדברי ההנהלה, מגיע מהביקושים למוצר המוביל שלה - פתרון לחתימה הדיגיטלית.

מחקר אלגוריתמים, שהיום נקראת ARX, סיימה את שנת 2008 עם מכירות של כ-10 מיליון דולר, כאשר לדברי אהרוני "המכירות מתחום החתימה הדיגיטלית מכפילות עצמן מדי שנה", ואלו אחראיות כיום למעל ממחצית הכנסות החברה.

גם אנליסטים בגרטנר, שב-2006 התקשו למצוא שוק למוצרים בתחום, שינו את דעתם עם הזמן. "הלקוחות מראים עניין גדל במוצרי תוכנה ושירותים שתומכים ביישומים שדורשים חתימה דיגיטלית", הם כתבו במחקר שהתפרסם בשנה שעברה.

רווחיות מחוסר ברירה

ההיסטוריה של מחקר אלגוריתמים, שמתמחה במוצרי הצפנה לאימות ואבטחה, היא מעניינת למדי. נכון שכסף גדול לא היה שם אף פעם, אבל דרמה גדולה הייתה.

החברה, אותה הקימו בשנת 1987 עמוס פיאט ויוסי טולפן, נרכשה בשנת 1997 על-ידי סיילינק תמורת כ-82 מיליון דולר. הרכישה לא עלתה יפה, וב-2001 החליטה סיילינק לוותר על החברה, כמעט בחינם, להנהלת החברה, שביצעה תהליך רכישה עצמית (MBO) של המניות.

הקושי למצוא מימון חיצוני להמשך הפעילות, לא השאיר למחקר אלגוריתמים ברירה, והחברה הפכה לרווחית כבר ב-2002, והיא נותרה כזו.

"לא הצלחנו להביא משקיעים עד היום", אומר אהרוני, "זה לא דבר טבעי עבור קרנות הון סיכון להשקיע בתחום שלנו, שאין בו חלומות גדולים והחזרים גבוהים על הכסף".

החברה ניסתה ואף התכוונה לסיים את 2008 עם גיוס של מיליוני דולרים בודדים, שיממן את המשך הצמיחה, אולם החליטה לוותר על המהלך.

השוק צומח ב-12% לשנה

מה שמימן את הצמיחה ואת הפיתוח הטכנולוגי במשך העשור האחרון, היה עסקי החברה הוותיקים, כלומר פתרונות לאימות כרטיסי האשראי והמשתמשים (Pin Verification), פתרונות המיועדים לחברות אשראי והבנקים.

במבט קדימה מאמינה החברה כי העתיד הוא בתחום החתימה הדיגיטלית, בו היא מיישמת את פתרון CoSign, שמהווה "מנוע חתימה" המוצמד אוטומטית לאפליקציות הארגוניות ומאפשר למשתמשים לחתום באופן דיגיטלי על מסמכים שהם יוצרים, חולקים ושומרים.

הפתרון של ARX אמנם מצמיד לכל מסמך גרסה דיגיטלית, מצוירת, של חתימה אמיתית, אך זהו רק אפקט פסיכולוגי. הדבר האמיתי הוא "נעילת" המסמך לשינויים ואימות החותם באמצעות טכנולוגיית הצפנה מסוג PKI, מה שלא קשור לחתימה הגרפית של כותב הדו"ח.

כך, שהפתרון של החברה מהווה שוק נישה של תחום ה-PKI. חברת פרוסט אנד סוליבן העריכה כי תחום זה יגיע ב-2014 ל-520 מיליון דולר, לאחר צמיחה שנתית ממוצעת בת 12%.

בדרך למיזוגים בתחום

אריאל אביטן, יועץ בכיר לאבטחת מידע בחברת פרוסט אנד סאליבן, מעריך שיש 10 חברות פעילות בשוק זה, ביניהן חברות ענק, כגון VeriSign, Entrust ו-EMC, שנכנסה לתחום לאחר רכישת RSA ב-2006 תמורת 2.1 מיליארד דולר.

לצד אלו, ניתן למצוא גם ספקיות של פתרונות בתחום החתימה הדיגיטלית, כגון DocuSign ו-EchoSign. אביטן מעריך כי הצפיפות בשוק ה-PKI גדלה וכי השוק הופך לפחות מרוכז במשך השנים האחרונות, מה שמעיד כי בקרוב יתחיל גם סבב של מיזוגים בתחום.

בינתיים לפחות, למרות הצפיפות בשוק, ב-ARX לא ממהרים עם שאיפות לאקזיט נוסף. לדברי אהרוני, אסטרטגיית אקזיט לא ממש עומדת על הפרק. "ההכנסות שלנו נמוכות מדי להנפקה בנאסד"ק", הוא אומר, ועל רישום למסחר בבורסת ת"א לא חשבו בחברה ברצינות.

בחברה מעריכים כי ההכנסות ב-2009 בתחום החתימה הדיגיטלית יוכפלו, אם כי בעקבות המשבר הכלכלי ההכנסות בכלל יעלו בשיעור נמוך יותר.

ב-ARX, שמוחזקת כיום על-ידי 60 עובדיה ומנהליה, יש באופן מובן זהירות ממכירת הפעילות פעם נוספת, אולי בעקבות התוצאה של המכירה הראשונה.

אקזיט של החברה, כך נראה, אינו טריוויאלי גם מהצד השני - של הרוכשות הפוטנציאליות. "כשיצאנו לדרך, אמרו לנו להוריד את הראש ולעבוד, ואז גם יגיעו הטלפונים מחברות שמעוניינות בנו", מספר אהרוני, "אבל הם עדיין לא מגיעים", הוא מוסיף.

אביטן מעריך כי המתעניינות ב-ARX יכולות להיות חברות שמספקות פלטפורמה למסמכים, כגון אדובי; ספקיות פתרונות בתחום ה-PKI, או חברות אבטחה קלאסיות כגון מק'אפי. *

ובישראל: חוק החתימה האלקטרונית תקוע

מסיבה מובנת, הצרכנים העיקריים של טכנולוגיית החתימה הדיגיטלית הם עורכי דין ועסקים שמעורבים בנושאים רגישים. אולם חלק נכבד מהביקוש יכול להגיע דווקא מהכיוון הממשלתי.

החתימה הדיגיטלית אמורה לאפשר לכל אזרח לשלוח דואר אלקטרוני מוצפן, שכולל את כל הפרטים שנדרשים למשרדים ממשלתיים, במקום לכתת רגליים ולבזבז זמן.

חוק החתימה הדיגיטלית קיים בישראל מאז שנת 2001, ובמשרדי הממשלה מיהרו להכריז כי "עידן החתימה הדיגיטלית החל". אולם, הרבה לא קרה מאז. רוב התקשורת מול הממשלה עדיין דורשת תקשורת פנים מול פנים או לפחות תקשורת טלפונית.

כמו-כן, דורש החוק זיהוי של בעל החתימה הדיגיטלית על-ידי צד שלישי. לצד ARX, פעילות בתחום החתימה הדיגיטלית בשוק הישראלי גם חברת קומסיין שבבעלות חברת קומדע של זאב שטח, וחברת סקיורנט.

עוד כתבות

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

תופי המלחמה באיראן: דיווח - משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?