ההחלטה עוסקת בהשבחה עקב אישור רצף תוכניות ברמת השרון, ומימוש זכויות על דרך מכירת הנכס.
מדובר בקוטג' טורי בשטח 170 מ"ר, השני מבין חמישה, הבנויים בקיר משותף על מגרש ברחוב למרחב 12 ברמת השרון, אחד הרחובות היוקרתיים שבמערב היישוב. הנכס נמכר ב-3.3.09 תמורת 2.7 מיליון שקל.
שמאית הוועדה העריכה שהתוכניות השביחו את הנכס בכך שהוסיפו זכויות להקמת מרפסות וסגירתן, חדר בחלל הגג, מחסנים, פרגולות ומרתפים. בנוסף הורחבו זכויות הבנייה לכדי 60% משטח המגרש.
שמאית הבעלים טענה כי הזכות לבניית וסגירת מרפסות הינה זעירה ובשל כך אינה משפיעה על שווי הנכס, תוספת הבנייה בחלל הגג אינה משביחה בשל הוצאות התאמה הכרוכות במימוש הבנייה. בניית מחסנים תותר רק במידה שלא ייבנה מרתף, שבנייתו הותרה כבר במצב קודם, לפי תוכנית המתאר. הגדלת הזכויות ל-60% כרוכה במגבלות שונות, שיש לקזזן מההשבחה.
השמאי המכריע רן וירניק פסק בכל הנקודות השנויות במחלוקת וקבע, בין השאר, כי בניית מרתפים הותרה כבר במצב קודם על פי תוכנית המתאר, לפיכך לא חלה השבחה בגין רכיב זה. בנוסף נקבע כי במקרה זה, שבו קיים בית במצב פיזי טוב שעבר שיפוץ לאחרונה, בעת חישוב שווי הזכויות שהתווספו יש להביא בחשבון דחייה של עשרות שנים עד לגמר החיים הכלכליים של המבנה. החידוש במקרה זה הינו שההחלטה בנוגע לדחייה מתייחסת גם לגבי אותם רכיבים שניתן לנצל במסגרת המבנה הקיים.
כנגזרת מהחלטת השמאי, הופחתה ההשבחה בערכי אוגוסט 2009, בכ-340 אלף שקל. קביעה זו משמעותה הפחתה של כ-70% מההיטל הנדרש.
על רעיון מהפכני לצמצום ההפרשים הגדולים בין שומות הצדדים, המוגשות להכרעת שמאי מכריע - ראו מאמר של עו"ד מאיר מזרחי ועו"ד ירדנה אייזקוב.