גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צו המניעה הזמני ניתן במסגרת תביעה בסך 5 מיליון שקל שהגיש רועי קרויטורו, הנער המופיע על אריזת השוקולית (שעודכנה בתחילת העשור), המשרת כיום כחייל בשירות סדיר. בשנת 1999, בהיותו קטין, הצטלם קרויטורו לסוכנות הדוגמנות "אקסטרא", כשלהוריו נמסר כי הצילום הוא "דוגמנות עבור חברת עלית לצורך מוצר שוקו". בינו לבין עלית לא נחתם כל חוזה, והוריו קיבלו תשלום חד-פעמי של 3,520 שקל.

באמצעות עו"ד גלעד קורינאלדי טען קרויטורו כי החל מתקופה מסוימת הפרסום היווה עבורו מטרד, ו"כולם קוראים לי שוקו" עד היום.

שטראוס טענה בתגובה, באמצעות עו"ד נחום גבריאלי, כי את החסר בחוזה בדמות הגבלת הזמן יש לפרש לטובתה, דהיינו שניתנת לה הזכות להשתמש בתצלום לצמיתות. כן הגישה הודעת צד ג' ותביעה שכנגד בסך מיליון שקל נגד הנער והוריו, בטענה כי ביטלו שלא כדין ובלא הודעה מוקדמת את ההסכם שקוים במשך 10 שנים.

השופט יוסי שפירא קבע כי בידי קרויטורו עילת תביעה טובה. לפי חוק החוזים, חיוב שלא הוסכם על שיעורו - יקויים בתשלום סכום שהיה ראוי בעת כריתת החוזה.

"האם 3,500 שקל הינו סכום ראוי לשימוש בתמונת אדם לצמיתות?", תהה שפירא. "האם אין ראוי כי שטראוס תציין את העובדה כי היא מעוניינת לרכוש את זכות הקניין בתמונה לצמיתות, ולא תשאיר פרט זה לוויכוחים עתידיים?... ככל שהשימוש בתמונתו של המבקש ניתן לזמן סביר, הרי שלכאורה מועד זה חלף עבר לו. מחלוף המועד, שוב אין רשאית שטראוס להשתמש בתמונתו".

בשל חוסנה הכלכלי של שטראוס, לעומת היעדר החוסן של קרויטורו אם תביעתו תידחה, סירב השופט להורות לשטראוס להסיר כבר כעת את כל המוצרים מהמדפים. (ת.א. 3033/09).