מספר גורמים תומכים, להערכתנו, בהשקעה באיגרות חוב ממשלתיות מסוג שחר בתקופה הקרובה. ביניהם נמצאת הערכת היתר של האינפלציה העתידית. מדד המחירים לצרכן עלה ב-12 החודשים האחרונים ב-3.5%, מעל הגבול העליון של יעד יציבות המחירים של בנק ישראל (1%-3%). חלק מהותי מהאינפלציה הזו נבע ממרכיבים אקסוגניים, כמו העלאת מיסים (היטל הבצורת ומסים על מכוניות, למשל).
סביבת האינפלציה הגבוהה בחודשים האחרונים גרמה לציפיות לאינפלציה כזו גם בעתיד, לכל אורך עקום התשואות. ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון גבוהות אבסולוטית והיסטורית, כאשר ציפיות האינפלציה לטווחים הארוכים נושקות ל-3%.
גורם נוסף הוא הציפייה להעלאת ריבית בנק ישראל בחודשים הקרובים. הריבית במשק, שעומדת היום על 0.5%, צפויה להתחיל לעלות כבר בחודשים הקרובים. בדרך כלל עליית ריבית משפיעה באופן שלילי על אג"ח בריבית קבועה, כמו השחר. אולם במקרה שלנו, אנו מעריכים כי הדבר ישפיע באופן שלילי בעיקר על האג"ח לטווח קצר, ואנחנו לא שוללים גם ירידת תשואות באג"ח הארוכות. במחצית שנת 2008, לדוגמה, בעוד ריבית בנק ישראל הייתה סביב 3%, נסחרו השחר הארוכות בתשואות הנמוכות מ-6%.
גם לתלילות עקום התשואות השפעה על המלצתנו. העקום השקלי בישראל הוא תלול ביותר בהשוואה למדינות רבות, שמצבנו הכלכלי טוב משלהן. כלומר המשקיעים בשחר הארוכות מקבלים פיצוי גבוה יחסית בגין הסיכון.
לאחר כל הניתוח הזה, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמיתאם בין תשואות השחר הארוכות לבין האג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב, גבוה מאוד בתקופה האחרונה. עליית תשואות בארה"ב עלולה לגרור עליית תשואות גם אצלנו. על מנת להימנע מהפסדי הון בשל מהלך כזה, ניתן לשלב אסטרטגיית הגנה מפני עליית האג"ח האמריקניות.
OUT : אג"ח של חברות נדל"ן המשקיעות במזרח אירופה
מחירי האג"ח של חברות שמשקיעות במזרח אירופה עלו בשיעורים חדים, ביחד עם העליות בשווקים בחודשים האחרונים. פרמיית הסיכון הגלומה בהשקעה הזו ירדה, ולהערכתנו היא אינה משקפת את רמת הסיכון המתאימה למחירי האג"ח.
עליית המחירים לא לוותה בהטבה בפעילות הכלכלית במרבית מדינות מזרח אירופה, וגם מצבן העסקי של החברות לא מראה התייצבות. בניגוד לכלכלות אחרות, דוגמת ארה"ב ומדינות מזרח אסיה, בהן קיימות אינדיקציות - גם אם לא חד משמעיות - ליציאתן מהמשבר, כלכלות מזרח אירופה נמצאות עדיין בכיוון ירידה, ואנו מעריכים כי עוד רחוקה הדרך להתאוששותן.
בנוסף, מחירי הנכסים באזור מוסיפים לרדת, ולא בלתי נמנע כי החברות הפעילות שם ייאלצו להמשיך ולשערך מטה את נכסיהן, כפי שעשו בשנה האחרונה.
שווקי החוב, הקונצרני והבנקאי, נפתחו מחדש בחודשים האחרונים, ויש חברות, גם כאלו שאינן נמנות על השורה הראשונה, המצליחות לגייס חוב. אך להערכתנו לחברות שפעילות במזרח אירופה עדיין צפוי קושי במיחזור חובות ותיתכן הרעה נוספת בפעילות העסקית וביחסים הפיננסיים שלהן. הדבר עלולה להקשות גם על יכולת התאוששות עתידית שלהן.
