המשבר הפיננסי גרר אחריו השוואות רבות למשברי ענק קודמים, ובמיוחד לאלו שנחרטו בספרי ההיסטוריה של וול סטריט - השפל הגדול של 1929, משבר הנפט ב-1973-1974 ומשבר ההיי-טק בשנת 2001. מהרגע שהתבררו מימדי המשבר, כלכלנים, אנליסטים ואנשי שוק ההון ניסו לנתח לעומק את המשברים הקודמים כדי להסיק לגבי המשבר הנוכחי.
אחד הכלים הפופולריים לכך הוא הגרפים המציגים את התנהגות שוק המניות, ובמיוחד מדד ה-S&P 500 שמיטיב לייצג את השוק האמריקני, בתקופות זמן שונות.
עם אינפלציה, הראלי נעצר
באתר האינטרנט 'דשוט', (http://www.dshort.com) החליטו לבחון את התנהגות המדד ביציאה משלושת המיתונים הגדולים, במונחים נומינליים ובמונחים ריאליים (מתואמים לאינפלציה). האינפלציה משחקת פה תפקיד משמעותי, כפי שתיכף נראה, מפני שכפי שהיא עשויה להרים את ראשה בקרוב בתגובה למאמצי היציאה מהמשבר - המסקנות לפניכם:
השוק כיום עדיין מזכיר בהתנהגותו את המשבר של 1929. הדבר המרכזי שצריך לחשוש ממנו הוא שהשווקים כעת פחות או יותר ברמה הגבוהה ביותר של ההתאוששות, בהשוואה לגרף של 1929. הבעיה היא שאז זה נגמר בנפילות חזקות ובעשור של שפל גדול (ראו את המשך המגמה של הקו האפור על הגרף).
בהשוואה למשברים המאוחרים יותר, הסטטוס מעניין יותר. במונחים נומינליים, ה-S&P 500 מקדים היום את ההתאוששות של 1974 ו-2002. במונחים ריאליים, כלומר מתואמי אינפלציה, הגרף מראה שה-S&P 500 נמצא היום באותה נקודה שבה הראלי נעצר בעקבות שני המשברים הקודמים.
כך או אחרת, יש סיבה לדאגה, כי בשני המשברים הקודמים, לאחר התאוששות קלה, השווקים קפאו לתקופה מסוימת. ב-2002 לקח לשוק שנתיים לחזור לעליות משמעותיות, וב-1974 לקח לו עשור.
כמובן שאי אפשר להסיק מהגרף לגבי התנהגות השוק בשנים הקרובות, אך כדרכו של הטבע, הדרך הטובה ביותר לחיזוי העתיד היא בחינת העבר.