אהוד טננבאום, הידוע בכינוי האנלייזר, פורץ המחשבים הידוע ביותר בישראל, אם לא בעולם כולו, הודה בשבוע שעבר בבית-משפט בניו-יורק בסעיף אישום אחד על הונאת מוסדות פיננסיים באמריקה הצפונית באמצעות חדירה למחשביהם. כך דווח אמש (ג') בבלוג Threat Level באתר האינטרנט של Wired Magazine.
האנלייזר הואשם בייזום "קשר בינלאומי" לפרוץ למחשבי מוסדות פיננסיים, לרבות שני בנקים, במה שהתביעה כינתה מבצע גלובלי לחליבת כספים. בגין התכנית שהגה, נגרמו למוסדות הפיננסיים הפסדים בסך 10 מיליון דולר לפחות, טענה התביעה.
טננבאום, בן 29, קנה לו שם כאשר פרץ למחשבי הפנטגון בהיותו נער, ממחשבו בישראל, יחד עם שותפים בני גילו בקליפורניה. ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, אמר אז שטננבאום הוא "טוב מאוד", אך גם "מסוכן מאוד".
גזר דינו של האנלייזר צפוי להינתן ב-19 בנובמבר. הוא צפוי לעונש מרבי של 15 שנות מאסר. התביעה ביטלה אחד מסעיפי האישום נגדו.
טננבאום, שחי בצרפת, הגיע לקנדה בתחילת 2008 עם אשרה לשישה חודשים. הוא ניהל חברה לביטחון מערכות מחשבים במונטריאול. באוגוסט אשתקד, החודש החמישי לשהותו שם, עצרה אותו משטרת קלגארי בחשד שהוא ושותפים פרצו למחשבי דיירקט קש מנג'מנט, חברה להנפקת כרטיסי אשראי וכרטיסי חיוב מקלגארי. בית-משפט קנדי הורה לשחררו בערבות של 30 אלף דולר קנדי (כ-27,600 דולר אמריקני).
אבל לפני שטננבאום הספיק להפקיד את הכסף, פנה משרד המשפטים האמריקני לבית-המשפט בקלגארי ודרש להוסיף ולהחזיק את טננבאום במעצר עד לשמיעת בקשת הסגרה נגדו, בחשד שבצע עבירות גם נגד מוסדות פיננסיים אמריקניים. לא היה אפשר להשיג מידע מתי הוסגר טננבאום לארה"ב.
בהצהרה בשבועה שליוותה את בקשת ההסגרה נטען, כי טננבאום פרץ למאגרי נתונים של שני בנקים אמריקניים, חברת להנפקת כרטיסי אשראי וחיוב וחברה לעיבוד שוברי תשלומים. מדובר בחדירות שנרשמו בינואר ובפברואר 2008 למאגרי המידע של אומני אמריקן קרדיט יוניון, מפורת-וורת, טקסאס, וגלובל קש קארד, מאירוויין, קליפורניה, וכן בחדירות שנרשמו באפריל ובמאי 2008 לפרסט סורס בנק באינדיאנה, ולסימרטקס, בפלורידה. החדירות בצעו משרתים הולנדיים.
בכל אופן, בכתב האישום נגד טננבאום, בבית-משפט בניו-יורק, היו רק שני סעיפי אישום: קשר לבצע הונאה באמצעות חדירה למחשב, והונאה באמצעות חדירה למחשב. ככל הידוע, השמיטה התביעה את הסעיף על קשירת קשר לבצוע הונאה. נראה אפוא שהאנלייזר הודה בביצוע הונאה באמצעות חדירה למחשב.
אמו, מלכה, אמרה ל-Threat Level, בשיחה מישראל, כי לא ידעה כלל שבנה הודה באשמה. "אני לא יודעת מה לחשוב", היא אמרה. "אני מקווה שהוא בסדר".
בשיחה קודמת לאותו בלוג אמרה גב' טננבאום, כי היא מאמינה שארה"ב שומרת טינה לבנה מאז הפריצה למחשבי הפנטגון. לדבריה, האמריקנים רודפים את בנה עכשיו, מפני שאז לא יכלו להעמיד אותו לדין.
כזכור, החליטו רשויות אכיפת החוק בישראל להעמיד את טננבאום לדין בישראל במקום להסגירו לארה"ב, כפי שדרשו האמריקנים. הוא נידון לשישה חודשי שירות קהילתי. באותה עת, הוא כבר עבד כיועץ לביטחון מחשבים.
בלש ממשטרת קלגארי, דארן הפנר, שהיה מודע לנסיבות מעצרו של האנלייזר, אמר לבלוג: "קרוב לוודאי שבמשך עשר שנים עלה בידו לחמוק מהמשטרה. לא שמעתי עליו דבר מאז הפריצה למחשבי הפנטגון, אבל החבר'ה האלה נוטים לפתח יחס של 'שוטרים לא יכולים לגעת בי', ואז הם מתרשלים כמו כל פושע בכל סוג של פשע".
ואכן, במעקב אחר תנועות המיילים הקשורים לפריצות למוססדות הפיננסיים האמריקניים, גילו החוקרים מסרים ששלח טנבאום להאקרים אחרים מהכתובת analyzer22@hotmail.com. במילים אחרות, טננבאום לא התאמץ במיוחד להסתיר את זהותו.
לפי החשדות שהועלו נגדו בקנדה, פרץ טננבאום, חד עם שלושה שותפים למאגר הנתונים של קש מנג'מנט, צרו נתונים פיקטיביים של כרטיסי אשראי וחשבונות, שאליהם הזרימו כספים שהוציו בממה מהחברה הקנדית. הארבעה משכו את הכספים, לפי כתב האישום הקנדי, באמצעות כספומטים במונטריאול וערים אחרים בקנדה. טננבאום ושותפיו הואשמו בגניבת 1.8 מיליון דולר קנדי בהונאה זו. לקנדה יש זכות לדרוש את הסגרתו של טננבאום חזרה לידיה, כדי להעמיד אותו לדין על עבירות בצע כביכול בקנדה.