במבט ראשון הטוסטר נראה כמו המכשיר החשמלי הכי צנוע בבית. הוא הומצא בשנת 1893, מעט אחרי הנורה החשמלית והרבה לפני מעבדי המחשב והלייזר. הטכנולוגיה הזו, אם אפשר לקרוא לה טכנולוגיה, נמצאת כיום בכל בית, והיא זולה, יעילה ואמינה. זה גם מה שחשב תומס ת'וויטס, סטודנט לתואר שני ברויאל קולג' אוף ארטס בלונדון, כשהחל את "פרויקט הטוסטר" - בניית טוסטר מאפס. להפתעתו, גילה ת'וויטס שעצם קיום הטוסטר הוא הישג מעורר השתאות.
הקושי ביישום התוכנית התברר בשלב מוקדם. על מנת להשיג עפרת ברזל ת'וויטס היה חייב לנסוע למכרה נטוש בווילס, המשמש כיום כמוזיאון לכרייה. ניסיונו הראשון להתיך את הברזל, בכלים של המאה ה-15, נכשל באופן חרוץ. בניסיונו השני ת'וויטס רימה והשתמש בטכנולוגיית התכה בת-זמננו ובמכשיר מיקרוגל (שאגב,לא שרד את התהליך). רק אז הוא הצליח להפיק גוש ברזל בגודל מטבע.
בהמשך ת'וויטס עשה עוד כמה קיצורי דרך. מקור הפלסטיק בנפט, אמנם, אך על אף שניסה להתחנף לחברת האנרגיה BP, הוא לא קיבל אישור להגיע לאסדת קידוח. ניסיונותיו להפיק פלסטיק מעמילן תירס נכשלו בגלל כמה חלזונות רעבים. לבסוף התפשר וליקט חתיכות פלסטיק מהמזבלה המקומית וייצר מהן את ציפוי הטוסטר.
על מנת להפיק נחושת ביצע ת'וויטס אלקטרוליזה במים ממכרה ישן. מציאת הניקל הייתה קשה יותר; בלית ברירה, הוא אלתר ורכש כמה מטבעות ישנים, והתיך אותם בעזרת מבער. הפשרות הללו היו בלתי נמנעות. "הבנתי שאם מתחילים ממש מאפס, אפשר להקדיש חיים שלמים ליצירת מכשיר טוסטר אחד", הסביר.
מכשיר טוסטר רגיל מורכב מיותר מ-400 רכיבים ותת-רכיבים, המיוצרים מכמעט מאה חומרים שונים. הטוסטר הביתי של ת'וויטס אמנם פשוט הרבה יותר - הוא בנוי מברזל, מנחושת, מפלסטיק, מניקל וממיקה (מינרל המשמש לבידוד), והוא בכלל לא נראה כמו טוסטר סטנדרטי, אלא יותר כמו עוגת יום הולדת שהציפוי שלה נמס; אבל את פרוסות הלחם הטוסטר הזה מצליח לקלות.
הלקח לשוק החופשי
אז מהו מוסר ההשכל של "פרויקט הטוסטר"? אוהדי רעיון השוק החופשי אוהבים להצביע על העובדה שאנחנו יכולים לקנות טוסטר בהשקעה כספית נמוכה וללא המאמץ הכרוך בבנייתו, זאת הודות לכוח העבודה הגלובלי והידע שנצבר בתחום במשך שנים. אפשר להזכיר להם שלנרד ריד כבר טען טענה דומה במאמרו "אני, עיפרון" (I, Pencil) משנת 1958.
מתנגדי הגלובליזציה התאגידית, לעומת זאת, מוחים על יצירתו של כוח עבודה המוני וחסר זהות, שניתן לניוד בקלות, ועל השפעתו על הסביבה ועל אוכלוסייה ענייה. טענתם היא כי עצם הארגון החברתי המלאכותי הזה אינו מאפשר לפעול נגדו.
שני הצדדים צודקים. כלכלת השוק המודרנית מורכבת מאוד ומייצרת מיליארדי מוצרים, שרובם מורכבים הרבה יותר מטוסטר פשוט. מורכבות החברה שבנינו לעצמנו מקיפה אותנו באופן כה הדוק, שבמקום לתהות על טיבה, אנחנו נוטים פשוט לראות אותה כמובנת מאליה.
בעודנו מברכים על מזלנו שנולדנו בתקופה של עושר חומרי עצום, הטוסטר צריך דווקא לגרום לנו לעצור ולחשוב. הוא מסמל הן את תחכום עולמנו והן את המשוכות העומדות בפני מי שמעוניין לשנות אותו. בין אם מדובר בניסיון להתמודד עם ההתחממות הגלובלית, עם אי-הצדק בחלוקת המשאבים, או עם מערכת הבריאות, על מנת לתקן את אותן הבעיות יש להצטייד בצניעות ובפשטות.