גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היד הנעלמה של הרשת

המחשבה שממשלת שבדיה אחראית לכתבה ההיא, היא כניסיון לשלוט בתוכן של בלוגים

הסערה סביב פרסום הכתבה הלא-מקצועית בעיתון השבדי "אפטון בלאדט" בשבוע שעבר, קשורה לא מעט להבדלים תרבותיים ומבניים בין ישראל ובין שבדיה. בעצם הבקשה הישראלית היא מניחה שיש זיקה משפטית בין הממשלה ובין העיתונות, ועל-כן, על השלטון השבדי להתנצל בשם העיתון. בשבדיה סבורים, כיאה למדינה דמוקרטית, שאין קשר דו-סטרי בין העיתון לבין השלטון. הם אינם מייצגים האחד את השני או אחראים למעשי הצד האחר.

מעבר לשאלה אם ישראל נהגה בחוכמה עם דרישת ההתנצלות שלה או לא, דומה שאין ויכוח על כך שהכתבה השבדית הייתה בלתי אחראית ולא נערכה לפי כללי האתיקה העיתונאית. יש להניח שלא הייתה מתפרסמת באחד מהעיתונים המובילים בעולם במתכונתה זו, והעיתון השבדי התרשל בעבודתו בכך שנתן מיקרופון פתוח לעדות אחת מבלי לבדוק אותה, לקבל תגובות או הוכחות לתיאוריה שטווה. אבל צריך גם פרופורציות.

שאלה מעניינת היא מה היה קורה לו הפרסום היה בבלוג ולא בעיתון "ממוסד". בעוד שעל עיתונים חלה רגולציה כלשהי, גם אם עקיפה, מקובל לראות בבלוגים מקום פרוץ, נטול אתיקה עיתונאית, בו כל חכמולוג עם מקלדת אומר מה שיחפוץ ליבו.

ובכן, האמת רחוקה מכך. למרות הדימוי החופשי והמשוחרר של הרשת, אפשר לראות כיצד הבלוגרים מאמצים קוד אתי לא כתוב, גם בשל תביעות שהתרחשו נגד פרסומים (זה גם סוג של רגולציה) וגם משום שהם יודעים כי יוקעו על-ידי קהל קוראיהם אם ינהגו אחרת.

במרבית המקרים, הכותבים נוהגים באחריות - לפחות בהשוואה למה שאפשר היה אולי לצפות. דוגמה לכך היא הצנזורה הצבאית או מקרים של צו איסור פרסום: למרות שלכאורה, היה מקום לחשוב שכל טוקבקיסט מיד יאסוף את כל השמועות ויכתוב אותן, זה אמנם מתרחש אך רק בשוליים.

גלוי נאות, מיותר ובלתי אפשרי

איפה בכל זאת הדברים פרוצים יותר? רשות הסחר הפדרלית האמריקנית (FTC), למשל, החליטה בתחילת הקיץ שהיא לא לוקחת סיכונים ולא מתכוונת להסתמך רק על האחריות האישית של הבלוגרים ומתכננת להפעיל עליהם רגולציה בעצמה.

תחילה, היא תתקוף את נושא ה-Testimonial, כל אותן עדויות משתמש והמלצות על מוצרים או שירותים, כשבפועל הבלוגרים יכולים לקבל לעיתים גם 3,000 דולר על פוסט בן 300 מילה. הנושא קיים גם בישראל ובמידה רבה, בכל מקום בעולם ובכל מדיום. לא צריך להיות נאיבים מדי בעניין הזה.

הרשות מתכננת לדרוש שבכל מקום בו זכה הבלוגר לטובת הנאה או לכסף בזכות הפרסום שלו - הוא ירשום על כך גילוי נאות והיא עשויה לחקור אותו ומשרד המשפטים עשוי גם לדרוש את הענשתו. להגנתה, הסבירה הרשות שאלו הן תקנות מ-1972 שבכל עשר שנים מתעדכנות, והפעם גם האינטרנט בפנים. לא מדובר רק על בלוגרים - ה-FTC תאכוף את התקנות, כשיותקנו, גם על רשתות חברתיות, פורומים וכל מקום בו מתקיים שיח.

אפשר להמר: אין שום סיכוי שהרשות תוכל להוציא לפועל את תוכניותיה הגדולות. השקיפות של הבלוגרים היא חשובה, אבל היא הרי לא תוכל לבדוק את השיח למשל בפייסבוק. ומה עם בלוגר שהמליץ על דיסק מסוים וצירף לינק לקנייה מקוונת שלו? האם הוא גם חשוד מיידי? והרי יש בלוגים של צרכנות שזו כל מטרתם. אף אחד הרי לא חושד בהם שהם עושים זאת לשם שמיים.

ומיהו בכלל בלוגר? גם זו לא הגדרה פשוטה, על אף שנשמעת כזו. ההערכות הן גם כי יהיה ניסיון לרשויות להחיל רגולציה גם בנושאים אחרים, פחות צרכניים, ושם יהיה לה קושי רחב יותר.

כך פועלת היד הנעלמה באינטרנט

המטרה נשמעת אפילו נעלה. אבל רגולציה היא לא מה שייתן לבלוגרים את חותמת הכשרות, הסדרה עצמית תשמש טוב יותר את המטרה. פרט לכך, הרי בקושי אוכפים היום פורנוגרפיה אסורה ברשת או עניינים של זכויות יוצרים. כיצד ינטרו את כל השיח הציבורי באינטרנט?

יש יד נעלמה לא רק בשוק אלא גם באינטרנט, והיא זו שמסדירה. אפשר לראות זאת, למשל, במערכת הדירוג של eBay - מי שאיננו אמין זוכה לציון נמוך ולא יקנו ממנו, וההפך. הרי ברגע שמישהו מועל באמון הקוראים, העוקבים אחריו או כל קהל אחר - הוא חוטף.

אבל ממש כמו שעדיף היה לשמור על אש ישראלית קטנה בשבדיה ולהאמין שהקוראים יודעים להפריד בין תחקיר עיתונאי מעמיק לבין כתבה מגמתית-רשלנית, כך כדאי לסמוך יותר על האינטליגנציה של הגולשים ברשת, שלומדים לקרוא באופן ביקורתי את הטקסטים באינטרנט, וכל אחד מאמץ לו את האתרים האהובים עליו בתוך ים המידע. *

עוד כתבות

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח

ראש אמ''ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הודיע על פרישה מצה״ל

חליוה הודיע היום על פרישה, חצי שנה אחרי המחדל המודיעיני העמוק של ה-7 באוקטובר ● במכתב שחיבר לרמטכ"ל, כתב כי "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה"

טסלה 3 / צילום: יח''צ

טסלה מורידה את מחירי הדגמים בישראל. כמה הם יעלו?

כחלק ממהלך גלובלי של החברה, שהחל בסוף השבוע בארצות הברית, טסלה מוזילה את המחירים של דגמי טסלה 3 וטסלה S ● במקביל, סימנים ראשונים לכך שהקיצוץ הגלובלי בכוח האדם עליו הכריזה טסלה החודש, מגיע גם לישראל

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

סקטור השבבים יורד / צילום: Shutterstock

אנבידיה יורדת למקום החמישי בשווי שוק: מה עובר על הסקטור הלוהט בוול סטריט?

ביום אחד איבדה החברה הלוהטת של וול סטריט 10% מערכה, והיא רק דוגמה לסגמנט השלילי שאפיין את שוק השבבים כולו ● אנליסטים מנתחים את הסיבות: מנתוני מאקרו בעייתיים שמכבידים על השוק כולו ועד ל"תיקון" בתחום, שנהנה מפריחה משמעותית בשנה האחרונה

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית ומתחילת השנה איבדה מניית אפל 10.7% ● למרות הכל, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

מגמה חיובית בוול סטריט; ספוטיפיי מזנקת בכ-13%

הנאסד"ק עולה ב-0.9% ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● הנפט נסחר בירידות ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● הערב אחרי נעילת המסחר בוול סטריט יפורסמו דוחות טסלה

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

איזה נשק ישראל תקנה בתקציב של 14 מיליארד דולר?

הסיוע האמריקאי לישראל שאושר בבית הנבחרים עומד על כ-26 מיליארד דולר, מתוכו 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העלית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

איסמאעיל הנייה / צילום: ap, Lebanese Official Government

מומחים מסבירים: אלו הסיבות שבגללן בכירי חמאס שוקלים לעזוב את קטאר

בסוף השבוע האחרון, התפרסמו דיווחים על כך שההנהגה הפוליטית של חמאס שוקלת לעזוב את קטאר ולהעתיק את בסיסה לעומאן או לטורקיה ● שני חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי מסבירים מה עומד מאחורי הדיווחים, ואיך הדבר קשור לתפקיד שממלאת קטר במשא ומתן לשחרור החטופים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

הסופרקמפיוטר של חברת Cerebras בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

סריבראס, יצרנית "השבב הגדול בעולם", בה מושקעים מייסדי OpenAI וכן ישראלים ואמירותים רבים, מתקדמת להנפקה ● בינתיים היא גייסה 723 מיליון דולר

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו