בנק ישראל פתח לאחרונה בבדיקה שקטה של הנהלים והקשרים בין חברות כרטיסי האשראי הישראליות לבין חברות סליקה באינטרנט ובתי עסק מקוונים. הסיבה: חששות להלבנת הון שמקורה באתרי הימורים ופורנו, תחום רגיש ומסוכן מבחינת חברות האשראי אבל גם רווחי להפליא. החשש מהלבנת הון נובע מכך שמקור הכספים עלול להיות הימורים בלתי חוקיים.
הבדיקה נערכת לאחר שלפני שבועות אחדים הועברו לבנקים הנחיות שכללו אזהרה ביחס לכניסת ארגוני הפשע לתחום הסליקה באינטרנט. בנק ישראל אף פנה אישית למנכ"לי הבנקים - סמדר ברבר-צדיק מהבינלאומי, צבי זיו מהפועלים (שהתחלף בינתיים), אלי יונס מהמזרחי, גליה מאור מלאומי וגיורא עופר מדיסקונט - ודרש מהם לא לכבד עסקות אינטרנטיות החשודות כבלתי חוקיות.
ההנחיות החדשות של בנק ישראל אוסרות על חברות כרטיסי האשראי לאשר תשלום אם "קיים חשש כי העסקה הנה משחק אסור, הגרלה או הימור". האיסור חל גם על חשש שהעסקה מנוגדת לחוק במדינה שבה הונפק הכרטיס.
על חברות האשראי נאסר אפילו להתקשר עם בתי עסק, בישראל או בחו"ל, "אשר על-פי המידע המצוי בידיהם, תחום פעילותם מהווה הפרה של הדין החל עליהם".
שתיים בחוץ אחת בפנים
איך מתייחסות חברות כרטיסי אשראי לסליקת הימורים באינטרנט? ישראכרט, הגדולה שבין החברות, שנמצאת בשליטת בנק הפועלים, החליטה לא לסלוק לחלוטין הימורים או אתרי פורנו באינטרנט. לאומי קארד, בשליטת בנק לאומי, אימצה, בהנחייתה של מנכ"לית הבנק גליה מאור, מדיניות זהה.
כ.א.ל, בשליטת בנק דיסקונט (71%) והבנק הבינלאומי (29%) החליטה אחרת. המדיניות של מנכ"ל החברה בועז צ'צ'יק היא שהחברה לא תאפשר סליקת הימורים של כרטיסי אשראי ישראליים, אך תאפשר סליקה של כרטיסים שלא הונפקו בישראל מבתי עסק שאינם ישראליים. כך, התשלומים של מחזיק כרטיס אשראי סיני שהימר בקזינו וירטואלי בגיברלטר, או של מחזיק כרטיס ברזילאי, שגולש באתר פורנו שוודי, יוכלו לעבור דרך כ.א.ל.
בהודעות לעיתונות הדגיש לאחרונה צ'צ'יק את הסליקה הגלובלית באינטרנט כתחום הצומח במהירות והמהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של החברה הבת כ.א.ל נכסים. הכנסות כ.א.ל נכסים בששת החודשים הראשונים של 2009 היו 92 מיליון שקלים, גידול של 48% בהשוואה לשנה שעברה. הרווח הנקי בכ.א.ל נכסים במחצית הראשונה של 2009 עמד על 33 מיליון שקלים, לעומת 26 מיליון שקלים במחצית הראשונה של 2008. חלקה של כ.א.ל נכסים ברווחיות של כ.א.ל מרשים עוד יותר - 26%.
את הסליקה בפועל מול אתרי הפורנו (בניגוד להימורים) באינטרנט מסרה כ.א.ל לפני כשנה, באופן בלעדי, לחברת הסליקה פייג'יאה (Paygea) הרשומה בגיברלטר, בשליטת איש העסקים הקנדי ג'ייקוב יעקובסון. פייג'יאה היא נותנת החסות של קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב.
הימורים במסווה
בשנת 2006 החלו בארצות הברית מהלכי חקיקה שמטרתם לאסור תשלומים עבור הימורים באינטרנט בכרטיסי אשראי אמריקאיים. עסקים, גם מחוץ לארצות הברית, התאימו את עצמם במהירות למגמה כדי לא להסתבך עם הרשויות האמריקאיות. כיום אזרח אמריקאי, המחזיק בכרטיס אשראי אמריקאי, לא יכול להמר בגלוי באינטרנט, שכן החברה שהנפיקה לו את הכרטיס בארצות הברית לא תאשר את העסקה.
באתרי ההימורים באינטרנט, וכן אצל מתווכי הסליקה, נוצרה פאניקה. הם החלו לחפש סולקים במדינות שבהן אין איסור חוקי על הימורים באינטרנט. שיטה נוספת התבססה על הסוואת ההימורים כעסקות עם בתי עסק מסוגים אחרים. מבחינתם, סולק "אידיאלי" הוא כזה שיעצום עין מול החשד שבית העסק הלגיטימי לכאורה הוא למעשה מסווה להימורים באינטרנט. ההסוואות הנפוצות ביותר הן מאחורי חברות שעוסקות, כביכול, במכירת מוצרים ושירותים דיגיטליים, מכירת מכשירי די.וי.די, או מכירת שירותי טלפוניה VOIP.
ההסוואה הזאת יצרה לחברות כרטיסי האשראי בעיה לא פשוטה. איך מזהים את אתרי ההימורים הבלתי חוקיים בין מאות אלפי העסקים שברחבי האינטרט?
התשובה הגיעה מניתוח דפוסי התשלום באתרים. הרי לא סביר שלקוח ישלם שלוש פעמים בשבוע, כביכול עבור סרטי וידיאו, 100 דולרים בכל פעם, וגם לא שישלם פעמיים בשבוע 200 דולרים עבור שירותי VOIP. בכיר באחת מחברות כרטיסי האשראי אומר ש"כל דרדק בדיקת סיכונים יודע שפרופיל חיובים כזה מעורר חשד כבד, כמעט ודאות, שמדובר למעשה בהימורי אינטרנט בהסוואה".
מה קורה כאשר חברת כרטיסי אשראי בוחרת להעלים עין מדפוסי תשלומים שכאלה ולגבות עמלות מעסקות בהן? אם להתייחס להנחיות ולאזהרה של בנק ישראל - היא עלולה להיחשב למי שמלבינה הון.
תיאור אמיתי של העסקה
7995 הוא הקוד הבינלאומי של אתרי הימורים הפועלים בגלוי באינטרנט. כשמשלמים לחברת הימורים שכזאת בכרטיס אשראי יופיע הקוד אצל החברה הסולקת. הקודים של סוגי העסקים נקבעים במסגרת תקן עולמי ונקראים MCC - Merchant Category Code.
הקוד נמסר לסולק במסגרת חובת בית העסק לתאר לחברת הסליקה את מהות העסקים האמיתיים המתנהלים בו. עסקה שבה מנסה אתר הימורים להסוות את עצמו קרויה בחברות כרטיסי האשראי "עסקת ארנק", או Uncoded. למנפיק כרטיס האשראי אין יכולת למנוע אוטומטית ביצוע עסקה פיקטיבית שכזו, שכן היא אינה מסומנת כ-7995. אפשר לצמצם או למנוע את התופעה רק אם חברת כרטיסי האשראי וחברת הסליקה מבצעות בקרה מתמשכת וחוסמות את האתרים של בתי עסק שיש לגביהם חשד.
בשוק התחרותי של כרטיסי האשראי נשמעות טענות על כך שחברות כרטיסי האשראי אינן מקפידות מספיק על סינון עסקים מסתווים, וגם שאין להן בעיה מיוחדת עם עסקות אפורות. היקפן של עסקות שכאלה, לפי הערכות, יכול להגיע לעשרות מיליוני שקלים בחודש. המדיניות של ישראכרט ושל לאומי קארד מבטיחה כי גם אם נפלו קורבן לעסקות מוסוות, היה זה בסכומים נמוכים יחסית.
ישראכרט בתגובה: "ישראכרט מתייחסת לתופעה בחומרה ומקיימת את הוראות הדין. כאשר המערכות בישראכרט מזהות רכישות בכרטיסים, שהונפקו על-ידינו,*באתרים בחו"ל*שהמאפיינים שלהם דומים לעסקות הימורים, וכן ב'עסקות ארנק' שבהן מזוהה התנהגות לא סבירה, אנו מבצעים מיידית*בדיקות שכוללות בין היתר כניסה לאתר שממנו בוצעו הרכישות.
"אם מתברר שבאתר אכן מתבצעים גם הימורים,*אנו נוקטים את הצעדים המתבקשים,*חוסמים*מתן אישורים לכרטיסים שלנו,*ומיידעים את*הגורמים המתאימים בחו"ל. ישראכרט, בניגוד למתחרותיה, משקיעה מאמצים*בנטרול מקרים מעין אלה".
לאומי קארד בתגובה: "הנושא אינו רלבנטי לחברת לאומי קארד, המתמקדת בפעילות אינטרנט בישראל בלבד ואינה פעילה בתחום ההימורים".
לגבי כ.א.ל, כאמור, גם בגלל מעורבותה העמוקה בשוק הסליקה באינטרנט, התעורר חשש. כ.א.ל בתגובה: "לא היה חשד כזה של בתי עסק שקידדו עצמם לא נכון וסלקו באמצעותנו, ולא הייתה פעילות כזו בהיקפים כאלה. לא היה ולא נברא. אנו מבצעים בקרות ולא מסתפקים בדיווח של בית העסק. אם יש בית עסק מהסוג המתואר, או שמגיע דיווח על בית עסק כזה מוויזה העולמית, אנו פועלים לאלתר לסלקו מרשימת העסקים המותרים לסליקה".**
lichtman@gmail.com